אהוד ברק ואיומים במרי אזרחי - הם עדות לכישלון ההפגנות
כששומעים את ראשי השמאל מתלהמים במילים חריפות יותר ויותר, אפשר להיבהל מעומק התהום אליה הם הגיעו, ואפשר להבין שהם במצוקה גדולה. כשתא"ל נחמיה דגן מאבד את השכל הישר ומדבר על מלחמת דמים ומלחמת אזרחים, כשראש ממשלה לשעבר מדבר על מרי אזרחי - מבינים שהם במצוקה נוראה שרק הולכת וגוברת.
למה הם במצוקה? מספר האנשים בהפגנות שלהם הולך ויורד בעקביות. הציבור כבר התרגל להפגנות הללו. אף אחד מחברי הכנסת לא חושב לעזוב את הקואליציה, והממשלה לא מתפרקת. הכלכלה צומחת, דירוג האשראי של ישראל עולה, ההייטק מתחזק ולא בורח, קריאות הסרבנות לא תופסות ואנשי המילואים מתגייסים במספרים הולכים וגדלים, הממשלה ממשיכה לפעול, והתקוות שלהם לקריסת הממשלה לא מתגשמות.
מה שאמור היה להיות המשפט של "הנאשם" בנימין נתניהו התהפך. בכל יום של דיונים בבית המשפט מתגלה כי עבודת החוקרים והפרקליטות הייתה רשלנית ופושעת. מסתבר שהפרקליטים והחוקרים ניסו לתפור תיקים, לעשות הפיכה כנגד הדמוקרטיה ורצון הציבור.
המוחים והממרידים זו אותה חבורה שלא מוכנה לקבל את תוצאות הבחירות. במקום להבין שהציבור בישראל הוא ציבור מאמין, ולא רוצה את סכנות השמאל. הם מנסים להחריב את הדמוקרטיה ולעשות הפיכה שלטונית, כשהם לא מצליחים - הם מתלהמים במילים יותר חריפות מתוך תקווה כי ההתלהמות תבהיל את הציבור שיבוא אליהם. הם לא מבינים כי כל דיבור על מלחמת אזרחים ומרי אזרחי מרחיק מהם יותר ויותר את הרוב השפוי בציבור.
בסופו של דבר, מסתבר שעם ישראל הוא עם חכם ונבון שלא נוהה אחרי האנשים חסרי האחריות הללו. והתופעה הזו ממלאת אותנו בשמחה ובביטחון לעתיד טוב יותר למדינת ישראל.
