היה היתה נערה שהלכה בדרך לבית אביה מקושטת בכסף וזהב. איבדה היא את הדרך והלכה בלא ישוב. כשהגיע חצי היום צמאה למים, ולא היה לה לוייה כשלפתע ראתה באר ודלי וחבל קשור. נשתלשלה וירדה לבור. אך לאחר ששתתה, לא יכלה לעלות בחזרה וצעקה לעזרה. עבר עליה אדם ושמע את קולה. נעמד הוא על פי הבאר ואמר לנערה אם אני מציל אותך האם תינשאי לי? אמרה לו כן, בו אל אבי ואמי ואתארס עמך. לאחר שהציל אותה עשו הם ברית זה עם זו ושאלו מי ישמש כעד? כשראו חולדה אמרו: השמים, החולדה והבור יעמדו כעדים שאין אנו מאכזבים זה את זו.
הלכו כל אחד לדרכו, ובינתיים הנערה עמדה באמונתה. כשהגיע הזמן והתחילו להציע לה שידוכים קרעה הנערה את בגדיה והתנהגה כשוטה עד שנמנעו בני אדם ממנה. והחתן? שכח הוא מהנערה ונשא אישה אחרת. אך כאשר נולד לו בן – נחנק התינוק על ידי חולדה. וכשנולד בן שני, נפל הילד את תוך בור. אמרה אשתו של החתן: אם כדרך בני אדם היו מתים, הייתי אומרת צידוק הדין, ועכשיו שבנינו מתו במיתה משונה, יודעת אני שאין זה בלא עוון. ספר לי מעשיך. ובכן, סיפר לה האיש את המעשה עם הנערה והחולדה. נתגרשה ממנו אישתו ואמרה: לך אל חלקך שנתן לך הקב"ה.
הלך החתן לעיר הנערה ושאל אודותיה, אמרו לו שנטרפה דעתה של אותה נערה. הלך החתן לבית אביה, ואמר: הריני מוכן לשאת את בתך כפי שהיא. הסכים האב וכאשר בא החתן לנערה, היא לא זיהתה אותו והתחילה להתנהג כשוטה. סיפר לה החתן את מעשה החולדה והבור ומיד נתיישבה דעתה, ואמרה לו עמדתי אני בבריתי. נישאו הזוג ורבו בבנים ובנכסים, ועליהם אומר הכתוב: (תהלים ק"א, ו'): "עיני בנאמני ארץ."
אומרת התורה הקדושה - הקשר בין הקב"ה לעם ישראל הינו קשר נצחי. קשר זה מבוסס על ברית שכרת הקב"ה עם עם ישראל בהר סיני וזה לשונה "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך" (דברים ז', י"ב).

קטגוריה: אקטואליה