פרשת השבוע, פרשת ויקהל מתחילה במצוות השבת: "וַיַּקְהֵ֣ל משֶׁ֗ה אֶת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽם. שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּֽעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַֽיהֹוָ֑ה כָּל־הָֽעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת. לֹֽא־תְבַֽעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֽשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת."
פירוש המילה "ויקהל" הוא קיבוץ, כינוס וקהילה. הקב"ה מצווה את משה רבינו לכנס את כל היהודים ולצוות אותם על שמירת השבת, ולהזהיר אותם על העונש החמור של חילול שבת. לבסוף מצווה התורה בפרוש שלא לבער אש בשבת. הקב"ה הקהיל את כל עדת בני ישראל שהרי מצווה יקרה זו לא קשורה בזה שהאדם הוא איש או אישה כהן, לוי או ישראל. אם הוא בא מבית דתי או לא - שהרי השבת היא אות בין עם ישראל והקב"ה ולכן כל אחד ואחת מישראל נקהלו ונצטווו לקיים מצווה יקרה ועקרונית זו.
הביטוי "אות" מופיע בתורה רק ביחס למצוות בודדות בלבד. הוא מצביע על חשיבות מיוחדת שמעניקה התורה לאותן מצוות. מכיוון שהשבת היא אות ברית בין ה' לבין כל יהודי, חילול השבת הינו הפרת ברית וניתוק הקשר עם הבורא. חילול שבת הוא ניתוק ממורשת היהדות, יש בו מעין הכרזה על הפרת הברית עם ה' ועל נטישה של דרך המצוות לכל אורכה.
וכמה שחמור הוא חילול שבת ככה הוא גם חשוב ואהוב לקב"ה שהרי שמירת השבת צופנת בחובה קשר עמוק עם הבורא. ולכן הקב"ה מקהיל את כל עדת בני ישראל ומצווה כל יהודי ויהודי באשר הוא שם – בני אהובי, בואו ותהיו איתי יום אחד בשבוע, בואו ותקדישו יום אחד לקדושה, למשפחה, ולרוחניות שהרי שבת קודש היא מתנה יקרה מבית גנזיי.

קטגוריה: אקטואליה