היום (ד) בצהריים, הודיע יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ח"כ דוד רותם, שיכנס כבר בשבוע הבא את הועידה לדון בהחלטת דוח השופט (בדימוס) אדמונד לוי.
למי שאינו זוכר, בראשית שנת 2012, הממשלה הקימה וועדה לבחינת הכשר הבנייה ביהודה ושומרון, ובראשותה העמידו את שופט בית המשפט העליון בדימוס, אדמונד לוי. מטרת הקמת הוועדה הייתה כדי לבחון את מצב ודרכי התמודדות עם בנייה שנעשתה על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית ביהודה ושומרון, וזאת עקב התחייבות ממשלתית בפני בג"ץ להסיר כל בנייה כזו. כמו כן בחינת התמודדות עם בנייה שנעשתה ללא היתר על שטחי המדינה. תוצאות ממצאי הוועדה פורסמו באמצע 2012, בדו"ח שכונה בשם "דו"ח לוי".
הוועדה קבעה שההתנחלויות ביהודה ושומרון חוקיות גם על פי המשפט הבינלאומי. אמנם יש לציין, כי תוצאות הדו"ח, מנוגדים לדו"ח שנערך ע"י עו"ד טליה ששון לשעבר מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה באותו בעניין חוות דעת שהגישה לאריאל שרון בהיותו ראש הממשלה (יולי 2004), ועניינה השטחים והמאחזים ביהודה ושומרון.
צדדי הוויכוח הגישה של לוי, שיוצגה על ידי ארגוני הימין אינה רואה בשליטה הישראלית ביהודה ושומרון כיבוש, היות שהשטח מעולם לא היה חלק ממדינה ערבית כלשהי, ועל כן אין חלים על השטח האמנות החלות על שטח צבאי כבוש. הגישה של ששון, שהוצגה על ידי נציגי ארגוני שמאל המזוהה עם הפלסטינים וחלקים מהקהילה הבינלאומית, רואה בשליטה הישראלית ביהודה ושומרון כיבוש צבאי, ועל כן את כלל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון כפעולה בלתי חוקית המנוגדת למשפט הבינלאומי.
וועדת לוי הכריעה ודחתה את הטענה שזהו כיבוש צבאי, כגישה המשפטית לפיה אין מעמד יהודה ושומרון כמעמד שטח צבאי כבוש. הוועדה סברה כי שטח יהודה ושומרון הוכר כשטח המיועד למדינה יהודית במסגרת הצהרת בלפור (ב־1917) יחד עם הצהרות בינלאומיות נוספות בתקופה שלאחריה, ותכנית החלוקה (מ־1947) שבה הובטח שטח זה למדינה פלסטינית, לא הגיעה לידי מימוש, ועל כן פקעה ולא קנתה אחיזה במשפט הבינלאומי. על פי הוועדה עומדת לאזרחי ישראל זכות מלאה להתיישב בכל השטחים הללו, ולכל הפחות בשטחים הנתונים של ישראל מכוח הסכמים עם הרשות הפלסטינית, ולכן הקמתם של היישובים באזורים אלו אינה נחשבת כלא חוקית. אמנם הוועדה נמנעה מלציין מהו המעמד בפועל של שטחי יהודה ושומרון, והסתפקה בשלילת הגישה הרואה בשטחים אלו שטחים שבכיבוש צבאי. בפועל ממשלות ישראל השונות נמנעו עקב לחץ בינלאומי מלספח את השטחים העומדים בעין הסערה, לתחומיה, והשליטה הרשמית בשטח נתונה בידי צה"ל, ולא בידי מוסדות אזרחיים.
חברי הוועדה ציינו בהקשר לדו"ח המאחזים של ששון כי "אנו מסתייגים ממנו, ככל שהוא מייחס אשמה למתיישבים". עם זאת, בדו"ח של ועדת לוי ניתן למצוא מכנה משותף עם הדו"ח של ששון בכל הנוגע לביקורת על חוסר הסדר השורר בשטחים ובנייה בשטחים, בכפוף לתכניות מתאר ונוהלי בנייה. חברי ועדת לוי מציינים בהקשר זה את דברי היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, עו"ד אחז בן-ארי, שאמר לוועדה כי "מדובר בנקודה כואבת והדבר מצביע על אנרכיה. ישנם שרים שהיו קרובים להתיישבות שלא הקפידו על דברים אלה. הדברים נעשו ללא היתר וזה מעמיד במבוכה את הממשלה". בהמשך הדו"ח לאחר שסיימו לעסוק בשאלת הריבונות דנו במדיניות הבנייה של ישראל בשטחים בכלל ובמאחזים הבלתי חוקיים בפרט. המסקנה העיקרית שאליה הגיעו היא שיש להסדיר את מעמדם של המאחזים הלא חוקיים מכיוון שהם הוקמו בעידוד המדינה תוך העברת מסר למתיישבים לפיו עליהם להמשיך ולפתח את מפעל ההתנחלות.+
יש לציין שארגוני שמאל כ"יש דין" החרימו את הוועדה מראש, קודם קבלת מסקנותיה, וטוענים כעת שלא ניתנה חוות דעת משמעותית לטיעונים הנגדיים ממסקנותיה של הוועדה. דווקא עכשיו שבאיחוד האירופאי מאיימים להחרים את ישראל ובארה"ב נמתחת ביקורת על המשך הבנייה באזורים אלו, העיסוק במסקנות וועדת לוי ובהיתר המשפטי הבינלאומי העומד מאחורי מסקנות אלו הנו צעד חיובי והכרחי.
בתמונה השופט לוי מוסר את ממצאי הדו"ח לראש הממשלה נתניהו(צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)
קטגוריה: אקטואליה
תגיות: דו"ח אדמונד לוי
