זלצמן: "חשבתי לעצמי: בורא העולם נתן למצרים איתות ברור מאוד באמצעות רוח הקדים – שלא ירדפו אחרי בני ישראל"
חייו של מנדי זלצמן (69) מתנהלים בים. שנים רבות שימש מנכ"ל נמל אילת, ובעשורים האחרונים הוא מנהל את נמל חיפה. שמו המלא 'מנדל', על שם סבו. "אני נקרא על שם הסבא-רבא שלי, שהיה אדמו"ר חשוב באוקראינה", מקדים זלצמן להסביר את שמו. ערב שביעי של פסח, שבו התרחשה קריעת ים סוף, ביקשנו לשמוע ממנו על החיבור של איש הים לאמונה.
זלצמן אומר שהוא מקפיד להניח תפילין בכל בוקר ולא יוותר על כך לעולם: "גם אם תהיה לי פגישה בבוקר עם נשיא המדינה, וגם אם יש לי משהו מאוד-מאוד חשוב בתחילת היום – לא אוותר על הנחת התפילין. גם בטיסות ובכל מקום שאליו אני נוסע אני לא פותח את הבוקר בלי להניח את התפילין המהודרות שלי".
הדפסת תניא בים סוף
בימיו כמנכ"ל נמל אילת הופנתה אליו בקשה יוצאת דופן – להדפיס את ספר התניא בים סוף. "הבקשה באה מחסידי חב"ד, ומאוחר יותר הבנתי שזו הייתה בקשה של הרבי. לא היה צריך לשכנע אותי במיוחד, כי כשמוניתי למנכ"ל הנמל קיבלתי ברכה אישית מהרבי, ולמעשה כבר 'חוּיַלתי' לחסידות", הוא אומר ומחייך.
ההדפסה נערכה בשנת תשמ"ח (1988), במהלך כינוס ארצי של מנהלי בתי חב"ד בארץ. המשימה לא הייתה קלה: "לאוניות שלנו לא היה סיפון רחב להעלאת משאית ובה בית דפוס. אבל בדיוק אז נערך תרגיל צה"לי בדרום הים האדום, והתבקשנו לגלח את כל החלק העליון של גוררת שתפקידה למשוך אוניות פנימה והחוצה. התרגיל הסתיים יום לפני הדפסת התניא, והגוררת בדיוק התאימה למשימה".
שיעורים באילת ובחיפה
כשקיבל את הספר המודפס הסתקרן זלצמן לקרוא בו. "הצצתי מפעם לפעם בספר", הוא מספר, "אבל כל דבר בא בעיתו. רבה של אילת, הרב יוסף הכט, היה פוגש אותי מעת לעת ומקיים אצלי שיעורים, שבהם העניק לי טעימות מהתניא. כשבאתי לחיפה, אימץ אותי שליח חב"ד בעיר, הרב דב גינזבורג, ובכל שבוע הייתה לנו קביעות בספר התניא. ככל שהעמקתי בספר התחלתי להתרגש מפרויקט ההדפסה בים".
הוא מכיר את הים לעומקו. "אדם ממוצע נחשף לגלים קטנים בים, ומבחינתו הים הוא משטח רגוע ושליו", מסביר זלצמן. "אנחנו נחשפים לתופעות הרבה יותר מורכבות. למשל, יש תופעה של מכות רוח. הים יכול פתאום לעלות ולרדת, ולהיכנס פנימה לתוך הנמל, ואפילו לקרוע את החבלים".
תופעה אלוקית כבירה
הסיפור של קריעת ים סוף ריתק אותו מאז ומעולם. כשהוא קורא את תיאור התורה, הוא שם לב לפרטים מיוחדים: "כשבאתי לאילת קלטתי את המשמעות של 'רוח קדים' – רוח מזרחית יבשה מאוד. כשרוח כזאת נושבת, הסוסים מתקשים לדהור. כל מי שרוכב על סוס יודע שברוח קדים יבשה הסוס מתקשה לנשום ומוטב שלא ידהר. חשבתי לעצמי: בורא העולם נתן למצרים איתות ברור מאוד באמצעות רוח הקדים ('וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה') – שלא ירדפו אחרי בני ישראל, אבל הם המשיכו לרדוף ואבדו בים".
והוא מסיים: "היו במאים שניסו להמחיש את התופעה הפלאית של קריעת ים סוף, אבל אני, כמי שמכיר היטב את הים, יודע כי נשגב מבינתי אפילו לדמיין את התופעה האלוקית הכבירה הזאת".
