תַּהֲלִיךְ נִקּוּי הַנֶּפֶשׁ נִקְרָא תְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּן עַל יָדָהּ שָׁבָה הַנֶּפֶשׁ לְנִקְיוֹנָהּ כִּבְיוֹם הִוָּלְדָהּ, וְלִהְיוֹתָהּ כְּלִי מוּכָן לְהִתְעַלּוֹת בָּרוּחָנִיּוּת עַל יְדֵי תוֹרָה וּמִצְוֹת, וְלָאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים לְאַחַר הִפָּרְדָהּ מֵהַגּוּף, אֲשֶׁר זֶה תַּכְלִית בִּיאָתָהּ לָעוֹלָם הַזֶּה. וּתְשׁוּבָה זוֹ מֻרְכֶּבֶת מִשְּׁנֵי חֲלָקִים: א. חֲרָטָה כֵּנָה עַל חֲטָאָיו וְקַבָּלָה לְהֵטִיב מַעֲשָׂיו וְהִתְנַהֲגוּתוֹ בֶּעָתִיד, וְאִם חָטָא גַּם בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהָשִׁיב בְּפֹעַל אֶת אֲשֶׁר מַגִּיעַ לַחֲבֵרוֹ וּלְבַקֵּשׁ גַּם אֶת סְלִיחָתוֹ. ב. הַוִּדּוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְוַדֶּה בֵּינוֹ לְבֵין אֱלֹקָיו, וְיֹאמַר בְּפִיו: חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, וְהָרָע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, וּבוֹשְׁתִי מִמַּעֲשַׂי וְנִכְלַמְתִּי מֵעֲוֹנוֹתַי, וּמְקַבֵּל אֲנִי עַל עַצְמִי שֶׁלֹּא אָשׁוּב לְכִסְלָה. וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר מְהַרְהֵר הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה זוֹ, מַתְחִילָה נַפְשׁוֹ לְהִטָּהֵר וּלְהִתְקָרֵב לְבוֹרְאָהּ, וְהוּא בִּבְחִינַת צַדִּיק גָּמוּר. וּכְשֶׁמוֹצִיא הַוִּדּוּי מִפִּיו, נִתְקֶנֶת נַפְשׁוֹ.
כּשֶׁחוֹטֵא הָאָדָם, פּוֹגֵם הוּא הֵן בְּנַפְשׁוֹ, וְהֵן בְּהַפְרָדַת הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַשְׁפָּעָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בַּחֵלֶק הַמְכֻוָּן כְּנֶגֶד נִשְׁמָתוֹ. וּבְשׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ עַל יְדֵי וִדּוּי וַחֲרָטָה נִתְקֶנֶת נַפְשׁוֹ, וַהֲרֵי הוּא בְּגֶדֶר צַדִּיק גָּמוּר. וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵן מִתְכַפְּרִין מִיָּד, וְיֵשׁ שֶׁאֵין מִתְכַּפְּרִים אֶלָּא לְאַחַר זְמַן. כֵּיצַד, עָבַר אָדָם עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן חִיּוּב כָּרֵת וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, מִיָּד מוֹחֲלִין לוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם". וְאִם עָבַר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהֶם כָּרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, תְּשׁוּבָתוֹ תּוֹלָה וְעוֹמֶדֶת עַד שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאָז קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בְּצֵרוּף תְּשׁוּבָתוֹ מְכַּפְּרִים לוֹ, וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם". עָבַר עַל אִסּוּרִים שֶׁעָנְשָׁם כְּרִיתוֹת וּמִתּוֹת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִים שֶׁיָּבוֹאוּ לוֹ לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִים, וּלְעוֹלָם אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְמוּרָה עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים, וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר "וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם". וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּמַעֲשָׂיו, תְּשׁוּבָתוֹ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְיִסּוּרִים, יְכַפְּרוּ עָלָיו בְּיוֹם מוֹתוֹ. וְעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב "אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן". (רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ב').
כַּפָּרָה זוֹ הַבָּאָה עַל יְדֵי וִדּוּי וַחֲרָטָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵינָהּ אֶלָּא לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ, וְזִכוּכָה. אֲבָל הַנֵּזֶק לָעוֹלָמוֹת הָרוּחָנִיִּים שֶׁנִּגְרָם עֵקֶב הַחֵטְא, בְּעֵינוֹ עוֹמֵד, וְאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים, אוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁלֹּא תִקֵּן אֶת הַפְּגָם שֶׁבָּעוֹלָמוֹת בְּחַיָּיו, אֲבָל אִם תִּקְּנָם, מְזֻמָּן הוּא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. (והַכַּפָּרָה הַבָּאָה לָאָדָם עֵקֶב נִשּׂוּאָיו, וְכִלְשׁוֹנָם "חָתָן נִמְחָלִים עֲוֹנוֹתָיו" אֵין זֶה אֶלָּא בְּמִי שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְגַם זָכָה לַשְּׂאֵת אֶת בַּת זוּגוֹ שֶׁמִּשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְגַם אָז אֵין מְחִילָה זוֹ פּוֹטֶרֶת אוֹתוֹ אֶלָּא מֵהַיִּסּוּרִים שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לָבֹא עָלָיו עֵקֶב חַטָּאָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲבָל אֵינָהּ מוֹעִילָה לְנַקּוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים אוֹ תִּקּוּנֵי נֶפֶשׁ).
תִּקּוּן פְּגַם הָעוֹלָמוֹת נַעֲשֶׂה בְּאַחַת מִשְּׁלֹשׁ אֶפְשָׁרֻיּוֹת אֵלּוּ, הָרִאשׁוֹנָה אִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מֵאַהֲבַת ה' אֱלֹקָיו וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת, שֶׁאָז מִיָּד עִם תְּשׁוּבָתוֹ נִתְּקַּנִים כָּל מַעֲשָׂיו, וּזְדוֹנוֹתָיו הוֹפְכִים לִזְכֻיּוֹת, וְאֵינוֹ נִצְרָךְ לֹא לְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלֹא לְיִסּוּרִים כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹ אוֹ אֶת הָעוֹלָמוֹת שֶׁפָּגַם בָּהֶם, וְהַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ נִתְּקַּן מִיָּד, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי". הַשְּׁנִיָּה, אִם שָׁב תְּשׁוּבָה רְגִילָה מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה וְרֶגֶשׁ שֶׁל קֹדֶשׁ, שֶׁאָז יֶשְׁנָם כָּל אַרְבָּעַת חִלּוּקֵי הַכַּפָּרָה שֶׁהֵבֵאתִי לְעֵיל, וְאָז תִּקּוּן פְּגַם הָעוֹלָמוֹת יֵעָשֶׁה עַל יְדֵי יִסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל יֵשׁ דֶּרֶךְ שְׁלִישִׁית לְתַקֵּן אֶת כָּל הַנִּצְרָךְ תִּקּוּן, וְהוּא אִם יִּתְעַנֶּה עַל חַטֹּאתָיו, וּבְיִסּוּרִים שֶׁל גִּלְגּוּלֵי שֶׁלֶג הַנִּצְרָכִים עַל חֵלֶק מֵהָעֲבֵרוֹת, וּבָזֶה יִפָּטֵר גַּם מֵהַיִּסּוּרִים הַצְּרִיכִים לָבֹא לְתִקּוּן הָעוֹלָמוֹת שֶׂפַּגַם בָּהֶם.
מִסְפַּר תַּעֲנִיּוֹת אֵלֶּה קְצוּבִים הֵם לְכָל עָוֹן וְעָוֹן לְפִי חֶשְׁבּוֹן וּמִסְפַּר שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּפְגְּמוּ עַל יְדֵי חֶטְאוֹ, וּכְפִי שֶׁשִּׁעֲרָם וְחִשְּׁבָם רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל, עַל פִּי מַה שֶּׁקִּבֵּל מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וּמַגִּיעִים לְעַשְׂרוֹת וּמֵאוֹת תַּעֲנִיּוֹת לְתִקּוּן כָּל חֵטְא וְעָוֹן. אַךְ הֱיוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם בְּיָמֵינוּ לְהִתְעַנּוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יָמִים, תִּקְּנוּ הַמְּקֻבָּלִים גּוּרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, לְהִתְעַנּוֹת יוֹם אֶחָד עַל כָּל חֵטְא, וְלִפְדּוֹת שְׁאָר יָמִים בְּכֶסֶף מְחִיר אֲכִילַת סְעֻדָּה אַחַת שֶׁל לֶחֶם וּמַאֲכָל פָּשׁוּט לְכָל יוֹם מִיָּמִים שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַל חֶטְאוֹ, וְנֶחְשָׁב לוֹ פִּדְיוֹן הַתַּעֲנִיּוֹת כְּתַעֲנִיוֹת עַצְמָם, וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנֶּפֶשׁ וְעַל פְּגַם הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְנִסְלָח לוֹ.
לָכֵן אַשְׁרֵי הַשָּׁב בְּכָל לִבּוֹ וְעוֹשֶׂה תִקּוּנִים אֵלּוּ, וְעָלָיו אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות לד:) שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים בְּגַן עֵדֶן, אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לְבַעַל הַתְּשׁוּבָה אוֹהֲבִי, וְאוֹמֵר לוֹ עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.
וְהִנֵּה אָדָם שֶׁחָטָא פַּעַם אַחַת, מַסְפִּיק לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה תִקּוּנִים אֵלּוּ פַּעַם אַחַת. אֲבָל מִי שֶׁשָּׁנָה וְשִׁלֵּשׁ וְעָבַר כַּמָּה פְעָמִים עַל חֲטָאִים אֵלֶּה, יִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תִּקּוּנִים אֵלּוּ שָׁלֹשׁ פְעָמִים. דֵהַיְינוּ שֶׁלְאַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה תִּקּוּן פַּעַם אַחַת לְכֹל אֶחָד מֵחַטֹאתָיו יָּשׁוּב וְיַעֲשֶׂם פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית.
וְאַף עַל פִּי שֶׁתִּקּוּנִים אֵלּוּ נִכְתְּבוּ בִּלְשׁוֹן זָכָר, גַּם אִשָּׁה תַּעֲשֶׂה אוֹתָם לְתִקּוּן נִשְׁמָתָה, וּתְשַׁנֶּה הַנֹּסַח מִזָּכָר לִנְקֵבָה. וַה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהוֹלְכִים בְּתָמִים.
הַתִּקּוּן הַמַּתְמִיד לַחֲטָאִים אֵלּוּ, מִלְּבַד הַתִּקּוּנִים שֶׁלְּהַלָּן, הוּא אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וּבְרֶגֶשׁ עָצוּם, וְכַאֲשֶׁר יְבֹאַר בְּסוֹף הַסֵּפֶר פֶּרֶק עִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה.
ולכן נרשום כמה וכמה הדרכות לגבי ענייני התיקונים אשר הובא עיניינם בספר התיקונים הגדול:
~ ספר התיקונים בעברית ובאנגלית אותו ניתן לקבל ללא עלות בשליחת הודעה למספר 0508620311 או למייל בהמשך, מכיל אוסף של עוונות לגברים ולנשים, מהספר 'לשון חכמים' של רבינו יוסף חיים זצ"ל, ספר 'מנחת יהודה' של הרב יהודה פתיה זצ"ל וספרים נוספים וחשובים. תודותינו לרבי יוסף שני שליט"א על הסכמתו לשלב את תיקוני העוונות שערך בספריו 'שדי תפוחים' בספר לזיכוי הרבים.
תיקונים בשפה אנגלית ניתן למצוא בקבוצת הוואטסאפ ובאתר האינטרנט של ארגון 'ברית עולם' (פרטים בכריכה האחורית ובתחילת הספר). גם ניתן לקבלם בשליחת הודעת מייל (britolam100@gmail.com)
~ אפשר לקבל ספרים לחלוקה באזכרות ואירועים גדולים, וכן להזמין רבנים מהארגון לדבר באזכרות ואירועים על נושאי הספר.
~ אשה נשואה צריכה רשות מבעלה עבור שימוש בכסף לצורך פדיון התעניות ואפילו אם היא עובדת. אם אינה יכולה לקבל אישור או אינה רוצה שבעלה ידע שהיא עושה תיקונים תפנה לארגון לקבלת יעוץ.
~ התיקונים מתאימים לגבר ולאשה, ואשריהם של העושים תיקונים אלו לכפרת עוונותיהם, גם בימי השנה ולא רק בימי השובבי"ם.
~ אם צם מעלות השחר עד צאת הכוכבים כשצריך לצום 24 שעות כיום הכפורים (משקיעת החמה ועד למחרת בצאת הכוכבים), בְּוַדַּאי שיש תועלת בצום כזה, אך התיקון אינו מושלם.
~ שווי פדיון ימי התעניות הוא מחיר שווי סעודה של יום חול לכל יום תענית.
~ אדם שחי בצמצום ואין ידו משגת, יתן לפחות מחיר סעודה של כ-240 גרם לחם עם 240 גרם לפתן, ששויה (שנת התשפ"א) הוא בין 5 ל 6 שח. מי שידו משגת יביא מטבע ששוה יותר, כפי השגת ידו. ומי שמוציא ממון בקלות לתענוגי העולם הזה וכשמגיע לתקוני נפשו מתנהג כדל ואביון, אחריות פדיונו ותיקון נפשו הם עליו בלבד.
~ מי שאין לו אפשרות לתת את סכום הפדיון, יתן לפחות 5 שח בכל יום עד שישלים את מספר ימי פדיון.
~ יש להזדרז ולהשלים את סכום הפדיון המלא כמה שיותר מהר, ומי שלא משלים אחריות התיקון עליו בלבד !
~ לכתחילה עדיף לתת ביום הצום את מלא סכום הפדיון.
~ מי שאין לו אפשרות כספית כרגע, בכל מקרה יעשה את התיקון, ויתחייב לתת את הפדיון ברגע שיהיה לו.
~ את הפדיון יש לתת לאנשים עניים לומדי תורה, ואפשר להעביר את כסף הפדיון לרב יוסף שני שליט"א (0523145665), או לרב יצחק בבני ברק 0548463014 שיחלקו לעניים לומדי תורה שמכיר או לארגון 'ברית עולם' (0527661162) שיחלקו לעניים לומדי תורה.
~ אדם חולה שאסור לו לצום, יעשה הלימוד והפדיון גם ללא צום, וישתדל לעשות במקומו "תענית דיבור" ולא ידבר שום דיבור של חול ביום זה ויהיה יום זה כולו קודש ללימוד ותפילה. וישתדל לבכות על חטאיו כי "שערי דמעה לא ננעלו", ויעשה התיקון כמה פעמים כי מי יודע בכמה אחוזים נתקן החטא בכל פעם.
~ מי שאסור לו לצום, יכול למנות שליח שיצום במקומו, וניתן למנות שליח מארגון ברית עולם בתשלום (התקשרו 0527661162)
~ ימי התעניות והצומות הם בכל השנה. וגם בחודש ניסן שבו אסורה תענית ציבור, תענית יחיד מותרת וכן בימים כאלו שאין אומרים בהם תחנון מותר לצום בהם צום יחיד שהרי הוא אומר וידוי ותחנון פרטי המופיע בסדר התיקון, פרט לחגים, מועדים, ראש חודש, ימי חנוכה, פורים, פסח סוכות וחול המועד שלהם, שמיני עצרת, שבועות, שבת וכו'. יש לקיים צום בימי חול בלבד.
~ תענית ציבור אינה עולה בתור תענית יחיד.
~ נוסח התיקון בלשון זכר למרות שהוא מתייחס גם לאשה. כל הזקוקים לעזרה בנושא התיקונים, שאלות ויעוץ, ניתן לפנות לארגון 'ברית עולם' בטלפונים הרשומים מעלה ובמייל.
~ חשוב להתרחק מהדברים הגורמים לחטוא החל מחטאי פגם הברית וכן יתר החטאים.
~ כל שמות הקודש הנמצאים בסוגרים או שמות כגון: יהו"ה, יאהדונה"י, אדנ"י וכדומה אסור וחטא חמור הוא להזכירם בפה בדיבור, אלא יהרהר אותם במחשבה בלבד !
~ כל התקונים כוללים טבילה במקוה שחשובה מאוד לתקון, לכן גבר שאי אפשר לו ללכת למקוה בגלל חולי וכדו', יטבול בים, ואם גם זה אי אפשר, יעשה התקון ללא טבילה.
~ אשה שאי אפשר לה לטבול בעת התקון, כשתטבול בליל טהרתה תכוון גם על הצום שעשתה. אשה פנויה כשתנשא, תטבול גם את הטבילות לתקונים שעשתה.
~ ישתדל להשיג חגורה משער עיזים לחגור בו מתניו בליל ויום התקון, אך אם אין לו לא יעכב התקון כדי למצוא חגורה כזו, כי כל יום שמזרז תקונו הוא רווח עצום.
~ מי שחטא יותר מפעם אחת, יעשה תיקון לעוונו לפחות 3 פעמים. מי שחטא בכמה חטאים יעשה תיקון אחד על כל חטא וישלש כל תיקון לדוגמא: אם עושה תיקון על חטא פגם העיניים, פגם הברית, חילול שבת, יחזור על תיקונים אלו שוב כסדר הזה לפחות פעמיים נוספים. ורצוי לערוך בין התיקונים הראשונים תיקון על עון הכעס, מהסיבה: טורף נפשו באפו, וכל מיני גהינום שולטין בו והמבין יבין.
~ יש נשמות בעלי דרגה גבוה שמדקדקים איתם יותר, ויתכן ולא יספיקו להם 3 תיקונים על החטא, אלא יעשו כמה שיותר תיקונים.
~ כספי הפדיון צריך ליתנם לעניים יראי שמים בלבד. ואם יש לו במשפחתו קרובים כאלו הזקוקים לצדקה הם קודמים לאחרים. וראוי ליתנם לאברכים בעלי משפחות העוסקים בתורה הזקוקים לפרנסתם שמקיים בהם מצות צדקה והחזקת התורה גם יחד.
~ כסף הפדיון הוא לעניים יראי שמים בלבד. אין לתת אותו לשום ארגון, גם לא לארגון 'ברית עולם' על מנת להדפיס ספרי תיקונים לזיכוי הרבים. אם רוצה, יכול לתרום לארגון 'ברית עולם' להדפסת ספרי תיקונים לזיכוי הרבים, בנוסף לכסף הפדיון, ודבר גדול הוא זה.
~ בשום אופן לא יקבל על עצמו בשבת להתענות ליום ראשון בכדי שלא יפסיד סעודה רביעית שמעלתה יקרה מאוד.
~ להרחקת אחיזה של טומאה ומזיקים חשוב לגזור ציפורני ידיים ורגלים ולהשליכם לאשפה ולא לאסלה, להקפיד על ברכות השחר בכל יום, נטילת ידים בכל בוקר לפי ההלכה ונטילת ידים אם נגעו בטומאה, ציצית קטן, כיסוי ראש מטפחת לאשה, צניעות הבגדים של גבר ואשה (לא בגדים קרועים, פרוצים, צמודים וכו').
~ יום הכיפורים מכפר על כל העוונות אבל מצריך יסורים. התיקונים הם במקום היסורים.