פני שניגש לנושא כל כך רגיש, חשוב לעשות את ההבדלה הברורה בין 'פושטי רגל' במובן הפשוט של המונח, כאלה שגורלם התאכזר אליהם, לבין 'עוקצים'. כאשר 'פושטי רגל' בוודאי זוכים לכל האמפתיה, החמלה ועזרה מצד החברים והמשפחה, ה'עוקצים' בדרך כלל נמלטים על נפשם מפני הנושים שככל הנראה לא יחוסו בשום אופן על מי שעשק אותם.

והנה כי כן, אכן כל העוקצים יאמרו שגורלם התאכזר עליהם והם בעצם נפלו בעקבות הגנב הכי גדול בעולם העסקים, "השוק", והם בעצם פושטי רגל. ועדיין ישנו הבדל שבדרך כלל הנעקצים ידעו להבחין בו, בבחינת יודע נעקץ נפש עוקצו.

דוגמא מצוינת להבדל בין פושטי רגל ל'עוקצים', הוא בית ההוצאה לאור 'פלדהיים'. כאשר אלה פשטו רגל, הסופר חיים ולדר, שהיה מושקע שם במאות אלפי שקלים, פירסם בעיתון 'יתד נאמן' מודעת תמיכה בחברה ואף ביקש מהסופרים האחרים לתמוך בהם בשעתם הקשה.

לעומת זאת, בשיחות הרבות שערכנו עם 'נעקצים' בזמן הכנת כתבה זו, הם הביעו אפס אמפתיה כלפי העושקים ולא רצו לגלות שום הבנה למצבם. מלבד לביטויים הקשים כמו "גנב" "רמאי" ו"נוכל", גם היטיבו חלקם לתאר לנו בלשון ציורית מה היו עושים להם אילו היו בהישג ידם.

בשורות הבאות נביא כאן את סיפורם של שלושה עוקצים מפורסמים שנמלטו לחו"ל בשנים האחרונות, כפי שסוקרו בתקשורת, ועל פי עדותם של חלק מהעוקצים. שוחחנו עם מומחים על אופיו של ה'עוקץ': האם בהכרח מדובר באדם רע, או שמא בחינוך כלכלי קלוקל? האם הבריחה נעשית באישון ליל ובפתאומיות או שהיא מתוכננת בקפידה חודשים לפני כן? ובעיקר: איך אפשר לזהות בריחה שכזאת, אם בכלל אפשר.

כשהעוקץ בורח ברגע האחרון
ל' ממרכז הארץ ניהל חברה גדולה. גדולה בעיניו. בפועל הוא ניפח בלון, בצורה שכל בר דעת היה יכול לראות לפני כן שה"הבלון" עומד להתפוצץ. מדובר על תחום שבו כל מי שהכיר את הרווחיות ידע לומר שלמרות המיליונים שהתגלגלו, לכאורה, בידיו אין לו למעשה ולו פרוטה אחת של רווח. כלומר, כלום לא היה שלו. הכספים הללו רק אפשרו לו להתגלגל בחובות, שכמו המיליונים גם הם לא שלו אלא הלוואות מבנקים וכספים מחברים שראו אדם מסתובב עם כסף ורצו להיות חלק מה"חגיגה".

ואז הכל התפוצץ.

ויהי היום, בבוקר ראשון של חורף נמלט ל' יחד עם משפחתו – אשה וילדים, למדינת הים, והותיר את 'חבריו' לחגיגה ערומים ומחוסרי כל. ל', כמו רוב פושטי הרגל (ועוד נדון בבחירת המקום בהמשך) בחר בארצות הברית כמפלט – שם החל את חייו מחדש והוא משתקם עם השנים.

חבריו ל'חגיגה', לעומתו, כבר אינם יכולים לברוח, מאחר והנושים כבר הטילו עליהם צו איסור יציאה מהארץ והם הופכים להיות שק האגרוף של העוקץ – ברוב המקרים שלא באשמתם.

ל' אינו אדם רע. למעשה כל מכיריו העידו כי הוא אחד החברים עם הלב הכי גדול, נדיב ורחב לב. אם כן, מה גרם לו לעשוק כך את חבריו עד הרגע האחרון ולהימלט על נפשו? ג', אחד מחבריו, טוען שזה פתלוגי. "זה משהו חזק יותר ממנו ומטוב ליבו. הוא מעולם לא היה מסוגל להוציא משפט מדויק מפיו. תמיד סיבב משפטים ו'קימבן' את הבנקים, רק שאנחנו חשבנו שזה עולם העסקים. והוא זה שמבין בזה. לכן הוא 'איש העסקים' ולא אנחנו".

בקיצור, לדברי ג', מדובר בגנב, נוכל ורמאי מבטן ומלידה.

המומחים ששוחחנו איתם ביקשו לעשות הבדלה נוספת בין ה"עוקצים", למרות שבשורה התחתונה הסכימו שמדובר במשהו שמשתלט על העוקץ. הם מבדילים בין אלו ש'מאבדים' את זה כאשר הם מתחילים להסתבך, כמו ניסיונות לצאת מביצה, אשר אז מרוב היסטריה מאבדים את המחשבה וחופרים לעצמם בור עמוק יותר – לבין אלו שתכננו באופן מדויק וקר את העוקץ למן הרגע הראשון.

ל', נדמה יותר לאדם חסר אחריות או חינוך כלכלי כלשהו השוקע בתוך ביצה. י', לעומתו, הוא סיפור אחר לגמרי.

הריבית הגבוהה – נעלמה בין לילה
י' הוא אחד מ'העוקצים' היותר מפורסמים שידע הציבור החרדי בשנים האחרונות. אולי מפני הסכומים הגבוהים בהרבה מהעקיצה הכוללת של ל'. אצל י' היו מדובר בעשרות מיליוני שקלים, כאשר הנעקץ הכי גדול הוא חלפן כספים שאיבד אצלו מיליונים. על פי הדיווחים בכלי התקשורת באותה תקופה, שנתיים לאחור בערך, מדובר באיש עסקים בתחום הפיננסים שנמלט מהארץ לאחר שאיבד את כספם של חברים רבים לענף וסתם אנשים שהשקיעו אצלו את כספם תמורת ריבית גבוהה יותר משל הבנקים, לאחר שראו במשך שנים ארוכות את פעילותו המשגשגת.

עקץ בתחום הפיננסים. צילום אילוסטרציה: אנה קפלן פלאש 90. למצולם אין קשר לנאמר בכתבה
י' לעומת קודמו, הביע צער רב על הבריחה, ומיד עם ההימלטות שיגר הודעת סליחה לכל חבריו ובו סיפר על החלטתו להימלט. את נושיו זה לא סיפק. אחד מהם – כך על פי הדיווחים – חווה התמוטטות נפשית לאחר שנודע לו על ההפסד. אחרים ניסו לערב בסיפור את השוק האפור. נושיו של י' טוענים כי הום נעשקו על ידי נוכל ואף השיגו תמונות בהן נראה י' חצי שנה לאחר הבריחה בהן הוא נראה חיי בנהנתנות במונסי בארה"ב, עם רכב חדש ומפואר, ומסתובב בין חברים עם הרבה כסף.

את המקרה הזה התעקשו המומחים ששוחחנו איתם להשוות למקרה "מיידוף" הנוכל הידוע, מארה"ב. "זה נשמע לי כמו מיידוף קטן", אומר לי מומחה, שמטבע הדברים לא רצה להזדהות בשמו (כמו שאר השמות בכתבה), "שהרי לא ברור המודל העיסקי עם הריבית שהבטיח ובמשך שנים אף חילק. מאיפה היו אמורים להגיע הרווחים לאותן ריביות?! הנה לך מאיפה, מהאחרונים בסיבוב", הוא טוען. פירמידה במיטבה.

בשיחה עם פושט רגל שהקים עמותה לסיוע לפושטי רגל, הוא מבקש לעשות הבדלה נוספת בין מי שניהל סוג של בנק פרטי וקיווה להצליח, ואף הצליח במשך כמה שנים, לבין אחרים.

במהלך השיחות לכתבה, התבררה לנו תמונה עגומה של אינספור סיפורי עקיצות שדומים באופן מצמרר אחד לשני. תמיד חוסר אחריות, תמיד חלום לכסף גדול וקל. ומשום מה, ברוב המקרים הפושט רגל או ה"עוקץ" (לבחירתכם), נמלטו לארצות הברית.

"למה ארצות הברית?" שאלנו את הפשוט רגל, שהסביר: "רוב העוקצים החרדים נמלטים לארצות הברית, משום שזה מאפשר להם חיי קהילה חרדית במדינה גדולה כל כך שבה יש מאות אלפי חרדים, לעומת רוב המדינות האחרות שבהן הקהילות קטנות יותר, מה שמקשה על ההיטמעות. ואולי בעיקר בגלל הקשרים שכבר יצרו שם בימי 'זוהרם', שאולי מסייעים להם להשתקם לאחר הנפילה ו/או ההפלה".

תמימי דעים היו כל מי ששוחחנו איתם, שחייבים להעניק חינוך כלכלי טוב יותר לאברכים, בייחוד ל'בעלי פוטנציאל' ל'עסקים', אבל לא רק. לזעוק בכל רחובות הערים החרדיות שאין כסף קל. ואם יש לך כסף להשקיע תדע שיש הרבה נוכלים וסכנות שאורבים לך בכל פינה. היו זהירים בכספכם כי התורה חסה על ממונם של ישראל. בני אדם גם, אבל פחות.

באדיבות אקטואליק

קטגוריה: ,