פרשת השבוע, פרשת שופטים, מבארת בפנינו כיצד עלינו להתגונן מפני ההשפעות החיצוניות של העולם הגשמי, כיצד להיות כלי מוגן ושמור שחי וחווה אלוקות באופן שלם ומלא.

הפרשה נפתחת בפסוק – "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק". צריך להבין את ההבדל בין "שופטים" ל"שוטרים" ומכאן להבין את משמעות ה"שערים" שנתן הקב"ה לשבטי ישראל, זאת על מנת שהמשפט אכן יהיה משפט צדק ואמת.

באופן כללי הפרשה מציינת רצף של ציווים שמשה מוסר לעם בכל מיני נושאים. אך הצווים נמסרים בקצרה, וברור שאינם מהווים את הציווי על פרטיו אלא רק את כלליות הנושא שבו. אם כך ניתן להבין שהפרשה מציינת דבר כללי גם בהוראה שהיא מביאה בפנינו, ואת ההוראה הזו ניתן להבין משם הפרשה – "שופטים".

השופט הוא זה שבקיא בחוק על כל פרטיו. הוא האדם שידע לראות בנאשם שמובא למולו, כפרט שמייצג סיטואציה מורכבת אותה השופט נדרש להבין, וממנה להביא לגזר דין שמייצג את הדין הצודק, את הרצון העליון באמת. לעומת זאת, השוטר הוא זה שממונה על אכיפת החוק. הוא זה שנדרש לסייר ברחובות ולוודא שהחוק נשמר. השוטר אמנם מכיר את החוק, אך תפקידו לא מאפשר לו לשבת וללמוד את החוק כמו השופט וכתוצאה מכך להכיר את כל הדקדוקים שיש בכל סיטואציה. השוטר נדרש לסייר ברחובות העיר וברגע שהוא מבחין בדבר שמאיים על הסדר, להביא את הגורם המפריע בפני השופט, שידע לאבחן ולשפוט את המקרה באופן נכון ואמיתי על פי כל המורכבות שבו.

במדרש בראשית רבה (י"ב, ט"ו) מסופר על כך שרצה הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין, אך משום שראה שהעולם לא יוכל להתקיים, הוא שיתף בו את מידת הרחמים. "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", לכן לא מספיק שיעמדו שוטרים ויביאו את האדם לדין, נדרשים לנו גם שופטים שיעמדו על פרטי המקרה, תוך כדי העמקה אישית מול המורכבות של אותו נאשם, וכך יוכלו להביא אל הדין גם את מידת הרחמים. למרות שכיום אנו לרוב מזהים את המילה רחמים כוותרנות וכחסד, אין זו המשמעות במילה רחמים. המילה רחמים מבטאת את תהליך הצמיחה של אותו נאשם. כמו שעובר גדל ומתפתח ברחם אימו, עד שהוא בשל מספיק כדי לצאת לעולם ולעמוד כגוף נפרד.

אם כך מה הוא ההבדל בין ישראל לגויים ? הרי שגם הגויים צריכים להתקיים בעולם, לכן גם הם נדרשים בדין ומשפט..

הגויים מחויבים ב-7 מצוות בני נוח, שבעה דברים בסיסיים שקיומם מאפשר את הקיום של בני האדם על פני האדמה. אך בני ישראל תפקידם שונה, תפקידם לגלות את החיבור לקב"ה ולהאיר בתוכם את אורו. לכן הם נדרשים בתרי"ג מצוות, ודרך קיום המצוות הללו יוכלו להגיע אל התענוג, אל החיבור השלם והמלא, אל האחדות הפשוטה שתתגלה בתוכם.

את הגילוי שיתגלה בבני ישראל בעתיד לבוא ניתן להבין מהמשך הפסוק – "בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך". כתוב "בכל שעריך" ולא רק "בשעריך", זאת כדי לרמז על התהוות התורה לתורה שבעל פה, בה בכל דור יבוא משה רבנו שבדור, ויגלה שער נוסף שמגלה את הגישה לגילוי אור נעלה יותר מקודמו, גילוי שנכון ותואם למציאות העולם כפי שהיא באותה תקופה. וכמו שבכל דור דיוק הפרטים שמתגלה דרך נשיא הדור הוא גילוי אחר, כך גם בכל שבט יכול הגילוי להיות לפי פרטים ודיוקים שונים, שמתאימים לאותו השבט. מה שנכון לחסידים שגרים ברוסיה תחת שלטון קומוניסטי, לא יהיה נכון ליהודים הפשוטים שגרים במרוקו ומקיימים את התורה ומצוותיה ללא כל הפרעה מצד הגויים. אמנם האמת הכללית היא אותה אמת, אך המציאות של היהודי משתנה בהתאם למקום שבו הוא שוכן, לכן גם עבודת הבירור שהוא נדרש לעשות באותו מקום גשמי היא שונה. מכאן שישנו שער כללי והוא השער שמגלה משה רבנו שבדור, וישנם גם שערים פרטיים והם גילוי שנגזר מתוך אותו שער כללי. לכן לא כתוב "שופט" אלא "שופטים", ולא כתוב "שוטר" אלא "שוטרים". לכל שבט ישנם מנהגים שונים ותנאי מחייה שונים במציאות גשמית ורוחנית שונה, ועל כן נשיא השבט צריך לדעת כיצד לגלות את השער שפתח נשיא הדור לכל עם ישראל, ולתרגם את גילוי האור הרוחני באותם כלים שיהיו נכונים לשבטו.

הפרשה מביאה בפנינו מסר כללי – על כל יהודי להקשיב לשופטים ולשוטרים של שבטו. דין הצדק שלפיו הם ישפטו יהיה נקודת החיבור הפנימית שהוא יגלה בעצמו, ודרכה יוכל להגן על גילוי אורו הפנימי. כשיפעלו כך יוכלו בסופו של דבר, בעתיד לבוא, לחבר את אורם הפרטי אל יתר בני ישראל, כאשר ידרשו להתאחד ולגלות את כוחם המשותף בתוך ארץ ישראל, לקראת קבלת משיח צדקנו, הוא משה כגואל אחרון ונצחי.

לכן ההוראה הכללית שנוגעת לכלל עם ישראל, היא גם הוראה פרטית שנוגעת לאדם עצמו בפנימיותו. זהו גילוי פרטי ומדויק יותר של "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך", שהרי היהודי צריך לתת את אותם שופטים ושוטרים גם בשערים הפרטיים שלו. השופטים יהיו חוקי התורה שהוא יציב למולו, ומאחר ודין צדק יכול להתקיים על ידי שופט שמכיר ויודע את המורכבות ההלכתית שיש בחוקי התורה, היהודי יפנה לרב פוסק שיכוון אותו לקבלת ההחלטות באופן נכון ומדויק. והשוטרים שהוא יציב למולו הם ההגבלות שיגביל כדי להבדיל את עצמו מהגויים ומתרבותם, זאת על ידי שיגדל זקן ופאות, שיתלבש כחסיד ירא שמיים, ואלו ישמרו אותו מלעבור על החוק וישמרו אותו בנתיב המסודר שבו הוא בחר כמה שיוביל אותו לקיום דרך האמת באופן מלא ושלם.

נכתב ביעודי הגאולה - "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה", ולא הוזכרו השוטרים שמובאים בפרשתנו, והרי שהשוטרים תפקידם לאכוף את החוק ולהביא את האדם למשפט צדק. נדרשת השאלה מדוע הוחלפו השוטרים ביועצים ? פה מתגלה מידת החסד הגדולה של הקב"ה על העולם, פה אנו מגלים שהמטרה בדין היא לא הענישה אלא הזיכוך של הכלים והכנתם לקבל בהם את האור האינסופי של הקב"ה, בבוא הגאולה האמיתית והשלמה. הרי שיועץ מדבר עם האדם בגובה העיניים, הוא פונה אל ליבו כדי שיבין ויקיים את החלטותיו מתוך בחירה חופשית ולא כשוטר שבא לאכוף את הדין. הקב"ה מגלה לנו שבסופו של תהליך נהיה ראויים להבין את החכמה שירדה לעולם, נוכל לקיים את דברו כפי שירד אלינו בהר סיני כשניתנה התורה. וכל התורה שבעל פה, כל ההלכות שנוספו מאז ועד היום, כולן יהיו כלולים בתוך הדברים הראשונים, כי בעתיד לבוא נוכל להבין את המהות כולה מבלי להיכנס לדיקדוק פרטי הפרטים שיעשו כבר בדרך ממילא. זה לא אומר שלא נקיים את כל ההלכות על כל דיוקי הפרטים שבהם! זה אומר שאת כל דיוקי הפרטים נקיים מתוך הבנה והשגה בשייכותם לעניין הכללי שממנו הם נמשכו. כמו השייכות הכללית של ה"שופטים" ו"שוטרים" שתתגלה באדם כ"שופטים" ו"שוטרים" פנימיים, שלא תשלול את העניין הכללי, אלא תיתן לו ביטוי פנימי שנמשך ומתקיים מאותו עניין כללי. ה-"שופטיך" זה העניין הכללי שבא מלמעלה והוא ראשיתו של דבר, וה-"שוטרים" שמתחלפים ל-"יועצייך" זה העניין הפרטי שמשתנה לפי אותו הפרט שנדרש לעבוד ולגלות את מה שיניע את התחלת גילוי אורו ככוח שפועל מלמטה למעלה.

קטגוריה: פרשת השבוע