פרשתנו עוסקת בין השאר בערי המקלט, שאליהן נמלטו רוצחים בשגגה מפני נקמת גואל הדם. הגמרא מגלה שערי המקלט הגנו לא רק על רוצחים בשגגה אלא גם על רוצחים במזיד: "אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לעיר מקלט". כלומר, גם רוצח במזיד שנמלט לעיר מקלט – אין גואל הדם רשאי לפגוע בו.
מה דינו של רוצח במזיד שנס אל עיר המקלט ושב שם בתשובה על חטאו? כוחה של התשובה גדול ביותר, עד שחז"ל קבעו כי על-ידי התשובה "זדונות נעשו לו כשגגות". אם-כן, כאשר הרוצח שב בתשובה, נעשה הרצח בבחינת שגגה, ולכאורה הוא צריך להיפטר מעונש מוות ולשבת בעיר המקלט, כדין רוצח בשגגה.
מה שעיני הדיין רואות
אולם ההלכה היא שהתשובה מועילה רק על חטאים שעונשם בידי בית דין של מעלה, ואילו בחטאים המסורים לבית דין של מטה אין התשובה מועילה. גם אם הרוצח שב בתשובה אין בית הדין רשאי לפוטרו מן העונש, ואין הוא יכול להתחשב בתשובתו ולהפוך אותו לרוצח בשגגה, שכן "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", ואין הוא עוסק בעניינים שבלב.
ובכל-זאת נשאלת כאן השאלה: איך ייתכן שבית הדין יחליט לגזור עונש מוות על מי שבפועל שב בתשובה ולמעשה אינו חייב עונש מוות אלא דינו לגלות לעיר המקלט?
חקירות ודרישות
התשובה היא, שאם אכן החוטא שב בתשובה ראויה, ייצור הקב"ה נסיבות שימנעו מבית-הדין לגזור עליו עונש מוות. כדי לגזור על אדם דין מוות נדרש בית הדין לקיים מערכת של חקירות ודרישות, שמטרתן להוכיח מעל כל ספק את אשמתו של הנאשם וכי הוא חייב בעונש מוות.
דרישות ההלכה בעניין זה סבוכות ומורכבות, ולכן עונש המוות בוצע בפועל לעיתים רחוקות מאוד. המשנה אומרת בשם רבי טרפון ורבי עקיבא ש"אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם". לכן כאשר חוטא שב בתשובה גורם הקב"ה שתהליך ההפללה לא יגיע לכדי דין מוות.
הקב"ה מתערב
ביטוי לכך טמון בפרשתנו בדיני 'עדים זוממים', שניסו להפליל אדם באשמה כוזבת. דינם הוא "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו". ומה הדין אם הקרבן נהרג? הדין הוא שאם בוצע גזר הדין, אין העדים נהרגים. לכאורה איזה היגיון יש בדבר? מסביר הרמב"ן שלא ייתכן שמדין תורה, שהיא דבר השם, תצא תקלה. אם אדם נהרג על-פי דין תורה, סימן שעונש זה ניתן לו בדין, ולכן אף שהעדים שיקרו – אין הם נענשים.
אותו עיקרון יש להחיל גם על מקרה הפוך: ודאי שהקב"ה מתערב ויוצר את הנסיבות שיצילו ממוות את החוטא שעשה תשובה והפך את מעשיו לשגגות. מכאן שערי המקלט מעניקות גם לרוצח במזיד הזדמנות לשוב בתשובה שלמה, להפוך את מעשיו לשגגות, והקב"ה כבר ימלט אותו מהעונש.
(שיחות קודש תשל"ז, כרך ב, עמ' 501)
באדיבות חבד
בניית אתרים בניית אתרים
