באחד מלילות השבוע האחרון, בעודי מתכונן לשינה כחצות הלילה, צפצץ סמארטפוני והתריע על הודעה חדשה מהזמר זיו יחזקאל. "אתה יכול להתקשר עכשיו" הוא כתב, ובכך שם קץ למסכת טרטורים כושלים לתיאום ראיון שנפל פעם אחר פעם בשל חזרות, מופעים, נסיעות לחו"ל והפקות שמעסיקות את זיו בשנה האחרונה, טפו טפו טפו, עד מעל הראש.

"ההצלחה לא מסחררת אותי" פותח זיו לשאלתי, "אדם מסוחרר כשהוא מגיע לפסגה, לטופ. אני חושב שנכונים לי יעדים נוספים לכבוש. אל המנוחה אגיע רק כשאשורר מעל לבימת בית-המקדש, בעזרת השם".

למי שלא בעניינים המזרחיים, נזכיר שזיו נחשב 'כוכב עולה' בשמי המוזיקה המצרית-ערבית וכאוטוריטה נערצת בתחום הפיוט והמקאם. "נולדתי לפני כשלושים שנה בבית חרדי", מספר יחזקאל ל'צליל מכוון', "הייתי סולן במקהלת בית הספר, ארגנתי לי הופעות ונאבקתי לתת למוזיקה שהתנגנה בי, לצאת ולהתבטא".

שלום אוניברסלי מוזיקלי

"מגיל בר מצוה התחזנתי בבית-הכנסת", מוסיף זיו. "נשאבתי לעולם של פיוטים, צלילים ומקאמים (סולמות מוזיקליים מזרחיים, ע.ס.) בתקופה שחפפה ללימודיי בישיבה. הייתי יושב אצל מוזיקאים ומתרגל איתם במשך שעות". קיבלו את המוזיקה הספרדית בישיבה? "האמת שבישיבה בה למדתי, המשגיח היה בקי במקאמים ועודד אותי לקלוט ולחפש כל בדל מוזיקלי מעולם הפיוט. אני זוכר את עצמי יושב מול המלמד בשיעור ומשורר לעצמי בשקט, במקום להקשיב".

"התחלתי להופיע בכל אירוע אליו הוזמנתי, משמחות עד חפלות והילולות. בשלב מסוים קיבלתי המלצות על העווד ניסים בסה והתחלתי ללמוד אצלו נגינה בעוּד. אחרי שני שיעורים התקשרתי לתאם מפגש נוסף ונודע לי שהוא נפטר. ישבתי שמונה שעות עם העוּד, ניגנתי לי ניגוני נהי ובכיתי המון. הוא נחרט אצלי כנקודת מפנה משמעותית בקריירה".

"כשהגעתי לגיל עשרים התחתנתי, לקחתי הפסקה בימתית ועברתי לאזור הדרום. ההפסקה לא ארכה זמן רב, שכן שנה וחצי מאוחר יותר התגרשתי, וגיליתי את אהבתי השנייה - המוזיקה הערבית, בעיקר המצרית: אום כלת'ום, עבד אל-חלים ואחרים. יהודי עיראקי מבוגר לימד אותי ערבית והייתי הולך ברחובות וקורא כל מה שנראה לעיניי, מבקבוקי בירה ועד מודעות רחוב. תמללתי שירים ערביים בכתב עברי וניסיתי ללמוד אותם בעל-פה. בהמשך, הזמינו אותי לשיר בערבית בעיראקיאדה מול אלפים".

ואתה מופיע בערבית עד היום. "קיבלתי לאחרונה תגובה ממצרים: "לא רק שאת אדמתינו גנבתם, עכשיו אתם לוקחים לנו גם את המוזיקה". המופע שלי בתשעים ותשעה אחוזים מושר בערבית ויש לי רפרטואר של מאתיים ועשרים שירים בשפה. תעשיית המוזיקה הערבית מכירה אותי, הזמינו אותי להופיע ברמאללה, בעזה וביריחו.

ובשירי האהבה של פריד, אתה מכוון אל השכינה? "ישנם שירים שאני משתדל לסנן מההופעות, לאומניים או שירי עגבים. אבל שיהיה ברור, רוב שיריי אלו שיר אהבה. לשיר 'אנא בחיבק' על השכינה, זה זיוף לדעתי. אני מגדיר את עצמי כריאליסט שחי את המציאות ושר נטו לשם האמנות שבדבר".

נסיך הטראב

בימים אלו, מעלה זיו את המופע 'טראב בקצב אחר'. "טראב זו סוגה של מוזיקה אותנטית, עם כלים מערביים ומודרנים" מסביר זיו. גם לאום כלת'ום, היתה גיטרה חשמלית בכל מופע. "אתה צודק. זו היתה החנופה שלהם למערב. אני מתחנף עוד יותר. אני מתקרב לפופ הים-תיכוני כדי לשלב את השירים האחרים והכבדים. ירידה לצורך עליה".

הקלטת הופעה בלונדון נערכה ושופצרה מוזיקלית באולפן ורואה כעת אור כאלבום שני של יחזקאל, המשלב מחרוזות משירי אום כלת'ום מהפן המוכר והטוב, לצד שירים של פיירוז ואחרים.

השלום המיוחל טמון אצל אנשים כמוך? "אני לא מתיימר לעשות שלום במקום שרבים לא הצליחו".  מסתייג יחזקאל, "אני כן יודע, שאיפה שהפוליטיקאים נכשלו, האמנות הצליחה. אני מקבל תגובות מדובאי, מצרים, ירדן ולבנון שמתלהבים. הם קוראים לי 'תקוות הטראב'. אני יודע שאם באים ללב נצרת ערבים לצד חובשי כיפה ויחד הם מרותקים אל במה אחת, זה שווה הכל בעיניי".

האזנה אידיאלית: בחדר המשא ומתן המדיני, לרכך את הצדדים לכמה דקות.

תפוחים: 39 ₪.

ייצוג: אביאל יאיר נחום.

ציון כללי: 4.5.

להארות, הערות וצקצוקי לשונות    uziel.sabato@gmail.com

קטגוריה: