הושענא רבה
מעלת היום
יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת נִקְרָא יוֹם "הוֹשַׁעְנָא רַבָּה", וּמַרְבִּים בּוֹ בְּלִמּוּד תּוֹרָה וּסְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: אֲנִי יָחִיד בְּעוֹלָמִי - וְאַתָּה יָחִיד בְּעוֹלָמְךָ. עָתִיד אֲנִי לָתֵת לְבָנֶיךָ יוֹם מְיֻחָד לְכַפֵּר בּוֹ עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְזֶהוּ יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה. שֶׁאִם אֵין כַּפָּרָה לְבָנֶיךָ בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה - תִּהְיֶה לָהֶם כַּפָּרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאִם לָאו - תִּהְיֶה לָהֶם כַּפָּרָה בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה". (תלו)
רֶמֶז אָמְרוּ: "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא". "אַרְיֵה" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים, הוֹשַׁעְנָא רַבָּה. שֶׁכָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ, הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה וּמְחִילָה לְעַם יִשְׂרָאֵל. (תלח)
עורו ישנים
נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לִהְיוֹת נֵעוֹרִים כָּל הַלַּיְלָה שֶׁל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּסֵּדֶר הַמְתֻקָּן 'קְרִיאֵי מוֹעֵד', וְקוֹרְאִים בּוֹ: חֻמַּשׁ דְּבָרִים, מִדְרָשׁ רַבָּה עַל פָּרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה', וּלְאַחַר חֲצוֹת לַיְלָה [בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה: 23:25] קוֹרְאִים אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים עִם מְעַט קִטְעֵי סְלִיחוֹת, עַד אוֹר הַבֹּקֶר. (תלח)
עִקַּר הַתִּקּוּן בַּלַּיְלָה הַזֶּה הוּא בַּחֲצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַלַּיְלָה. עַל כֵּן, מִן הָרָאוּי לִקְבֹּעַ אֶת זְמַן בִּיאַת הָאֲנָשִׁים לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּלַּיְלָה לְפָחוֹת כִּשְׁעָתַיִם וָחֵצִי קֹדֶם חֲצוֹת [21:00], כְּדֵי שֶׁעַד חֲצוֹת יַסְפִּיקוּ לְסַיֵּם אֶת חֻמַּשׁ דְּבָרִים, וְלֹא כְּאוֹתָם בָּתֵּי כְּנֶסֶת שֶׁמַּתְחִילִים אֶת הַלִּמּוּד בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת, וּמַפְסִידִים בָּזֶה אֶת עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַלַּיְלָה. (תלח)
אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד לְהִשָּׁאֵר עֵרָנִי עַד אוֹר הַבֹּקֶר, הַנָּכוֹן שֶׁיִּלְמַד בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה אֶת כָּל הַתִּקּוּן חוּץ מִקְּרִיאַת הַתְּהִלִּים, וְיֵלֵךְ לָנוּחַ מְעַט עַל מִטָּתוֹ בַּסֻּכָּה, וּכְשֶׁיָּקוּם יִטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ עַל הַנְּטִילָה וּ'בִרְכוֹת הַתּוֹרָה', וְיִקְרָא אֶת הַתְּהִלִּים עִם הַצִּבּוּר, וּבַבֹּקֶר לֹא יְבָרֵךְ שׁוּב 'בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה' קֹדֶם הַתְּפִלָּה.
כַּאֲשֶׁר טוֹעֲמִים מִינֵי מְזוֹנוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה, יֵשׁ לָשִׂים לֵב שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כְּבֵיצָה [54 גְּרָם] עוּגָה חוּץ לַסֻּכָּה, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל בְּהַרְחָבָה בְּדִינֵי הָאֲכִילָה בַּסֻּכָּה.
ברכות השחר
הַנֵּעוֹר כָּל הַלַּיְלָה, מְבָרֵךְ בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר 'בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר' וּ'בִרְכוֹת הַתּוֹרָה', לְבַד מִבִּרְכַּת 'עַל נְטִילַת יָדַיִם', שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו אַךְ לֹא מְבָרֵךְ. וְכֵן בִּרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר' לֹא יְבָרֵךְ, אֶלָּא רַק אִם הֻצְרַךְ לָצֵאת לְבֵית הַכִּסֵּא. וְאָמְנָם, יֵשׁ מִבְּנֵי אַשְׁכְּנַז הַנּוֹהֲגִים לִשְׁמֹעַ אֶת 'בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר' וּ'בִרְכוֹת הַתּוֹרָה' מֵאָדָם אַחֵר שֶׁיָּשֵׁן שְׁנַת קֶבַע בַּלַּיְלָה, וְהוּא מְבָרֵךְ וּמְכַוֵּן לְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָם. וּמִכָּל מָקוֹם, מִנְהַג בְּנֵי סְפָרַד אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, וְאַף בְּנֵי אַשְׁכְּנַז רַשָּׁאִים לְבָרֵךְ בְּעַצְמָם. כַּמְבֹאָר בְּחוֹבֶרֶת חַג הַשָּׁבוּעוֹת.
עמוד השחר
זְמַן עַמּוּד הַשַּׁחַר הוּא 72 דַּקּוֹת זְמַנִּיּוֹת לִפְנֵי הֵנֵץ הַחַמָּה, [עַמּוּד הַשַּׁחַר בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה: 4:30. נֵץ הַחַמָּה בְּעֵרֶךְ: 5:45]. וְהַמְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה קֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה, הֲרֵי הוּא מְבָרֵךְ בְּרָכוֹת לְבַטָּלָה לְדַעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְרֹב הַפּוֹסְקִים. וּמִכָּל מָקוֹם, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר רַשַּׁאי לְבָרֵךְ מֵעִקַּר הַדִּין מִזְּמַן חֲצוֹת הַלַּיְלָה [בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה: 23:25]. (תלח)
תפלת שחרית
יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי שֶׁלֹּא יִתְנַמְנֵם בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְיֵצֵא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. וְטוֹב שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לֹא יַאֲרִיךְ מִדַּי בְּנִגּוּנִים בַּתְּפִלָּה, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל מִלָּה בְּמִלָּה וּבִמְהִירוּת מְעַט, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנַמְנְמוּ הָאֲנָשִׁים בַּתְּפִלָּה.
לְאַחַר קְרִיאַת הַהַלֵּל נָהֲגוּ לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה שֶׁבַע הַקָּפוֹת עִם הַלּוּלָב וּמִינָיו, שֶׁעַל יְדֵי הַהַקָּפוֹת לַתֵּבָה, הַדּוֹמָה לְמִזְבַּח ה', נוּכַל לְהַפִּיל אֶת חוֹמַת הָאוֹיְבִים וּלְהַכְרִיתָם, כְּשֵׁם שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִקִּיפוּ שֶׁבַע פְּעָמִים אֶת יְרִיחוֹ עַד שֶׁנָּפְלָה חוֹמָתָהּ. (תלו)
מצות חבטת הערבה
אַחַר תְּפִלַּת מוּסָף לוֹקְחִים חָמֵשׁ עֲרָבוֹת קְשׁוּרוֹת יַחַד, וְאֹרֶךְ כָּל עֲרָבָה לֹא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ]. וְחוֹבְטִים אוֹתָן בְּקַרְקַע שֶׁאֵינָהּ מְרֻצֶּפֶת חָמֵשׁ פְּעָמִים וְלֹא יוֹתֵר, לְקַיֵּם מִנְהַג נְבִיאִים שֶׁהִנְהִיגוּ לְיִשְׂרָאֵל כֵּן. (תמ, תמג)
וְהַטַּעַם שֶׁהִנְהִיגוּ הַנְּבִיאִים כֵּן, כִּי בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה נוֹהֶגֶת מִצְוַת נְטִילַת עֲרָבָה כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים מֵ'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי', וּבְכָל יוֹם הָיוּ מַקִּיפִים בָּהּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבַע פְּעָמִים. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה חָל יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּשַׁבָּת, הָיוּ מַקִּיפִים בָּהּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ. כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּאוּ הַנְּבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים - חַגַּי, זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, שֶׁהָיוּ מֵאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְתַקְּנֵי תַּקָּנוֹת, וְהִנְהִיגוּ לִטֹּל עֲרָבָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - 'הוֹשַׁעְנָא רַבָּה' - זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ. וּמַה שֶּׁאָנוּ חוֹבְטִים בַּקַּרְקַע, כָּתְבוּ הַגְּאוֹנִים, מֵאַחַר וְהָעֲרָבָה דּוֹמָה לַשְּׂפָתַיִם, וּבִהְיוֹת שֶׁעַד 'הוֹשַׁעְנָא רַבָּה' יִשְׂרָאֵל מַרְבִּים בְּמִצְווֹת, וְאִם הָיָה בָּא הַשָּׂטָן לְקַטְרֵג כְּנֶגְדָּם, הָיָה מִתְבַּטֵּל עַל יְדֵי רִבּוּי הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂים, אַךְ מִכָּאן וּלְהַבָּא אָנוּ רוֹמְזִים בַּחֲבָטַת הָעֲרָבָה בַּקַּרְקַע, שֶׁכָּל פֶּה שֶׁיָּקוּם וִיקַטְרֵג עָלֵינוּ, לֹא יוּכַל לָנוּ וְיִפֹּל אַרְצָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ - לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט - תַּרְשִׁיעִי". (תמ)
בְּכָל פַּעַם שֶׁחוֹבֵט בַּקַּרְקַע, יְכַוֵּן כְּנֶגֶד אוֹת אַחַת מֵחֲמֵשׁ אוֹתִיּוֹת מ.נ.צ.פ.ך. דְּהַיְנוּ, בַּחֲבָטָה הָרִאשׁוֹנָה יְכַוֵּן אוֹת מ', בַּשְּׁנִיָּה אוֹת נ', וְכֵן הָלְאָה. (תמ)
מֵאַחַר וְיֵשׁ אוֹמְרִים [רַשִׁ"י] שֶׁמִּצְוַת הָעֲרָבָה הִיא בְּנִעְנוּעַ הָעֲרָבָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים [הָרַמְבַּ"ם] שֶׁהַמִּצְוָה הִיא בַּחֲבָטָה בַּקַּרְקַע - טוֹב לְהַחְמִיר וְלַעֲשׂוֹת אֶת שְׁתֵּיהֶן, גַּם לַחְבֹּט בַּקַּרְקַע וְגַם לְנַעְנֵעַ. (הרמ"א סימן תרסד ס"ד. תמד)
נשמת כל חי
מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לְאַחַר חֲבָטַת הָעֲרָבָה לְהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּפוֹתְחִים הַהֵיכָל, וְכָל הַצִּבּוּר יְרַנְּנוּ יַחְדָּו בַּאֲמִירַת 'נִשְׁמַת כָּל חַי' עַד 'וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל'. וּלְאַחַר מִכֵּן אוֹמְרִים בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים עָלֵינוּ בְּלִי נֶדֶר קַבָּלָה גְּמוּרָה, לוֹמַר 'נִשְׁמַת כָּל חַי' בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה לַשָּׁנָה הַבָּאָה, בָּעֵת הַזֹּאת אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמוּסָף. וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיַּחְתֹּם אוֹתָנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה שָׁנִים רַבּוֹת וּנְעִימוֹת, וְנָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ". (תמד)
כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד פָּארְדוֹ: כָּל מִי שֶׁהוּא בְּעֵת צָרָה, יֹאמַר שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו בְּלִי נֶדֶר, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַצִּילֵהוּ ה' יִתְבָּרַךְ מִצָּרָתוֹ, יֹאמַר סֵדֶר 'נִשְׁמַת כָּל חַי'. (תמד)
שנים מקרא ואחד תרגום
בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה יִקְרָא 'שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם' שֶׁל פָּרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה'. וְאִם שָׁכַח אוֹ נֶאֱנַס, יִקְרָא בְּלֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה אוֹ בַּבֹּקֶר קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. (תנ)
קשה להפרד
קֹדֶם שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה, יִכָּנֵס לְסֻכָּתוֹ וְיֹאמַר: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבִּזְכוּת קִיּוּם מִצְוַת סֻכָּה זֹאת שֶׁקִּיַּמְנוּ, נִחְיֶה וְנִזְכֶּה לַשָּׁנָה הַבָּאָה לֵישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ, וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ". (כל בו. הרמ"א סימן תרסז)
שמיני עצרת - שמחת תורה
הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שֶׁלְּאַחַר שִׁבְעַת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת, הוּא יוֹם 'שְׁמִינִי עֲצֶרֶת', וְהוּא חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין קֶשֶׁר בֵּינוֹ לְחַג הַסֻּכּוֹת כְּלָל. וְנִקְרָא גַּם כֵּן יוֹם 'שִׂמְחַת תּוֹרָה', שֶׁבּוֹ מְסַיְּמִים אֶת קְרִיאַת חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. אוּלָם בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁעוֹשִׂים יוֹמַיִם יוֹם טוֹב, אִם כֵּן, הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי הוּא 'שְׁמִינִי עֲצֶרֶת', וּלְמָחֳרָתוֹ, בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי, הוּא 'שִׂמְחַת תּוֹרָה', שֶׁבּוֹ הֵם מְסַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה. (תנא, תסז)
תפלת ערבית
בְּלֵיל הֶחָג יִתְפַּלֵּל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּנִגּוּן וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִשְׂמֹחַ בַּלַּיְלָה הַזּוֹ. (סוכה מח ע"א. תנה)
יֵשׁ לְהַזְכִּיר לַצִּבּוּר קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁמַּזְכִּירִים בָּעֲמִידָה 'אֶת יוֹם שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה', וְלֹא 'אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה'. וְאִם טָעָה וְהִזְכִּיר סֻכּוֹת, חַיָּב לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל 'רְצֵה', חוֹזֵר לִתְחִלַּת 'אַתָּה בְחַרְתָּנוּ'. וְאִם סִיֵּם אֶת הָעֲמִידָה וּבָא לַעֲקֹר רַגְלָיו, חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה. (תנא)
הקפות
לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, מִנְהַג כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה שֶׁבַע הַקָּפוֹת עִם סִפְרֵי תּוֹרָה בִּידֵיהֶם, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְשָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בְּשִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ בְּרִקּוּדִים וּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם, וְכָל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. (תנה)
כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א: קֹדֶם הַהַקָּפוֹת יַנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַתֵּבָה, וְיַעֲמֹד אִישׁ יְרֵא שָׁמַיִם עַל יַד הַסֵּפֶר, וְיֹאחֵז בְּיָדוֹ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה כָּל זְמַן הַהַקָּפוֹת. כִּי כֵן קִבַּלְתִּי מֵהַמְקֻבָּל הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרָשָׁ"ש זלה"ה שֶׁהָיָה מַקְפִּיד עַל זֶה. ע"כ. (עבודת הקודש צפורן שמיר ס"ס יב)
מעלת הרקודים והשמחה לכבוד התורה
נָכוֹן לְהוֹדִיעַ לַצִּבּוּר אֶת גֹּדֶל מַעֲלַת הַשִּׁירָה וְהָרִקּוּדִים לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהַמַּעֲלוֹת שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל אֶלְגָּאזִי (שלמי חגיגה סימן יז אות טז): "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ בְּשִׂמְחָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וִיתַקֵּן בָּזֶה אֶת פְּגָמֵי נִשְׁמָתוֹ אֲשֶׁר פָּגַם בִּכְבוֹד תּוֹרַת ה' תְּמִימָה. וּכְבָר כָּתְבוּ הָרִאשׁוֹנִים, כִּי כָּל הַזָּהִיר בְּשִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה, בָּטוּחַ הוּא שֶׁלֹּא תִּפָּסֵק הַתּוֹרָה מִזַּרְעוֹ. וְהֵעִידוּ שֶׁרָאוּ לְרַב גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מַרְבֶּה בְּשִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וְהֵעִידוּ עָלָיו שֶׁעַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת הָיוּ מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שַׁלְשֶׁלֶת חֲכָמִים וִידוּעִים וּמַרְבִּיצִים תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל זֶה אַחַר זֶה, וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁזָּכָה בָּזֶה עַל רֹב שִׂמְחָתוֹ בְּיוֹם שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, מַה שֶּׁהֵם לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם בְּשׁוּם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁעָשָׂה כֵּן, וּבְרֹב גְּדֻלָּתוֹ הָיָה מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז, וּמְעוֹרֵר לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם לֵאמֹר, שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׂרָאֵל". ע"כ. וְכָתַב רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל (שער הכוונות קד ע"א): "וְרָאִיתִי לְמוֹרִי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁהָיָה נִזְהָר בְּיוֹתֵר בָּזֶה, לְהַקִּיף עִם סֵפֶר הַתּוֹרָה אוֹ לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו, וְלִרְקֹד וּלְשׁוֹרֵר לְפָנָיו בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת". ע"כ. וּבְסֵפֶר מַעֲשֵׂה רַב כָּתַב: "הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא הָיָה מַקִּיף לִפְנֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וּמְסַפֵּק וּמְרַקֵּד, מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז, עַד שֶׁהָיוּ פָּנָיו בּוֹעֲרוֹת כְּלַפִּיד אֵשׁ". וְאִם גְּדוֹלֵי עוֹלָם אֵלּוּ לֹא חָסוּ עַל כְּבוֹדָם לִכְבוֹדָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, מַה נֹּאמַר אֲנַחְנוּ, אֲזוֹבֵי הַקִּיר?!
וְכַיָּדוּעַ שֶׁמִּיכַל, בִּתּוֹ שֶׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, נֶעֶנְשָׁה בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ הֵיאַךְ בַּעְלָהּ דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מְרַקֵּד וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי אֲרוֹן ה', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּנָּבִיא שְׁמוּאֵל (ב ו טז): "וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה' וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ: וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד, וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם ה' עַל יִשְׂרָאֵל, וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה': וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת, וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי, וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ, עִמָּם אִכָּבֵדָה: וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ".
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה ד כ): "הֵיאַךְ הָיָה עוֹשֶׂה דָּוִד לִפְנֵי אֲרוֹן ה'? הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי זָהָב מְזֻקָּקִים הַדּוֹמִים לְפָז, וְהָיָה מַכֶּה בְּיָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ [יָמִין עַל שְׂמֹאל] וְטוֹפֵחַ, וּכְשֶׁהָיָה מְכַרְכֵּר, דְּהַיְנוּ שָׁר: כִּירִי [אֲדוֹנִי] רָם, כִּירִי רָם, הָיָה מְפַזֵּז. וּמַהוּ מְפַזֵּז? שֶׁהָיָה הַזָּהָב הַמְזֻקָּק מַשְׁמִיעַ קוֹל פּוֹזֵז [פָּז פָּז] כְּפַעֲמוֹנִים. וְיוֹתֵר מִזֶּה הָיָה דָּוִד עוֹשֶׂה - מַגְבִּיהַּ אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו וְקוֹפֵץ לִכְבוֹד הַתּוֹרָה, וְהָיוּ כָּל הַנָּשִׁים מְצִיצוֹת עָלָיו מִן הַגַּגּוֹת וּמִן הַחַלּוֹנוֹת, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ. שֶׁאֵין לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבִּזָּה אֶת עַצְמוֹ עַל הַמִּצְווֹת יוֹתֵר מִדָּוִד, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים קלא): "ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי" - בְּשָׁעָה שֶׁמְּשָׁחַנִי שְׁמוּאֵל לְמֶלֶךְ. "וְלֹא רָמוּ עֵינַי" - בְּשָׁעָה שֶׁהָרַגְתִּי אֶת גָּלְיָת. "וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת" - בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱזִירוּנִי לְמַלְכוּתִי [לְאַחַר מֶרֶד אַבְשָׁלוֹם]. "וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי" - בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת הָאָרוֹן. "אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי, כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ" - כְּשֵׁם שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְהִתְגַּלּוֹת לִפְנֵי אִמּוֹ, כָּךְ שִׁוִּיתִי נַפְשִׁי לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא הִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִתְבַּזּוֹת לְפָנֶיךָ לִכְבוֹדְךָ. "כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי" - כְּמוֹ הַתִּינוֹק שֶׁיּוֹצֵא מִמְּעֵי אִמּוֹ וְאֵין רוּחוֹ גַּסָּה לִינֹק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּן נַפְשִׁי עָלַי, שֶׁאֵינִי מִתְבַּיֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִקְּטַנֵּי יִשְׂרָאֵל". ע"כ. וְעַיֵּן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (משפטים קז ע"א) שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה הַבַּדְּחָן [כִּבְיָכוֹל הַמְשַׂמֵּחַ] שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּעָמִים הָיָה הוּא עַצְמוֹ בְּצַעַר, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהָיָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, הָיָה חוֹזֵר לְבַדְּחָנוּתוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ. עי"ש.
וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם (הלכות לולב פ"ח הט"ו): "הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּשְׂמַח אָדָם בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה וּבְאַהֲבַת הָאֵל שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶן - עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הִיא וּמֵעֲבוֹדַת ה' הִיא, וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשִּׂמְחָה זוֹ, רָאוּי הוּא לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּלָלוֹת: 'תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב'. וְכָל הַמֵּגִיס דַּעְתּוֹ וְחוֹלֵק כָּבוֹד לְעַצְמוֹ, וּמִתְכַּבֵּד בְּעֵינָיו בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּהִמָּנְעוֹ מִשִּׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה זוֹ - הוּא חוֹטֵא וְשׁוֹטֶה, וְעַל זֶה הִזְהִיר שְׁלֹמֹה וְאָמַר (משלי כה כו): 'אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ'. וְאַדְּרַבָּא, כָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמֵקֵל גּוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, הוּא הַגָּדוֹל וְהַמְכֻבָּד הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה. וְכֵן אָמַר דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: 'וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי', וְאֵין הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד אֶלָּא לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי ה' בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה'". ע"כ.
וְכָךְ סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל רֹאשׁ יְשִׁיבַת פֹּרָת יוֹסֵף, עַל חֲכַם יַעֲקֹב עוֹבַדְיָה זַ"ל, שֶׁהָיָה רוֹקֵד וְשָׂמֵחַ מְאֹד מְאֹד בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, וּמַרְקִיד אֶת הָאֲחֵרִים בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת, וּבִזְכוּת כָּךְ זָכָה לִבְנוֹ, הֲלֹא הוּא מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת הַדְּבָרִים לִתְשׂוּמַת לִבּוֹ, וּמִשְׁתַּדֵּל בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת לִרְקֹד, לָשִׁיר וְלִשְׂמֹחַ לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּמְעוֹרֵר גַּם אֶת הָאֲחֵרִים לָזֶה.
וְכָתַב הָרַב שִׂפְתֵי כֹּהֵן, שֶׁזְּכוּת הַהַקָּפוֹת עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה וְשִׁירָה וְרִקּוּדִים, רְאוּיָה הִיא שֶׁתָּגֵן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֲצִירַת גְּשָׁמִים חַס וְשָׁלוֹם. (יבי"א ח"ז סימן נו אות ו. תס)
בְּעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה, טֶרֶם יְצִיאָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, טוֹב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת מְעַט, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה עָלָיו לְהַאֲרִיךְ בַּהַקָּפוֹת מֵחֲמַת רַעֲבוֹנוֹ, וְכָךְ לֹא יְמַהֵר בְּכָל רֶגַע אֶת הַצִּבּוּר שֶׁיְּסַיְּמוּ, וְחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ.
מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהַמְתִּין עַד גְּמַר הַהַקָּפוֹת, וּכְגוֹן שֶׁמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל מַכָּרָיו, וְרוֹצֶה לְהִזְדָּרֵז בַּהַקָּפוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַמְתִּינוּ לוֹ הַמְאָרְחִים, רַשַּׁאי לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה לְבַדּוֹ וְלוֹמַר אֶת נֻסַּח הַהַקָּפוֹת, אַךְ יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְזָרֵז אֶת הַצִּבּוּר שֶׁיְּסַיְּמוּ מַהֵר בִּשְׁבִילוֹ.
פעמונים
אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אָסְרוּ חֲכָמִים לִרְקֹד וְלִמְחֹא כַּפַּיִם, כַּמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה (ביצה לו ע"ב) וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן שלט סעיף ב), מִכָּל מָקוֹם, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִתִּירוּ חֲכָמִים בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה לִרְקֹד וְלִמְחֹא כַּפַּיִם, וַאֲפִלּוּ אִם חָל בְּשַׁבָּת. וּמִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְקַשְׁקֵשׁ בַּפַּעֲמוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְכֵן אָסוּר לְהָרִיעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת [וּבְלָאו הָכִי הַחֲצוֹצְרוֹת מֻקְצֶה], וְכֵן אָסוּר לְהַכּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ עַל בַּקְבּוּק כְּדֶרֶךְ הָרְגִילִים לְהַכּוֹת בִּשְׁעַת הַשִּׁירָה, וּכְמוֹ שֶׁפָּסְקוּ הָרַמְבַּ"ם וּמָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרָמָ"א. וְיֵשׁ לְהָעִיר בְּנַחַת לַמְּקִלִּים בָּזֶה מִפְּאַת חֹסֶר יְדִיעָה. וְכֵן כָּתַב רַבִּי חַיִּים פָּלָאגִ'י שֶׁמִּצְוָה רַבָּה לְבַטֵּל מִנְהָגָם, וְכֵן כָּתְבוּ הַפְּרִי מְגָדִים, הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ זַלְמָן, הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה, וְהַכַּף הַחַיִּים. וְכַמְבֹאָר בְּחוֹבֶרֶת 'הַשַּׁבָּת בַּהֲלָכָה וּבָאַגָּדָה' חֵלֶק א. (תנה)
קדושה וטהרה
אֵין סָפֵק, שֶׁעַל כָּל רַבָּנֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְהָאַחֲרָאִים לִהְיוֹת תָּמִיד בְּעַיִן פְּקוּחָה וּלְהַשְׁגִּיחַ שֶׁתִּהְיֶה הַפְרָדָה גְּמוּרָה בֵּין הַגְּבָרִים לַנָּשִׁים, לְבַל תִּהְיֶה מִצְוָה הַבָּאָה בָּעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם. וְנָשִׂים הַבָּאוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, עֲלֵיהֶן לְהַקְפִּיד וְלִבְדֹּק אִם לְבוּשׁוֹת הֵן בִּצְנִיעוּת אֲמִתִּית "כִּרְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ", וְשֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂינָה אֲסֵפוֹת מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת גּוֹרְמוֹת בָּזֶה מִכְשׁוֹל לַגְּבָרִים הָעוֹבְרִים שָׂם, וְדַי בָּזֶה לַמֵּבִין. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לְהַזְהִיר אֶת הָאִמָּהוֹת הַיְקָרוֹת שֶׁיַּלְבִּישׁוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶן בִּצְנִיעוּת, וְיַקְפִּידוּ עַל כָּךְ כְּבָר מִגִּיל 3 וָמַעְלָה.
יֵשׁ לִשְׁמֹר עַל הַבָּנוֹת לְבַל יִכָּנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא יִהְיוּ בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים. וּלְצַעֲרֵנוּ, יֶשְׁנָן בָּנוֹת קְצָת גְּדוֹלוֹת שֶׁנִּכְנָסוֹת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמִתְעָרְבוֹת עִם הַבָּנִים, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא נָאֶה וְלֹא יָאֶה לִהְיוֹת כָּךְ, וְכָל שֶׁכֵּן בְּבֵית ה'.
כבוד התורה
כָּתַב מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יורה דעה סימן רפב ס"א): "חַיָּב אָדָם לִנְהֹג כָּבוֹד גָּדוֹל בְּסֵפֶר תּוֹרָה... וְלֹא יִפְשֹׁט רַגְלוֹ כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא יַנִּיחֵהוּ עַל רֹאשׁוֹ כְּמַשָּׂא, וְלֹא יַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲחוֹרָיו, אֶלָּא יֵשֵׁב לְפָנָיו בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְיִרְאָה וָפַחַד, וִיכַבְּדֶנּוּ כְּפִי כֹּחוֹ". עַל כֵּן יֵשׁ לָשִׂים לֵב בְּעֵת הָרִקּוּדִים שֶׁלֹּא יִמְסְרוּ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי כְּעֵין זְרִיקָה, וְשֶׁלֹּא יִתְּנוּהוּ עַל הָרֹאשׁ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן לֹא יִתְּנוּ אֶת הַסֵּפֶר לִילָדִים, שֶׁמָּא יִפֹּל מִיָּדָם חַס וְשָׁלוֹם.
לעמוד בעת ההקפות
כָּתַב מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יורה דעה סימן רפב ס"ב): "הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ, חַיָּב לַעֲמֹד לְפָנָיו, וְיִהְיוּ הַכֹּל עוֹמְדִים עַד שֶׁיַּעֲמֹד זֶה שֶׁמּוֹלִיכוֹ וְיַגִּיעֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ, אוֹ עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מֵעֵינֵיהֶם". עַל כֵּן, בִּשְׁעַת הַהַקָּפוֹת, שֶׁרוֹקְדִים וּמוֹלִיכִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, עַל כָּל הַקָּהָל לַעֲמֹד עַל עָמְדָּם לִכְבוֹד סִפְרֵי הַתּוֹרָה, עַד שֶׁיַּחֲזִירוּ אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה לַהֵיכָל. אוּלָם זְקֵנִים, אוֹ הַסּוֹבְלִים מֵחֻלְשָׁה בְּרַגְלֵיהֶם, רַשָּׁאִים לָשֶׁבֶת בֵּין הַקָּפָה לְהַקָּפָה, וְדַי שֶׁיַּעַמְדוּ בְּעֵת הוֹצָאַת הַסְּפָרִים וְהַחְזָרָתָם לַהֵיכָל, וּבְעֵת הַהַקָּפָה מַמָּשׁ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה סְבִיב הַתֵּבָה. (תסה)
הַגָּאוֹן הַחֲזוֹן אִישׁ זַצַ"ל הָיָה יוֹשֵׁב בְּעֵת הַהַקָּפוֹת כְּשֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה קָטָן בְּיָדוֹ, וּפַעַם אַחַת הִתְיַשֵּׁב לְיָדוֹ רַב אֶחָד כְּדֵי לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵת הַהַקָּפוֹת, וּכְשֶׁקָּם וְהָלַךְ, אָמַר לִפְנֵי הַסּוֹבְבִים הוֹדוֹ: כַּנִּרְאֶה שֶׁהַלָּה שָׁכַח מֵהַהֲלָכָה שֶׁאָסוּר לֵישֵׁב בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדִים עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה. (תסו)
אִם יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁטּוֹעִים וְיוֹשְׁבִים בְּשָׁעָה שֶׁסִּפְרֵי הַתּוֹרָה מִסְתּוֹבְבִים, כְּדַאי שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה עַל הַתֵּבָה וְיִרְקְדוּ בִּלְעֲדֵיהֶם, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת אוֹתָם אֲנָשִׁים מִמִּכְשׁוֹל.
קריאת התורה בליל החג
יֵשׁ מִבְּנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁנּוֹהֲגִים לִקְרֹא בַּסֵּפֶר תּוֹרָה בְּלֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה לְאַחַר הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה, וְאִם הֻזְמַן מִי מִבְּנֵי סְפָרַד לַעֲלִיָּה לַתּוֹרָה, רַשַּׁאי לַעֲלוֹת וּלְבָרֵךְ. וְכֵן הָיָה מַעֲשֶׂה רַב לִפְנֵי כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, כְּשֶׁנִּבְחַר מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א לְרַב רָאשִׁי לְתֵל אָבִיב, הִזְמִינוּהוּ בְּלֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל בְּנֵי אַשְׁכְּנַז, וְעָלָה לַסֵּפֶר תּוֹרָה וּבֵרַךְ. (תנז)
יהי רצון
לְאַחַר כָּל הַקָּפָה וְהַקָּפָה, אוֹמְרִים אֶת נֻסַּח בַּקָּשַׁת 'יְהִי רָצוֹן' הַמּוּבָא בַּסִּדּוּרִים, שֶׁסִּדֵּר הַגָּאוֹן הַחִידָ"א, לְחִזּוּק בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וִיכַוֵּן בָּזֶה מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פָּלָאגִ'י בְּסִפְרוֹ מוֹעֵד לְכָל חַי (סימן כה אות א): "מְאֹד יִזָּהֵר הָאָדָם בַּתְּפִלּוֹת שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת לְאָמְרָם בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי מִלְּבַד שֶׁכָּל תִּקּוּן הַיָּמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הוּא נִשְׁלָם, וְהַכֹּל תָּלוּי בְּיוֹם זֶה - עוֹד בָּהּ, כִּי אֵין בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים יוֹם רָצוֹן לִשְׁמֹעַ ה' תְּפִלָּתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁרוֹצֶה הָאָדָם כְּהַיּוֹם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת צו לא ע"ב), שֶׁכָּל מַה שֶּׁשּׁוֹאֵל הָאָדָם מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם זֶה, מְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ". ע"כ.
חזרת ספרי התורה להיכל
כְּשֶׁמַּחֲזִירִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה לַהֵיכָל, יָשִׁירוּ כָּל הַקָּהָל יַחְדָּו מִזְמוֹר "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ", שֶׁאֲמָרוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּעֵת שֶׁהִכְנִיס אֶת הָאָרוֹן. כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א טז). (תסה)
אָבֵל - אִם אֵרַע לוֹ אֵבֶל בֶּחָג, מֻתָּר לוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַקָּפוֹת, אַךְ יִמָּנַע מִלִּרְקֹד. (תסז)
קידוש
מַזְכִּירִים בַּקִּדּוּשׁ 'אֶת יוֹם שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה'. וְאִם טָעָה וְהִזְכִּיר 'אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה', יַחֲזֹר וִיתַקֵּן. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת הַקִּדּוּשׁ, יַחֲזֹר וִיקַדֵּשׁ. (תנא)
מְבָרְכִים 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בַּקִּדּוּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ קָשׁוּר לְחַג סֻכּוֹת כְּלָל.
תפלת שחרית
עַל הָאַחֲרָאִים לְכַוֵּן אֶת זְמַנֵּי הַתְּפִלּוֹת בְּאֹפֶן שֶׁיַּסְפִּיקוּ הַצִּבּוּר בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה לִקְבֹּעַ בּוֹ עֵת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה. עַל כֵּן, נָכוֹן לְהַקְדִּים מְעַט אֶת זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית יוֹתֵר מִכָּל שַׁבָּת, מֵאַחַר וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה אָרֹךְ מְאֹד, וּבִפְרָט כְּשֶׁחָל הֶחָג בְּשַׁבָּת, וּצְרִיכִים לְהַסְפִּיק לֶאֱכֹל גַּם סְעוּדָה שְׁלִישִׁית. (עיין מועד לכל חי סימן כה אות א)
קריאת התורה
מוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה; בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן קוֹרְאִים הַצִּבּוּר וַחֲתַן תּוֹרָה בְּפָרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה', בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי קוֹרֵא חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וּבַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא הַמַּפְטִיר. (תסט)
בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, כְּשִׂמְחַת תּוֹרָה אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת, אֲדָר, וְנִיסָן שֶׁחָלוּ בְּשַׁבָּת, נָהֲגוּ לוֹמַר אֶת הַפְּסוּקִים דִּלְהַלָּן בִּפְתִיחַת הַהֵיכָל: יִרְמְיָהוּ פֶּרֶק י' פָּסוּק ו, ז, י. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. (הגר"ח פלאג'י, הלבוש)
הַמִּנְהָג לְמַנּוֹת שְׁלֹשָׁה חֲתָנִים: 'חֲתַן מְעֹנָה', 'חֲתַן תּוֹרָה', 'חֲתַן בְּרֵאשִׁית'. חֲתַן 'מְעֹנָה' עוֹלֶה לִפְנֵי חֲתַן תּוֹרָה, וְהוּא כְּמוֹ שׁוֹשְׁבִין שֶׁלּוֹ. חֲתַן תּוֹרָה מְסַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, וּלְאַחֲרָיו מִיָּד עוֹלֶה חֲתַן בְּרֵאשִׁית וּמַתְחִיל שׁוּב אֶת הַתּוֹרָה מִ'בְּרֵאשִׁית'. (תסט)
לֹא יַפְסִיקוּ בַּאֲמִירַת קַדִּישׁ בֵּין חֲתַן תּוֹרָה לַחֲתַן בְּרֵאשִׁית, כְּדֵי שֶׁלֹּא לָתֵת פִּתְחוֹן פֶּה לַשָּׂטָן, שֶׁיֹּאמַר: כְּבָר סִיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה וְאֵינָם חֲפֵצִים לִקְרֹא עוֹד. וְלָכֵן, מִיָּד בִּגְמַר עֲלִיַּת חֲתַן תּוֹרָה, עוֹלֵה חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וּבְסִיּוּם עֲלִיַּת חֲתַן בְּרֵאשִׁית, יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם חֲצִי קַדִּישׁ. (תסט)
נָהֲגוּ שֶׁחֲתַן בְּרֵאשִׁית אוֹמֵר "בְּסִימָנָא טָבָא". וְיֹאמַר זֹאת קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, וְלֹא לְאַחַר הַבְּרָכָה קֹדֶם הַקְּרִיאָה, שֶׁהֲרֵי זֶה הֶפְסֵק בֵּין הַבְּרָכָה לַקְּרִיאָה. (תסט)
חתן תורה
מַעֲלָה גְּדוֹלָה יֵשׁ לַחֲתַן תּוֹרָה, שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשֶׂה כָּבוֹד לַתּוֹרָה בְּסִיּוּמָהּ, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד", וְזוֹכֶה שֶׁמִּתְכַּפְּרִים לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו. עַל כֵּן, מִן הָרָאוּי לְכַבֵּד בַּעֲלִיָּה זוֹ אֶת הָרַב מָרָא דְאַתְרָא אוֹ אֶת רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת, הַמַּרְבִּיצִים תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְכָתַב בְּסֵפֶר כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, שֶׁבִּמְקוֹמוֹ הָיוּ נוֹהֲגִים לִמְכֹּר אֶת עֲלִיַּת חֲתַן תּוֹרָה בְּדָמִים מְרֻבִּים, וְעָמְדוּ גְּדוֹלֵי הַקָּהָל וּבִטְּלוּ מִנְהָגָם, וְהִנְהִיגוּ שֶׁהַחֲתָנִים יִהְיוּ מִן הַחֲשׁוּבִים שֶׁבַּקָּהָל. וְעַל כָּל פָּנִים, יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לְחַלֵּק אֶת הַקָּהָל לִשְׁנֵי מִנְיָנִים, וּבְמִנְיָן אֶחָד יְכַבְּדוּ אֶת חֲשׁוּבֵי הַקָּהָל, וּבַמִּנְיָן הַשֵּׁנִי יִמְכְּרוּ אֶת עֲלִיּוֹת הַחֲתָנִים. (תסד, תעב, תעג)
לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "חֲתַן תּוֹרָה"?
בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים (פרשה א אות ט) הוּבָא מָשָׁל לַאֲהוּבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה בֶּן בַּיִת בְּהֵיכָלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְהָיָה עוֹשֶׂה רַבּוֹת וּנְצוּרוֹת לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. יוֹם אֶחָד קְרָאוֹ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: שְׁאַל מִמֶּנִּי מָה אֶתֵּן לָךְ, וְאֶת בַּקָּשָׁתְךָ לֹא אָשִׁיב רֵיקָם. חָשַׁב הָאָהוּב בְּלִבּוֹ וְאָמַר: אִם אֲנִי שׁוֹאֵל מִן הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב - הוּא נוֹתֵן לִי; אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת - הוּא נוֹתֵן לִי, אֲבָל כַּמָּה עֲשִׁירִים יֵשׁ בָּעוֹלָם. וְאִם אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּמַנֶּה אוֹתִי לְשַׂר - הוּא יְמַנֶּה אוֹתִי, אַךְ כַּמָּה שָׂרִים יֵשׁ בָּעוֹלָם. נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ וְהֵשִׁיב: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שְׁאֵלָה אַחַת אֲבַקֵּשׁ! יֵשׁ לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ בַּת יְחִידָה, יָפָה כַּלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה, וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיהָ, תֵּן לִי אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת חֲתַן הַמֶּלֶךְ. נְתָנָהּ לוֹ הַמֶּלֶךְ, וְגַם נָתַן לוֹ נְדוּנְיָה, אוֹצָר שֶׁל זָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְגַם מִנָּהוּ שַׂר. הֲרֵי שֶׁשָּׁאַל בַּקָּשָׁה יְחִידָה - אַךְ הַכֹּל נִכְלַל בְּבַקָּשָׁתוֹ. כָּךְ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁאַל מִמֶּנִּי מָה אֶתֵּן לָךְ? אָמַר שְׁלֹמֹה: אִם אֶשְׁאַל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת - הוּא נוֹתֵן לִי, וּמַה בֶּצַע בְּכֶסֶף וְזָהָב? אֶלָּא הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶת הַחָכְמָה - וְהַכֹּל בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד". עַל כֵּן, גַּם הַמְסַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, יָאֶה לוֹ לְהִקָּרֵא 'חֲתַן תּוֹרָה', שֶׁהַכֹּל כָּלוּל בּוֹ. (תסג)
ברב עם הדרת מלך
נָהֲגוּ לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַקָּהָל לַסֵּפֶר תּוֹרָה בְּיוֹם זֶה, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא הַחַזָּן לְכֻלָּם שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים "וּלְאָשֵׁר אָמַר...". וְאָמְנָם, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ קָהָל גָּדוֹל, וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁל טֹרַח צִבּוּר, רַשָּׁאִים לְהוֹצִיא עוֹד סֵפֶר תּוֹרָה לְחֶדֶר אַחֵר הַסָּמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְעוֹמֵד שָׁם שְׁלִיחַ צִבּוּר נוֹסָף וְקוֹרֵא לַקָּהָל הַבָּאִים עִמּוֹ, וּכְשֶׁמְּסַיְּמִים, מַחֲזִירִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה לַהֵיכָל, וְעוֹלִים הַחֲתָנִים כְּשֶׁכָּל הַקָּהָל יַחַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. (תסט)
עין טובה
הֲגַם שֶׁאֵין עוֹלִים אָב וּבְנוֹ אוֹ שְׁנֵי אַחִים זֶה אַחַר זֶה לְסֵפֶר הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ עַיִן הָרַע, מִכָּל מָקוֹם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה רַשָּׁאִים לַעֲלוֹת - זֶה חֲתַן תּוֹרָה, זֶה חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וְזֶה מַפְטִיר, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁכֻּלָּם עוֹלִים לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁקְּרִיאָתָם הִיא בִּשְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה שׁוֹנִים, וַהֲרֵי זֶה נֶחְשָׁב כְּהֶפְסֵק בֵּין הָאֶחָד לַשֵּׁנִי. (תעד)
שני כהנים
הֲגַם שֶׁאֵין עוֹלִים שְׁנֵי כֹּהֲנִים זֶה אַחַר זֶה לַסֵּפֶר תּוֹרָה, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שֶׁהַכֹּהֵן הָרִאשׁוֹן הוּא פָּגוּם וְלָכֵן הֶעֱלוּ כֹּהֵן אַחֵר אַחֲרָיו, מִכָּל מָקוֹם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה רַשָּׁאִים לַעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים זֶה אַחַר זֶה - זֶה חֲתַן תּוֹרָה, זֶה חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וְזֶה מַפְטִיר, מֵהַטַּעַם הַנַּ"ל. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה לְוִיִּם זֶה אַחַר זֶה. (תעו)
כהן חתן תורה
כֹּהֵן שֶׁקָּנָה חֲתַן תּוֹרָה, וְאֵין כֹּהֵן אַחֵר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת - רַשַּׁאי לַעֲלוֹת גַּם עֲלִיָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל כֹּהֵן וְגַם חֲתַן תּוֹרָה. אוּלָם אִם קָנָה חֲתַן בְּרֵאשִׁית, לֹא יַעֲלֶה לַעֲלִיַּת כֹּהֵן, אֶלָּא לַחֲתַן בְּרֵאשִׁית בִּלְבַד. מֵאַחַר וְאֵין אָדָם אֶחָד עוֹלֶה בִּשְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן פָּגוּם, וְלָכֵן עָלָה גַּם בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי. וְהוּא הַדִּין בְּכָל זֶה לְלֵוִי. (תעז)
קטנים
גַּם הַקְּטַנִּים עוֹלִים לַסֵּפֶר תּוֹרָה, אוּלָם רַק לְאַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לְגִיל חִנּוּךְ [מִגִּיל שֵׁשׁ וָמַעְלָה, לְפִי שִׂכְלוֹ וַחֲרִיפוּתוֹ], אֲבָל בְּפָחוֹת מִזֶּה אֵינוֹ עוֹלֶה. (יבי"א ח"ב סימן יג. ח"ט סימן קח אות קג. תעח)
יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ לַצִּבּוּר, שֶׁאֲפִלּוּ קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חִנּוּךְ, אִם לֹא בָּרוּר לָנוּ שֶׁגּוּפוֹ נָקִי כַּהֹגֶן, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַנֵּחַ עַצְמוֹ הֵיטֵב בְּמַיִם, אֵין לַעֲנוֹת אַחֲרָיו 'אָמֵן'. (ע"פ מגן אברהם, ישועות יעקב, מגן גיבורים ועוד. וכתב הרב גנצפריד בספרו פאת השלחן: מאחר והברכה אינה יוצאת מגוף טהור, גרע יותר מברכה לבטלה שאסור לענות אמן אחריה.) וּבְקָטָן פָּחוֹת מִגִּיל שֵׁשׁ, אֲפִלּוּ אִם הוּא וַדַּאי נָקִי, אֵין עוֹנִים אַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לְזִמּוּן. וּלְצַעֲרֵנוּ, הַרְבֵּה לֹא יוֹדְעִים זֹאת, וְנִכְשָׁלִים בְּאִסּוּר עֲנִיַּת אָמֵן יְתוֹמָה, חַס וְשָׁלוֹם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרִיבַ"שׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא חָרִיף וְיוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִים וּלְמִי מִתְפַּלְלִים - אֵינוֹ כְּלוּם, וַהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת. וְכֵן דַּעַת הָרַאְבָ"ד, הָרַשְׁבָּ"א, הַטּוּר, מַהֲרַ"שׁ אַבּוּהָב, שֻׁלְחָן עָרוּךְ (רטו ס"ג), פְּרִי מְגָדִים, פֶּתַח הַדְּבִיר, שְׁיָרֵי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, הַגְּרָ"א, מַאֲמַר מָרְדְּכַי, הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י, חִקְרֵי לֵב, שְׂדֵי חֶמֶד, עֲרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, מִשְׁנָה בְּרוּרָה, כַּף הַחַיִּים וְעוֹד. (יבי"א ח"ב סימן יג)
המלאך הגואל
נוֹהֲגִים לְהַזְמִין יְלָדִים רַבִּים לַעֲלִיַּת סֵפֶר תּוֹרָה בְּבַת אַחַת, וּפוֹרְסִים טַלִּית מֵעַל רֹאשָׁם, וְהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם מְבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה וְקוֹרֵא בְּעַד כֻּלָּם, וּלְאַחַר מִכֵּן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְבָרֵךְ אֶת כֻּלָּם בְּפָסוּק "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי" וְכוּ', וּבְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, וּשְׁאָר פְּסוּקֵי תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה בְּרָכוֹת, כְּמוֹ: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים" וְכוּ', "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ" וְכוּ'. וּמַה שֶּׁפּוֹרְסִים אֶת הַטַּלִּית, אֵין זֶה נֶחְשָׁב כַּעֲשִׂיַּת אֹהֶל עֲרַאי, מִכֵּיוָן שֶׁאוֹחֲזִים אֶת הַטַּלִּית בְּיָדָם, וְגַם לֹא נַעֲשֶׂה לְצֵל, אֶלָּא לְכָבוֹד בִּלְבַד. (הליכות עולם ח"ד ה. תעח)
משיב הרוח ומוריד הגשם
מַתְחִילִים לוֹמַר 'מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' מִתְּפִלַּת מוּסָף. וְאִם טָעָה וְאָמַר 'מוֹרִיד הַטַּל' - אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָמַר 'בָּרוּךְ אַתָּה ה'', טוֹב שֶׁיַּחֲזֹר לְ'אַתָּה גִּבּוֹר' וְיֹאמַר 'מַשִּׁיב הָרוּחַ', אֲבָל אִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁאָמַר 'בָּרוּךְ אַתָּה ה'', אֵינוֹ חוֹזֵר. (ילקו"י ח"א רמב. תפה)
סעודה לגמרה של תורה
מִנְהַג יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁמַּבִּיעִים אָנוּ בָּזֶה אֶת שִׂמְחָתֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בָּנִים שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְכָתַב הָאוֹר זָרוּעַ (סוכה סימן שכ): וְעוֹשִׂים חַתְנֵי הַתּוֹרָה סְעוּדָה לִכְבוֹד גְּמַר הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂים סְעוּדָה גְּמוּרָה בְּמַאֲכָלִים טוֹבִים, אַוָּזִים וְתַרְנְגוֹלִים. וּבְשִׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט (סוכות שעב) כָּתַב: וּמִנְהַג חֲתַן תּוֹרָה לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה וְשִׂמְחָה וּלְחַלֵּק לַצִּבּוּר מְגָדִים וּמִינֵי מְתִיקָה.
בָּתֵּי כְּנֶסֶת אֲשֶׁר בְּכָל שַׁבָּת מַגִּישִׁים כִּבּוּד לַצִּבּוּר לְאַחַר הַתְּפִלָּה, צְרִיכִים לָשִׂים לֵב בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה לְהוֹסִיף כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם, בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה חֲשׁוּבִים וּמְכֻבָּדִים יוֹתֵר, כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת הַמַּעֲלָה וְהַחֲשִׁיבוּת בַּיּוֹם הַזֶּה, וּלְהַבִּיעַ אֶת שִׂמְחָתֵנוּ לַתּוֹרָה. וְאִם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָם שֶׁל הַחֲתָנִים לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה כַּיָּאוּת, יַעֲשׂוּ כֵּן הַגַּבָּאִים מִקֻּפַּת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְיִקְנוּ בְּיָד רְחָבָה לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְלֹא יְבַטְּלוּ מִנְהָג זֶה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וּכְבָר הִזְהִיר עַל זֶה הָרַב מִשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן תרסט ס"ק ו) וְכָתַב: מהרי"ק הֶאֱרִיךְ מְאֹד שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שׁוּם מִנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ לִכְבוֹד שִׂמְחַת הַתּוֹרָה. וְלָכֵן רָעָה עוֹשִׂים בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בְּמַה שֶּׁבִּטְּלוּ מִקָּרוֹב שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה. וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בִּזּוּי כְּבוֹד הַתּוֹרָה גָּרַם זֶה, שֶׁהַתּוֹרָה מֻנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, וּמִי יִתֵּן יָשִׁיב וִירַחֵם שֶׁבֶר בֵּית יִשְׂרָאֵל, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן. ע"כ. (תסג)
הקפות
הַמִּנְהָג לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה גַּם בַּבֹּקֶר, וְגַם לְאַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כְּמוֹ שֶׁהִקִּיפוּ בַּלַּיְלָה. כֵּן כָּתַב מַהַרְח"וּ שֶׁכֵּן נָהַג רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י, וְכֵן כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א שֶׁרָאָה לְהָרָשָׁ"שׁ שֶׁעָשָׂה כֵּן, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. (תנה, תס)
יֵשׁ שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה בְּעֵת הַהַקָּפוֹת לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, כְּדֵי לְשַׁתֵּף אֶת כָּל שִׁכְבוֹת הָעָם בְּשִׂמְחָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה, לִרְקֹד וְלִשְׂמֹחַ עִמָּהֶם, וּלְחַבְּבָהּ בְּעֵינֵיהֶם. (תס)
שִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת - אוֹכְלִים סְעוּדָה שְׁלִישִׁית כִּבְכָל שַׁבָּת, עַל כֵּן יָשִׂים לֵב לֶאֱכֹל מֻקְדָּם מְעַט אֶת סְעוּדַת הַבֹּקֶר, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל סְעוּדָה שְׁלִישִׁית לְתֵאָבוֹן.
טוֹב וְנָכוֹן לֶאֱכֹל אֶת הַסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית לְאַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה [בְּסִיּוּם הַהַקָּפוֹת]. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַשָּׁעָה קְצָת מְאֻחֶרֶת, אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁחֵלֶק מֵהַצִּבּוּר, לְאַחַר שֶׁבָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת מִנְחָה, אֵינָם חוֹזְרִים שׁוּב לְבֵיתָם לֶאֱכֹל סְעוּדָה שְׁלִישִׁית וְנִשְׁאָרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד לִתְפִלַּת עַרְבִית, אֲזַי כְּדֵי לֹא לְהַפְסִיד אֶת מִצְוַת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ לְיָעֵץ לָהֶם לַעֲשׂוֹת כָּךְ: לְחַלֵּק אֶת סְעוּדַת הַבֹּקֶר לִשְׁתֵּי סְעוּדוֹת, וְהַיְנוּ שֶׁיִּטְּלוּ יְדֵיהֶם וְיֹאכְלוּ כְּבֵיצָה [54 גְּרָם] לֶחֶם עִם סָלָטִים [וּמָנָה רִאשׁוֹנָה], וִיבָרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְיַסִּיחוּ דַּעְתָּם מְעַט בְּאֵיזֶה עִנְיָן, כִּיצִיאָה לַחוּץ, וְאָז יִטְּלוּ אֶת יְדֵיהֶם שׁוּב עִם בְּרָכָה לִסְעוּדָה שְׁלִישִׁית, וְיֹאכְלוּ כְּבֵיצָה לֶחֶם עִם הַתַּבְשִׁילִים שֶׁל הֶחָג, בָּשָׂר שָׁמֵן וְכַיּוֹצֵא. וּפָשׁוּט שֶׁכָּל זֶה כַּאֲשֶׁר אוֹכְלִים אֶת הַסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, כִּי קֹדֶם חֲצוֹת לֹא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַנָּהּ שֶׁל סְעוּדָה שְׁלִישִׁית. (שו"ע סימן רצא סעיף ג, ובאחרונים שם)
מוצאי החג
הקפות שניות
נָהֲגוּ לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה גַּם בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, וְטוֹב לְהָבִיא כְּלֵי נְגִינָה, כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם. כֵּן כָּתַב מַהַרְח"וּ שֶׁכֵּן נָהַג רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י לְהַקִּיף, וְכֵן כָּתַב הַחִידָ"א שֶׁרָאָה לְהָרָשָׁ"שׁ שֶׁעָשָׂה כֵּן, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וְכֵן כָּתַב הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י. (תנה, תס)
מַה שֶּׁיֵּשׁ עָרִים שֶׁמְּאַרְגְּנִים בָּהֶן "הַקָּפוֹת שְׁנִיּוֹת" בְּחוּצוֹת קִרְיָה מִטַּעַם הָעִירִיָּה, מֵאַחַר וּלְצַעֲרֵנוּ הָרַב, הַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם תַּעֲרֹבֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְרַבּוֹת נָשִׁים בָּאוֹת בִּפְרִיצוּת - אֵין סָפֵק שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהַקָּפוֹת אֵלּוּ, וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִמְּקוֹמוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה שָׁם, אֶלָּא הַסִּטְרָא אַחָרָא, ה' יַצִּילֵנוּ. וְדַי לַמֵּבִין.
אסרו חג
יוֹם שֶׁאַחֲרֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה נִקְרָא 'אִסְרוּ חַג', וְנוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בּוֹ קְצָת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַיּוֹם. (הרמ"א סימן תכט סעיף ב)
כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א: יִתְאַמֵּץ בְּיוֹם זֶה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבְלִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, כִּי הוּא תְּחִלַּת הַשָּׁנָה וְסִימָן טוֹב לְכָל הַשָּׁנָה. (מועד לכל חי סימן כה אות מח)
שיירי מצוה
לְאַחַר הֶחָג לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲצֵי הַסֻּכָּה שִׁמּוּשׁ שֶׁל בִּזָּיוֹן, וְלָכֵן לֹא יִדְרֹךְ עֲלֵיהֶם בְּרַגְלָיו וְלֹא יַשְׁלִיכֵם לָאַשְׁפָּה, אֶלָּא יַנִּיחֵם בְּמָקוֹם צָנוּעַ אוֹ בְּצִדֵּי הָרְחוֹב, וְאַף שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן בָּאִים פּוֹעֲלֵי הַנִּקָּיוֹן וְזוֹרְקִים אוֹתָם לָאַשְׁפָּה, אֵין בָּזֶה אִסּוּר. (צד, תמט)
יֵשׁ לִשְׁאֹל, מַדּוּעַ בְּנֵר חֲנֻכָּה שֶׁכָּבָה בְּתוֹךְ חֲצִי הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַהַדְלָקָה, נֶאֱסַר שְׁאֵרִית הַשֶּׁמֶן לְכָל שִׁמּוּשׁ, וְאִלּוּ עֲצֵי הַסֻּכָּה אֵינָם נֶאֱסָרִים בְּשִׁמּוּשׁ לְאַחַר הֶחָג, וַהֲלֹא שְׁנֵיהֶם שְׁיָרֵי מִצְוָה? וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב, כִּי בְּנֵר חֲנֻכָּה, מֵאַחַר וְעָשׂוּי הַשֶּׁמֶן לְהִתְבַּעֵר לְגַמְרֵי, נִמְצָא שֶׁמִּתְּחִלָּה יִחֵד אוֹתוֹ לְמִצְוָה לְגַמְרֵי, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מְצַפֶּה שֶׁיִּכָּבֶה הַנֵּר וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁמֶן, לָכֵן אִם נִשְׁאַר מֵהַשֶּׁמֶן, הֲרֵי הוּא אָסוּר. לֹא כֵן בַּעֲצֵי סֻכָּה, שֶׁאֵינוֹ מְיַחֵד אוֹתָם לְמִצְוָתָם לְגַמְרֵי אֶלָּא רַק לִימֵי הֶחָג בִּלְבַד, לְכָךְ לְאַחַר הֶחָג מֻתָּרִים הֵם בְּשִׁמּוּשׁ, רַק שֶׁמִּפְּנֵי כְּבוֹד הַמִּצְוָה לֹא יַעֲשֶׂה בָּהֶם שִׁמּוּשׁ שֶׁל בִּזָּיוֹן. (בית יוסף ס"ס תרעז)
בִּעוּר הָאֶתְרוֹג שֶׁל שְׁבִיעִית
אֶתְרוֹגִים הַקְּדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְאַחַר הֶחָג שֶׁלֹּא לְזָרְקָם, וְטוֹב לְבַשְּׁלָם וְלַעֲשׂוֹתָם מִרְקַחַת [רִבָּה] וּלְאָכְלָם בִּקְדֻשָּׁה. וְיִשְׁתַּדְּלוּ לְאָכְלָם עַד ט"ו בִּשְׁבָט שֶׁל הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית, שֶׁזֶּה זְמַן בִּעוּרָם. וְאִם נִשְׁאַר לוֹ מֵהָאֶתְרוֹגִים, טוֹב שֶׁיַּפְקִירֵם. [וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַפְקִירָם, מֵאַחַר וְכָל הַשָּׁנָה יֵשׁ אֶתְרוֹג בָּעֵץ.] וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יֵשׁ לוֹ רַק שְׁנֵי אֶתְרוֹגִים, אֵינוֹ חַיָּב לְהַפְקִירָם, כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם שִׁעוּר שֶׁל שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. וְכַמְבֹאָר בְּהַרְחָבָה בְּחוֹבֶרֶת 'מִצְוַת הָאָרֶץ' הִלְכוֹת שְׁבִיעִית. (מנחת שלמה, משמרת השביעית)
מרקחת - רבה
נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לְאַחַר הֶחָג לְבַשֵּׁל אֶת הָאֶתְרוֹג עִם מַיִם וְסֻכָּר וְלַעֲשׂוֹתוֹ מִרְקַחַת [רִבָּה], וּלְאָכְלוֹ בְּט"ו בִּשְׁבָט, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, וְלֹא יְבָרְכוּ עָלָיו 'שֶׁהֶחֱיָנוּ'. (כף החיים. תמט, תנ)
סגולות נפלאות
מַעֲלוֹת וּסְגֻלּוֹת רַבּוֹת יֶשְׁנָן בְּאֶתְרוֹג שֶׁבֵּרְכוּ עָלָיו בְּכַוָּנָה. וּבָדוּק וּמְנֻסֶּה שֶׁמּוֹעִיל גַּם לְאִשָּׁה עֲקָרָה, שֶׁבְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ תִּזְכֶּה לִפְרִי בָטֶן. וּמַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת לֹא הָיוּ לָהּ יְלָדִים שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וְאַחַת לֹא הָיוּ לָהּ יְלָדִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְקִבְּלוּ חֲתִיכָה מֵאֶתְרוֹגוֹ שֶׁל מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א, וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה נִפְקְדוּ בְּזֶרַע שֶׁל קְיָמָא, בָּרוּךְ ה'. (תמט)
סְגֻלָּה לְנָשִׁים מְעֻבָּרוֹת, שֶׁיִּנְשְׁכוּ אֶת הַפִּטָּם שֶׁל הָאֶתְרוֹג, וְיִתְּנוּ צְדָקָה לַעֲנִיִּים, וְיִתְפַּלְלוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן הֵרָיוֹן קַל, וְשֶׁתֵּלַדְנָה לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּרֶוַח וְלֹא בְּצַעַר. וְלֹא יִנְשְׁכוּ אֶת הָאֶתְרוֹג אֶלָּא לְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה וְלֹא קֹדֶם לָכֵן, מֵאַחַר וְהָאֶתְרוֹג עֲדַיִן אָסוּר בַּאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. (תמט)
סְגֻלָּה לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּאֵב לֵב, שֶׁיִּקַּח אֶת הָאֶתְרוֹג שֶׁבֵּרְכוּ עָלָיו בֶּחָג, וִיבַשֵּׁל אוֹתוֹ עִם מְעַט כַּמּוֹן, וִיסַנֵּן אֶת הַמַּיִם וְיִשְׁתֶּה שֶׁבַע לְגִימוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, וְיִהְיֶה לוֹ לֵב בָּרִיא וְחָזָק לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. (סגולות ישראל. לבוש יוסף)
בִּזְכוּת הָאֶתְרוֹגִים
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה נוֹתֵן צְדָקוֹת לָרֹב. פַּעַם, בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עֶשֶׂר מַטְבְּעוֹת שֶׁיִּקְנֶה מַשֶּׁהוּ מֵהַשּׁוּק לִבְנֵי הַבַּיִת. כַּאֲשֶׁר יָצָא, פָּגְשׁוּ אוֹתוֹ גַּבָּאֵי צְדָקָה וְאָמְרוּ לוֹ: עֲסוּקִים אָנוּ עַתָּה בְּמִצְוָה חֲשׁוּבָה לְהַשִּׂיא כַּלָּה יְתוֹמָה. נָתַן לָהֶם אֶת כָּל עֶשֶׂר הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ, וְהִתְבַּיֵּשׁ לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְרָאָה שָׁם אֶת הָאֶתְרוֹגִים שֶׁל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים שֶׁמְּשַׂחֲקִים בָּהֶם, לָקַח מֵהֶם וּמִלֵּא אֶת שַׂקּוֹ בָּאֶתְרוֹגִים. הָלַךְ אָנֶה וָאָנָה עַד אֲשֶׁר נְשָׂאוּהוּ רַגְלָיו לִמְדִינָה אַחַת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ שָׁם, פִּתְאוֹם קִבֵּל הַמֶּלֶךְ שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה כְּאֵבֵי מֵעַיִם חֲזָקִים, וּבָאוּ אֵלָיו בַּחֲלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁלֹּא יִתְרַפֵּא אֶלָּא אִם יֹאכַל מֵהָאֶתְרוֹגִים שֶׁל הַיְּהוּדִים שֶׁמִּתְפַּלְלִים עִמָּם בְּחַג הַסֻּכּוֹת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה. חִפְּשׂוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ מֵהָאֶתְרוֹגִים הַלָּלוּ - וְלֹא מָצְאוּ. לְפֶתַע מָצְאוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה יוֹשֵׁב עַל הַשַּׂק שֶׁלּוֹ, שְׁאָלוּהוּ: מַה יֵּשׁ לְךָ בַּשַּׂק? אָמַר לָהֶם: אִישׁ מִסְכֵּן אֲנִי, וְאֵין לִי כְּלוּם לִמְכֹּר. חִפְּשׂוּ בְּשַׂקּוֹ וּמָצְאוּ מֵהָאֶתְרוֹגִים הַלָּלוּ. אָמְרוּ לוֹ: מֵאַיִן אֵלֶּה? אָמַר לָהֶם: מֵהָאֶתְרוֹגִים שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְלִים עִמָּם בְּחַג הַסֻּכּוֹת. לָקְחוּ אֶת הַשַּׂק וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָכַל הַמֶּלֶךְ וְהִתְרַפֵּא. וּפִנּוּ אֶת הַשַּׂק מִכָּל הָאֶתְרוֹגִים וּמִלְּאוּהוּ דִּינְרֵי זָהָב, וְחָזַר לְבֵיתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל. (ויקרא רבה לז ב)
לֹא יִזְרֹק אֶת הַלּוּלָב, הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן. וְעֵצָה טוֹבָה לְהַנִּיחָם בְּסָמוּךְ לְפֶתַח הַבַּיִת לִשְׁמִירָה, וּלְהִנָּצֵל מִכָּל צָרָה. (יפה ללב, סדר היום. פסקי תשובות תנא. תמט)
הָעֲרָבוֹת שֶׁחוֹבְטִים בָּהֶן בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה, לֹא יִזְרְקֵן בָּאַשְׁפָּה. וְטוֹב שֶׁיִּשְׁמְרֵן בְּבֵיתוֹ, כִּי יֵשׁ בָּהֶן סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לְפַרְנָסָה, וּלְהִנָּצֵל מִפְּחָדִים. וְכֵן הַמְפַחֵד בַּלֵּילוֹת וּמֵחֲלוֹמוֹת רָעִים, יַנִּיחֵן תַּחַת הַכָּרִית שֶׁיָּשֵׁן עָלֶיהָ, וְיִרְוַח לוֹ. וְאֵין צֹרֶךְ לְהַנִּיחַ אֶת כָּל הָעֲרָבוֹת תַּחַת הַכָּרִית, אֶלָּא דַּי שֶׁיִּתֵּן עָלֶה אֶחָד בְּנַיְלוֹן נִצְמָד, וְשָׁכַב וְעָרְבָה שְׁנָתוֹ. (יפה ללב, המדות, פסקי תשובות תנא)
סְגֻלָּה לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קְיָמָא, לְבַשֵּׁל אֶת הָעֲרָבוֹת בְּמַיִם וְלִשְׁתּוֹתָם. (פסקי תשובות תנא)
בִּזְכוּת הָעֲרָבוֹת
מְסֻפָּר עַל רַבֵּנוּ מֵאִיר שִׂמְחָה הַכֹּהֵן זַצַ"ל [מְחַבֵּר סֵפֶר אוֹר שָׂמֵחַ], שֶׁנָּתַן עָלִים מֵהָעֲרָבָה שֶׁלּוֹ לְחַיָּלִים יְהוּדִים שֶׁגִּיְּסוּם לַצָּבָא בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, וְכָל אוֹתָם חַיָּלִים שֶׁנָּטְלוּ מֵעֲרָבוֹת אֵלּוּ, נִצְּלוּ בְּנִסִּים גְּלוּיִים, וְחָזְרוּ לְבָתֵּיהֶם, בָּרוּךְ ה', בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים. (לבוש יוסף)
שבת בראשית
בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלְּאַחַר הֶחָג מַתְחִילִים שׁוּב אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ וְקוֹרְאִים בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, וְטוֹב שֶׁקֹּדֶם הַקְּרִיאָה יָשִׁירוּ שִׁירִים לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמּוֹכְרִים אֶת הָעֲלִיָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּכֶסֶף רַב, וְנוֹתְנִים אֶת הַכֶּסֶף עֲבוּר הַמָּאוֹר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת. (רב האי גאון, מהר"י קולון)
באדיבות: תורת אמת
קטגוריה: אקטואליה
תגיות: הושע נא רבה, שמחת תורה
