דרשה לפרשת וארא: הכוח שב"ראייה" והסכנה שב"אטימות"
הפתיחה: למה "וארא"?
הפרשה שלנו נפתחת במילים: "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי, וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". השאלה המתבקשת היא – מה הקשר בין המכות הכואבות שנוחתות על מצרים לבין הפתיחה שעוסקת בהתגלות לאבות?

התשובה טמונה במילה אחת: ראייה. פרשת "וארא" מלמדת אותנו שלא מספיק לראות את המציאות בעיניים, צריך לראות אותה בלב.

סיפור ראשון: על הילד והציור
מסופר על צייר מפורסם שישב בכיכר העיר וצייר את הנוף. עבר שם אדם עשיר, הסתכל על הציור ואמר בבוז: "זה סתם קשקוש, זה בכלל לא דומה למציאות". הצייר שתק. לאחר מכן עבר ילד קטן, נעמד מול הציור, חיוך רחב נפרש על פניו והוא קרא: "תראו! הצייר צייר את השמש מחייכת לעצים!".

הצייר פנה לעשיר ואמר: "שניכם ראיתם את אותו הציור. אתה ראית את מה שחסר, הוא ראה את הנשמה שבפנים".

הנמשל: פרעה רואה את המכות – הוא רואה דם, צפרדעים, כינים – אבל הלב שלו אטום. הוא רואה את ה"מה", אבל הוא מסרב לראות את ה"מי". משה, לעומתו, רואה בתוך הנס את יד ה'.

המכות והטבע: האם אנחנו מתרגלים לנסים?
הפרשה מתארת איך מצרים הופכת לזירת נסים גלויים. אבל שימו לב לתופעה מעניינת: בכל פעם שהמכה נגמרת, פרעה חוזר לסורו. למה? כי האדם מתרגל. ברגע שהקושי חולף, הנטייה שלנו היא להגיד "זה היה מקרה", "זה היה מזג אוויר קיצוני".

סיפור שני: הנס של ניצול השואה
מספרים על ניצול שואה שסיפר לחברו על נס שקרה לו ביער: "הייתי רעב וקפוא, והתפללתי לאלוהים שיציל אותי. פתאום הופיע חייל רוסי, נתן לי לחם והראה לי את הדרך לכפר". החבר, שהיה סקפטי, שאל: "ואתה באמת מאמין שזה אלוהים? הרי זה היה חייל רוסי!". ענה לו הניצול: "בוודאי. אלוהים שלח את החייל. הבעיה היא שהרבה אנשים רואים את החייל ושוכחים מי שלח אותו".

המסר לחיים: הכרת הטוב (אפילו לדומם)
נקודה מדהימה בפרשה היא שמשה רבנו לא מכה בעצמו את היאור במכת דם וצפרדע, ולא מכה את העפר במכת כינים. מי שעושה זאת הוא אהרן. למה? רש"י מסביר: כיוון שהיאור הגן על משה כשהיה בתיבה, והעפר הסתיר את המצרי שהרג משה, משה לא יכול היה להכות אותם.

תחשבו על זה: יאור הוא מים. עפר הוא חול. אין להם רגשות. הם לא ייעלבו. אבל התורה מלמדת אותנו שיעור אדיר: הכרת הטוב היא קודם כל בשבילנו. מי שלא מסוגל להכיר טובה לדומם שעזר לו, בסוף יהיה אטום גם כלפי בני אדם וכלפי בורא עולם (כמו פרעה).

סיכום הדרשה
פרשת "וארא" מזמינה אותנו לפקוח עיניים.

לראות את הנסים הקטנים שבתוך השגרה.

לא לתת ללב שלנו להיאטם כמו לב פרעה כשדברים מסתדרים לנו.

לזכור תמיד להכיר טובה למי שעזר לנו – גם אם זה נראה לנו מובן מאליו.

יהי רצון שנזכה לראות את הטוב שבכל דבר, ולהיות תמיד בצד של אלו שרואים את ה"אור" ולא רק את ה

קטגוריה: אקטואליה, חדשות, יהדות