בפרשת כי תבוא מוזכר כמה פעמים עניין העליונות של עם ישראל על הגויים. אלא שבמציאות אפשר להיווכח שעל פני השטח זה לא נראה כך. ישנם עמים חזקים מאיתנו, עם ישראל עבר השפלות רבות ורדיפות ויש הרבה גויים שנראים לכאורה הרבה יותר מוצלחים מאיתנו. אז איפה באמת נכנס עניין העליונות שלנו?

הפרשה מזכירה לנו שאם נלך בדרך השם אז כל עמי הארץ יראו כי שם השם נקרא עלינו ויראו ממנו. לפעמים אנחנו הולכים לרב גדול ירא שמיים אמיתי ופתאום מקבלים יראה. המלים מתבלבלות לנו ואנחנו מתרגשים, אנחנו מכבדים כל מילה שהוא אומר ומרגישים לא נעים לעשות דברים לא יפים לידו. כל זה קורה כי שם השם נקרא עליו. כאשר אדם הולך בדרך השם, אז השם איתו וכל מי שבסביבתו חש את זה. הם לא יודעים למה זה כך ולא תמיד מקשרים את הדברים, אבל מרגישים יראה.

ישנם מקרים רבים שגויים מאומות העולם נפגשים עם רבנים גדולים וחשים יראה גדולה. כאשר לאדם יש יראת שמיים אמיתית אז כולם יראים ממנו. אפילו בעלי חיים מזיקים יפחדו מאותו אדם ששם השם נקרא עליו. יש הרבה סיפורים על צדיקים שהושלכו לגוב האריות ויצאו ללא פגע.

ידוע שכאשר עוברים ליד כלב ישנן שתי אפשרויות. אפשר לפחד ולברוח לצד השני של הרחוב, ואז הכלב מריח את הפחד שלנו ועלול לרדוף אחרינו. אך אפשר להתמלא בביטחון ואז אותו כלב יפחד מאיתנו. צריך לדעת שכך זה גם עובד עם אומות העולם. כאשר אנחנו מראים סימני פחד, רפיון בעבודת השם ותחושה של השפלה כלפי הגויים, אז קרוב לוודאי שהם ינצלו את זה כדי לרדוף אותנו ולהשפיל אותנו. לפני השואה האיומה היתה התבוללות ויהודים רבים החלו לנהל אורח חיים גרמני. אבל אם נתחזק בביטחון מלא שהשם יתברך איתנו ושאנחנו עם עליון, אז גם הם יחשבו כך ואז יראו מפנינו ויכבדו אותנו.

כאשר אנו מרגישים שווים לגויים, אז בוודאי שהם לא ירגישו יראה כלפינו. תארו לכם שנסיך מסתובב ברחוב עם פשוטי העם. הוא משתכר באיזה מועדון עם חברים ועושה שטויות. הוא מתלבש בבגדים פשוטים כמו כולם והופך להיות חבר של כולם. כך במשך שנים הוא נהפך לאדם פשוט מהרחוב. כעת לאף אחד לא תהיה יראה מאותו נסיך. כולם מתייחסים אליו כאדם פשוט. תארו לכם שכעת הוא יחליט לחוקק איזה חוק חדש במדינה או ידרוש כל מיני דברים מהעם. כולם יכעסו עליו ויחשבו שהוא סתם מתנשא עליהם. הרי אם הוא שווה להם, אז איך יתכן שהוא ייקבע להם או יעניש אותם? מי הוא בכלל?

צריך לדעת שלארמון המלוכה יש תפקיד. ראשי המדינה צריכים להיראות מכובדים, להתנהג בצורה ראויה ולא להתערבב עם העם. אסור להם לחשוב שהם שווים לכולם, כי אז ידרכו עליהם ואף אחד לא יקשיב להם. יש הרבה הורים ומורים שלא יודעים את הסוד הזה ומחפשים שוויון. מחפשים להיות חברים של הילד. אבל אחר כך לא מבינים איך זה שהילד לא שומע להם ועושה מה שבא לו בלי חשבון. זה כמו חבר מהעבודה שפתאום קיבל קידום והפך להיות המנהל שלנו. איך יכול להיות שאותו אדם ששווה לי יעיז להגיד לי מה לעשות? אי אפשר להיות שווים ובכל זאת לקבוע לאחרים. רק כאשר אנחנו עליונים אז יש לנו את הכוח להשפיע על אחרים והם חשים יראה כלפינו.

מי אמר שאנחנו טובים יותר?

צריך לשאול מדוע בכלל להרגיש עליונים על הגויים? מה מיוחד בנו שאנחנו יותר מהם? למה אין שוויון בין בני האדם? באמת אם נסתכל בחיצוניות, אז נגלה שאין הבדל בינינו לבין הגויים שהופך אותנו לעליונים. אבל בפנימיות אנחנו שונים לחלוטין.

לרוב האנשים יש סלידה מלחשוב שהם טובים יותר מאחרים. כאילו שזה הופך אותם למתנשאים ושחצנים. אנחנו מרגישים צורך באיזו אפליה מתקנת שתהפוך את כולם לשווים. אבל צריך להכיר במציאות, לכל אחד יש תפקיד משלו. יש אחד שיודע לצייר, אחד אחר ששר נפלא, אחר בעל ידי זהב שבונה כל מה שאפשר, יש הורים ויש ילדים, יש גברים ויש נשים. כל אדם הוא שונה ויש לו ייחודיות משלו. אף אחת לא תסכים לשים את התינוק שלה אצל מטפל, אלא רק מטפלת, ובאותה מידה אסור לנשים להיות לוחמות בצבא כי זה מקום לגברים. העולם הוא לא שווה. החיילים מוכרחים להקשיב למה שהמפקד שלהם אומר גם אם הוא בגיל שלהם, והג'וקים נחותים מאיתנו ואם הם ייכנסו אלינו הביתה סופם להימעך על ידי נעל. אפשר להתווכח עם זה כמה שרוצים אבל זו המציאות. אם כולם היו שווים בעולם הוא היה נחרב. כל אחד מוכרח לקיים את התפקיד שלו כראוי, ואז כאשר כל אחד הוא בורג שונה במערכת, אז היא יכולה לתפקד.

עם ישראל נבחר להאיר את העולם. "והשם האמירך היום להיות לו לעם סגולה… ולתתך עליון על כל הגויים… להיותך עם קדוש…" (דברים כו', פסוקים יח'-יט'). התפקיד שלנו זה להביא טוב ושפע לעולם מתוך עבודת השם שלנו. אנחנו המתווכים בין העולמות העליונים לבין עולם העשייה החומרי. כל העולם פועל על פי טבע, אבל עם ישראל יכול לשנות את המציאות. עם ישראל קובע את הטבע שכל העולם יחייה על פיו.

כאשר עם ישראל הולך בדרך השם אנחנו מביאים שפע לכל העולם. לכן לא פלא שכאשר אנחנו לא הולכים בדרך השם, אז כל העולם שונא אותנו ורודף אותנו. הרי אנחנו לא מקיימים את תפקידנו כראוי ואז כל העולם נמצא בדין ובצמצום. זה כמו שראש הממשלה יעזוב את המשרד שלו וילך כל היום לשבת בבתי קפה. זו שערוריה! הרי ההחלטות שלו משפיעות על כל המדינה ומוטלת עליו אחריות לדאוג לצרכים שלה. כך גם מוטלת עלינו האחריות לדאוג לצרכים של כל העולם ולכן אסור לנו להקל ראש.

יהודי לא יכול להתנהג כמו גוי, כי אם הוא עושה זאת, זה כמו רופא באמצע ניתוח חשוב שהולך לשחק כדורגל. מוטלת עלינו אחריות עצומה. יש לנו תפקיד חשוב שאותו אנחנו מוכרחים לבצע. לכל אחד יש את הכשרונות והתכונות המיוחדות לו לביצוע התפקיד שעליו לבצע. לכל יהודי ניתנו תכונות מיוחדות שאין לאומות העולם שמאפשרות לו לבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר.

עם ישראל הוא העם הנבחר, אבל בכל זאת אפשר למצוא לא מעט אנשים שחיים כמו גויים. תולים פוסטרים של זמרים או שחקנים גויים מתוך רגשות הערצה, מתלבשים כמוהם, מתפעלים מהחכמה שלהם, לומדים את התרבויות שלהם, מתחתנים בנישואים אזרחיים, נזרקים לשנה במזרח ומרותקים לטלוויזיה שמביאה להם את כל התרבות הנוצרית ישירות לסלון. כל זה רק מרחיק אותנו מהתפקיד ורק גורם לנו לשפל.

אנחנו מוכרחים לדבוק בתפקיד ולא להתעלם מהמטרה. אנחנו צריכים להיות עליונים על הגויים וכך נביא שלמות גם לנו וגם להם כמו בימי שלמה המלך. השם יתברך יזכה אותנו לבצע את תפקידנו כראוי, להביא אור לעולם ולהוריד שפע עצום.

באדיבות: אתר "אמונה"

צילום תמונה: רועי אברהם, לע"מ

קטגוריה: פרשת השבוע

תגיות: פרשת כי תבוא