האם נכון להגדיר את המדינה כ'ראשית צמיחת גאולתנו' אם היא לא מתנהלת לפי תפיסת התורה?
שאלה: אני עוקב בחדשות מחו"ל ורואה שהרבה דברים בארץ לא מתנהלים לפי תפיסת התורה. הממשלה או בג"ץ הרבה פעמים, כנראה, מחליטים בכיוון ההפוך מתפיסת עולם היהודי. אם זה נכון, איך להגדיר המדינה כראשית צמיחת גאולתנו, כפי שאומר העולם דתי לאומי? איך לראות המדינה כהתחלת הגאולה, אם בהקמתה הובילו ועד היום מובילים (רובם ככולם) אנשים רחוקים מהיהדות?
תשובה: בהחלט יש דברים שאינם לפי תפיסת התורה, וכמובן יש בה הרבה דברים שהם לפי תפיסת התורה. וצריך להבדיל בין ההתנהלות של האנשים הפרטיים לבין התנהלות הממשלה. שאדם פרטי יכול לקיים את כל התורה כולה בהידור הכי גדול שיש בארץ ישראל יותר מכל מקום אחר בעולם. ההתנהלות של הבג"ץ ושם הממשלה לא משפיעה עליו כלל בתחום הדתי. יש בארץ מספר גדול של ישיבות ותלמודי תורה באיכות שאין כמותה בשום מקום אחר בעולם. ואף אחד לא יכול לכפות על שום אדם לאיזה מקום הוא ישלח את ילדיו ללמוד ובאיזה אופן הוא מקיים תורה ומצוות.
לגבי הממשלה והבג"ץ צריך לחלק בין הממשלה לבג"ץ. שהממשלה עושה 99.9% טוב שהיא שומרת על חיי היהודים במדינת ישראל מאויביהם. שהיא בונה את ארץ ישראל. שהיא מטפלת בעליית יהודים לארץ, שהיא תומכת בסכומים של מליארדים בתורה ובמאות אלפי בחורי ישיבות. שהיא מפעילה מערכת בריאות טובה ביותר. וכן על זה הדרך. יש לה אחוז מסוים של דברים שליליים. ואם נשווה את זה לממשלת ארה"ב, צרפת או בריטניה, מצבה של ממשלת ישראל הוא פי אלף יותר טוב. נכון שהיום ממשל טראמפ הוא יותר טוב מממשל אובמה, אבל יהודי שגר בארה"ב שילם מיסים לממשלת אובמה שתמכה באירן עם תוכניות הגרעין שלה.
גם הבג"ץ עם כל הבעיות שלו, הוא הרבה יותר טוב מכל מערכת משפט בעולם, הן בארה"ב והן במדינות אירופה שמוציאות מידי פעם צווים לעצור מפקדים בצהל ששמרו על חיי עם ישראל.
חשוב בהקשר זה להזכיר לכולנו שאנחנו חוגגים על פסח בט"ו ניסן שבו יצאנו ממצרים. למרות שאחר כך היו הרבה קשיים רוחניים ומעשיים לעם ישראל. כמו חטא העגל וחטא המרגלים וכד'. ולא בוטלה שמחת פסח בגלל זה. על היציאה ממצרים אנחנו אומרים ראשית צמיחת גאולתנו. ומודים על כך בכל פה. ואחר כך משפרים ומתקנים את מה שצריך שיפור. כך גם בימינו.
