פעמים רבות אנו מסתפקים האם ללחוץ את ילדינו על מנת שיגיעו להישגים טובים יותר, כשברקע עומד החשש שמא הלחץ רק יזיק לנפש הילד העדינה.
התשובה היא, כי לחץ מתון הנו חיובי, תפקיד הלחץ ברמה נכונה חשוב מאד להתפתחות התלמיד אם כי יש להישמר מלחץ מוגזם שאכן יכול לפגוע בנפש הילד ולהביא לתוצאות שליליות לאורך הזמן.

נוהגים לחלק את ההתפתחות של הילד לשני סוגים, "התפתחות ספונטנית" וכנגדה "לחץ חינוכי".
התפתחות ספונטנית- אלו הם שינויים שמתחוללים אצל הילד באופן עצמאי על ידי מערכת היחסים בינו לבין סביבתו ומשפחתו וללא התערבות חיצונית מכוונת, לדוגמא, עצם היות הילד בן למשפחת ברוכת ילדים הוא מבין מכח המציאות הברוכה כי עליו לפעמים לוותר לאחיו.
לחץ חינוכי- הוא התערבות (מכוונת או בלתי מכוונת) בהתפתחות הספונטנית של הילד.

אם תשאלו, לשם מה נחוץ הלחץ החינוכי? לשם מה להתערב בהתפתחות הספונטנית של הילד? מתברר, שללא לחץ חינוכי פעולת ההתפתחות הספונטנית פוחתת ונפסקת בשלב מוקדם מדי ואז האישיות מפסיקה להיבנות. זוהי "הבניה הספונטנית" של האישיות. האדם מטבעו מחפש את הנוחות והקלות וממילא לא יקשה, יכביד וידרוש מעצמו יותר מידי. כתוצאה ישירה מ"ספונטניות" זו יכולה לצמוח אישיות ילדותית בעלת התנהגות מרובעת ונוקשה וכושר הסתגלות מוגבל. על הלחץ החינוכי לערער על תהליך ההתקבעות של החניך ולהותיר אותו עם בעיות שעליו להתמודד איתן. לא תמיד זה יהיה קל ונעים אבל תמיד משתלם.

מכאן עולה שהלחץ החינוכי הוא הכרחי להמשך תהליך התפתחות האישיות מאישיות ילדותית לבוגרת. על ידי מסקנה זו ניתן להבין גם מדוע נוצרת ההתנגדות של האדם לחינוך: הלחץ החינוכי מנסה למנוע או לדחות את השלמתה ה"סופית" של האישיות, כלומר מנסה למנוע תהליך טבעי, ומכאן מתעוררת ההתנגדות של החניך שמחפש "שיעזבו אותו בשקט" וישאירו אותו להתפתח ב"טבעיות".

יש שטועים לחשוב, שללא לחץ חינוכי התלמיד יוכל למצות את מלוא יכולתו. אך כל מי שעוסק בחינוך יסכים, שללא לחץ חינוכי מבוקר אישיות החניך "תושלם" טרם זמנה והתלמיד ידרוך במקום. התלמיד יכול למצות את מלוא יכולתו רק אם אישיותו לא תתבגר טרם זמנה ולא תתאבן.

המשמעות המעשית היא, הצבת יעדים חינוכיים לתלמיד תוך כדי הבנה של המחנך והתייחסותו לאישיות התלמיד כאישיות שיכולה להמשיך להשתנות ולפרוח. כאשר אנו מרגילים את הילד מקטנות, שעליו להשתנות כל הזמן, ולהתאים את עצמו לדרישות המשתנות של סביבתו ואנו מקפידים שהתפתחותו והסתגלותו אינם נעשים רק על ידי פעולות ומצבים של סביבה מידית וקבועה, אלא גם עם סביבה רחוקה ומשתנת, תוצאות החינוך יהיו טובות ויעילות יותר ויביאו את הילד לבגרות ובשלות.

תוצאות חינוך שכזה יסייעו ביצירת אישיות שיודעת להתמודד טוב יותר עם מצבים משתנים היכולים לגרום ללחץ שלילי על כל תוצאותיו הלא נעימות, כך שחינוך "מלחיץ" מגיל צעיר מסייע להתמודדות עם לחץ שבוא יבוא בהמשך החיים.

עם זאת, אסור לשכוח, כי עודף לחץ ודרישות יכול לגרום ח"ו לשבירת הכלים אצל הילד, ולתחושה כי לעולם הוא לא יהיה טוב מספיק ולא יעמוד בדרישות המחנך או הסביבה.
כמו כן, יש לזכור להחמיא לתלמיד על הישגיו הקיימים, תוך כדי דחיפה נכונה קדימה בד בבד לעבר היעדים החדשים. הידיעה כי כבר השיג יעדים קודמים וכי הוא מוערך בגללם ידחפו אותו להשיג יעדים גדולים יותר ויותר.

קטגוריה:

תגיות: ,