דרשה לפרשת וַיִּשְׁלַח – “מי אתה באמת?”
בשבת זו אנחנו קוראים על אחת הנקודות המכריעות בחייו של יעקב אבינו – המאבק עם המלאך, הרגע שבו יעקב נשאר לבדו, נאבק, נפצע – אבל קם מחדש עם שם חדש: ישראל.
“וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ” – הרגע של כל אדם
חז”ל אומרים שלכל אדם יש רגע בחיים שבו הוא “נשאר לבד”.
לא עם חברים, לא עם המשפחה, לא עם הרעש מסביב – רק הוא והאמת שלו.
כשהאדם לבד – שם מתגלה מי הוא באמת.
⸻
סיפור מרגש: מי אתה?
מסופר על רב גדול באירופה שאירח בביתו קבצן קבוע.
יום אחד ראה אותו הבעל־בית לוקח מטבעות מהכיס של המעיל שלו.
הוא כעס, פנה לרב ואמר:
“רבי! הוא גנב! למה אתה מחזיק אותו בבית?”
ענה לו הרב בשקט:
“אולי הוא באמת נפל, אולי הוא באמת קשה יום… אבל אם אני אשלח אותו מפה,
מי אני אהיה אז?
האדם נבחן לא במי שעומד מולו – אלא במי שהוא נהיה.”
⸻
“שִׁמְךָ לֹא יֵאָמֵר עוֹד יַעֲקֹב”
המלאך אומר ליעקב:
אתה כבר לא “יעקב” – מי שמתחמק, נעקף, בורח.
אתה עכשיו ישראל – “כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל”.
יעקב לא קיבל כוח חדש – הוא גילה כוח שהיה בו כל הזמן.
⸻
מסר לחיים שלנו
גם אנחנו נלחמים –
עם קשיים, ייאוש, פרנסה, שלום־בית, חינוך ילדים, מאבקים פנימיים, וחלומות שלא תמיד מתמלאים.
אבל התורה מלמדת:
השם החדש שלך נולד מתוך המאבק, לא מתוך הנוחות.
דווקא מהלילה הכי קשה – יוצאת הברכה.
⸻
סיפור נוסף – “הפצע שהפך לכתר”
מסופר על חסיד של הבעל־שם־טוב שסבל עוני גדול, ובכל זאת לא הפסיק לשמוח.
שאלו אותו:
“מאיפה הכוח?”
השיב:
“פעם שאלתי את עצמי: למה ה’ ברא אבן?
ואז הבנתי – כדי שאני אוכל למעוד… ואז לקום.
והקימה – היא המתנה האמיתית.”
⸻
רגע של רגש – “והוא צולע על ירכו”
יעקב יוצא מן המאבק פצוע.
למה?
למה לא נתן לו ה’ לנצח כמו גיבור־על?
אלא ללמד אותנו:
מי שנלחם באמת – יוצא לפעמים עם צלקת. אבל צלקת שמזכירה לו שהוא חי, שהוא נאבק, שהוא ניצח.
אין אדם שלא נושא פצעים מהעבר –
אבל הפצעים האלו הם הסמל לניצחון.
⸻
מסר קהילתי לסיום – ברכת יעקב:
כשיעקב פוגש את עשו, הוא אומר לו משפט שנשמע פשוט – אבל הוא יסוד בעבודת ה’:
“כִּי חַנַּנִי אֱלֹקִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל”
יש לי הכול.
לא הכול שיש בעולם – אלא הכול שאני צריך.
האדם שמכיר בטוב – מקבל עוד טוב.
⸻
סיום – ברכה לקהל
הלוואי שנזכה גם אנו ללילות שבהם אנחנו נכנסים כ”יעקב” ויוצאים מהם כ”ישראל”.
שנזכה להילחם, להתמודד, לא ליפול ברוחנו, ולגלות את הכוח העצום שטמון בתוכנו.
ושנזכה לומר כמו יעקב:
“כי חנני אלוקים וְכי יש לי כל.”



























