זוכרים אנו מעשה אשר שמענו בקטנותנו וכל חיינו שמנו אותו מול עיננו, במלך גדול אשר נגנב מביתו אוצר גדול והמלך כעס כעס גדול ושלח את כל חייליו לחפש את האוצר, באותה עיר גר אדם פשוט וצנוע אשר אביו לפני מותו ציווה ואמר לו: בני תדע שמי שתראה אותו מתחסד יותר מידי ומספר על נאמנותו ועל יושרו ועל אהבתו תדע ששקר דובר. והנה בתוך כל החיפושים אשר חיפשו חיילי המלך אחר האוצר הגיע שמועה למלך שמי שגנב את האוצר הוא אותו אדם ישר וטוב לב, אשר קיבל את צואתו מאביו להיזהר ולהישמר מן הצבועים אשר מראים כלפי חוץ את יושרם הגדול.
המלך הוציא במשפט מהיר את דינו לתליה, כל העיר הוזמנו לכיכר העיר לשעה מסוימת להוציא את האדם החשוד בגנבה להריגה, המלך עמד במרכז הכיכר ליד חבל התליה והחשוד בגנבה מובא לתליה, רגע לפני שהוציאו אותו להריגה צעק: אתם מוציאים אותי להריגה, אני לא עשיתי כלום, השוטר
שהאשים אותי הוא עשה הרע והוא גנב ורק לנקות עצמו העליל העלילה עלי. מיד המלך שהיה הגון שלח לבדוק בביתו של השוטר ומצא שם את הגנבה.
באותה שעה שאל המלך את האדם ההוא: מדוע הצבעת רק על השוטר, הרי הוא ודאי לא היה נראה החשוד, מדוע לא על איש אחר הצבעת, איך ידעת שזה הוא?
אמר האדם: זו צוואת אבי, האנשים שנראים ומראים עצמם צדיקים יותר מידי הם הגנבים ובאותה שעה שהוצאתי להריגה ראיתי את השוטר הולך ומסתכל על הרצפה ונזהר לא לדרוך על נמלים, הבנתי שזו צדקנות לא אמיתית וטמון בה שקר גדול מאוד.
ולכן יזהר האדם מן הצבועים ומן המצטדקים יותר מידי, כשעין אמיתית תבחון אותם באמת, בלי משוא פנים, ימצא בסוף את מעשיהם הרעים והגרועים, אשר רק להסתיר את חרפתם עשו את כל מעשיהם והביאו אסון על הכלל בשביל טובת הנאה פרטית וקטנה. אך,
ועצת ה' היא תקום.

מתוך דף הפסבוק של הרב פינטו

קטגוריה: אקטואליה

תגיות: הרב פינטו