האם המדינה נותנת במתנה את המידע שלה לגוגל? עו"ד גיא אופיר, אשר מנהל מאבק והגיש עתירה לבג"ץ נגד שר האוצר, רשות המיסים, גוגל ופייסבוק, בשל אי מיסוי גוגל ופייסבוק על הכנסותיהם בישראל, שלח מכתב קדם בג"ץ לשר האוצר לפיד, בו דרש להשהות בתוך 14 ימים את התקשרות משרד האוצר עם גוגל.

לאחרונה חתם שר האוצר על מזכר הבנות המַתווה מסגרת לשיתוף פעולה בין ממשלת ישראל לבין Google ישראל. מזכר זה נכנס לתוקף ביום 31.12.2013 ותחולתו היא למשך שלוש שנים מיום זה. המתווה חתום אישית ע"י שר האוצר שאף התגאה בו בתקשורת.

במסגרת מזכר ההבנות מתוכננים שיתופי פעולה בין ממשלת ישראל לבין גוגל בתחומים רבים ומגוונים. בין היתר, הקמת מסגרות לשיתוף פעולה בין הצדדים ולחילופי ידע ומידע בתהליכי הכנת תכנית אסטרטגית, קידום פרויקטים משותפים בתחום טכנולוגית המידע והתקשורת בישראל, שיתוף פעולה והעברת ידע בתחום תשתיות הענן, שיתוף פעולה בהגנת מידע והגנת הפרטיות (או חוסר הגנת הפרטיות), שיתוף ידע וניסיון בנושא התפתחות שירותי ממשל זמין בעולם ועוד תחומים אשר בהם תסתייע, ממשלת ישראל "בניסיונה ובמומחיותה של גוגל", כלשון המתווה.

בפתח מכתבו מלין עו"ד אופיר על כך ששר האוצר האמון על גביית המיסים בישראל, מצא לנכון לחתום על הסכם דווקא עם גוגל – קבוצת חברות המתחמקת מתשלום מס ומע"מ בישראל (ובמדינות אחרות). זאת בשעה, שמתנהלת עתירה בבג"ץ בנושא זה (בג"ץ 6845/13 גיא אופיר נ' רשות המיסים), ורשות המיסים מקיימת בחינה (או שמא חקירה) בנושא התחמקותה של גוגל מתשלום מיסים.

במכתב נטען כי המסר ששולח לציבור שר האוצר האמון על גביית המס, בכך שדווקא הוא מתקשר בהסכם יחצ"ני ותקשורתי, עם מעלים מס משמעותי במשק הישראלי – גוגל, אינו ראוי. עיקר טענותיו של עו"ד אופיר בקדם הבג"ץ הן:

המתווה נחתם ללא מכרז, בניגוד לסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992.

סעיף 3 להסכם הקובע כי "אין במזכר הבנות זה כדי ליצור מחוייבות משפטית כלשהי. הסכמים עתידיים בעלי תוקף משפטי, ככל שיווצרו בין הצדדים, יהיו בהתאם לכל דין, לרבות הוראות חוק חובת המכרזים", אינו אלא מס שפתיים. שר האוצר אינו חותם על מסמכים, שאינם בעלי משמעות משפטית ו/או אופרטיבית, וכל תכלית סעיף זה לחפות על אי קיום מכרז. עובדי המדינה רואים בו הנחיה מחייבת לשתף פעולה עם גוגל. כך למשל, אנשי תהיל"ה (שמועסקים ע"י קבלן חיצוני, אינם עובדי מדינה, ואחראים בפועל על נגישות שרתי ממשלת ישראל, אבטחת המידע, ואחסון בסיסי הנתונים) אף הם עודכנו במתווה זה, ופועלים ברוחו.

זאת ועוד, המדובר בשיתוף פעולה שבמסגרתו תהיה לגוגל זכות ראשונים ונגישות למידע רב האצור במערכות המדינה. ערכו הכספי, המסחרי, השיווקי והעסקי של מידע זה לא יסולא בפז. רבות מבין חברות האינטרנט בישראל היו שמחות לקבל מעמד דומה לשיתוף הפעולה עם גוגל, ואף היו מוכנות בתמורה לשלם על כך לאוצר המדינה.

המתווה פוגע קשות בפרטיות אזרחי ישראל, שכן מידעים שברשות המדינה, והיו סגורים עד עתה לסריקתה של גוגל, יחשפו ללא דיון ציבורי.
קבוצת החברות גוגל נדרשות לרישיון מאגרי מידע בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. רישיון זה אינו קיים ברשותן עד היום, ובימים אלו מתנהלים הליכים משפטיים בנושאי הפרות דין אלו ע"י גוגל. מסמך המתווה, הינו למעשה מתן הכשר להתנהלותה הפוגענית של גוגל.

נכתב במתווה, כי תיבחן ותישקל האפשרות שהצדדים ישתמשו ב- TLV Campus – הקמפוס שהוקם ע"י גוגל במשרדיה בתל-אביב. אין זה ראוי שעובדי המדינה יתארחו במשרדיה של חברת ענק מסחרית, אשר מתחמקת מתשלומי מס, ומנוהלים נגדה חקירות של מס הכנסה, כמו גם הליך בבג"ץ בנושא אי גביית מע"מ ממנה ע"י משרד האוצר, ואף מנוהלים נגדה הליכים משפטיים בשל הפרת חוק הגנת הפרטיות. אין זה ראוי, בלשון המעטה, כי המשרד שאמור לפקח ולהביא את גוגל לתשלום מיסים, מארח את עובדיו ועובדי מדינה אחרים לסעודה במשרדיה המפוארים והמפנקים של גוגל בת"א.

עצם חשיפת עובדי המדינה להכרה ולהאדרה שלה זוכה גוגל ע"י שר האוצר, תבלבל את היוצרות בקרב עובדי המדינה, ותטשטש בתודעתם את תפקידם הרגולטורי ביחס לגוגל. לגוגל יש אינטרס ברור ליצור קשרים בינאישיים עם עובדי מדינה במשרד האוצר ובממשל זמין, ולהזמין אותם למשרדיה המפנקים הכול בברכת שר האוצר, ו"די לחכימא ברמיזא".

המתווה הינו בעל השלכות נכבדות על הציבור, כמו גם דן בסוגיות שיש לקיים עליהן דיון ציבורי ובבית המחוקקים, ולקבוע הסדרים מתאימים בחקיקה.
דברי שר האוצר בנושא ההסכם: "חדשנות מערכתית היא המנוע המשקי שמייצר כלכלה שבה מעמד הביניים הוא המרכז. החיבור בין אינטרנט לממשלה מביא לקיצור וייעול תהליכים בירוקרטיים עבור אזרחים ועסקים קטנים ובינוניים, אך יותר מכך העידן הדיגיטלי מחייב שקיפות שהכוח הכי חזק שלה הוא קידום תחרותיות", מדבר שר האוצר על שקיפות וקידום תחרותיות ובו בזמן חותם בניגוד לדין על הסכם עם גורם בינלאומי, במקום לעשות זאת על פי דין ומול חברות ישראליות רבות, אשר בין השאר מסוגלות לייעץ בנושאי מחשוב ענן, אנדרואיד, HTML5 ,Mobile Web ועוד. כמו כן, יש לזכור כי לפני כשנה יצאה גוגל בקמפיין ארצי לעסקים קטנים ובינוניים.

עו"ד אופיר דורש במכתבו כי שר האוצר יודיע בתוך 14 ימים על השהייתו של המתווה לצורך בחינה מחודשת, שאם לא, יעתור לבג"ץ נגד יישום המתווה. מעניין יהיה לחשוף מה באמת מקבלת המדינה בתמורה מגוגל וכמה בזול נמכר המידע שלנו לכל דורש...

קטגוריה: אקטואליה