אמונה וביטחון בתוך חורבות עזה

חיים יהודים

מאת: מנחם כהן

כשאין אפשרות לקריאת התורה

אמונה וביטחון בתוך חורבות עזה

כחצי שנה לחם המוזיקאי עומרי גורן בתוך עזה, ושם גם כתב והלחין שיר שכולו אמונה וביטחון, כשצילומי הרקע הם תמונות הלחימה. "עד הניצחון ניפול נקום"

תעודת זהות. עומרי גורן, בן 28, אמן ויוצר מוזיקלי. גדל באלעד, וכיום מתגורר בירושלים. שיריו משלבים מוטיבים של שמחה, גאולה, אמונה וביטחון בבורא העולם.

רציתי להתחיל 'מלמטה', להתחבר לאנשים. עומרי (צילום: יוסל נחשון)

ירושלים של מעלה. את ירושלים גיליתי בגיל צעיר יחסית, ונקשרתי אליה. את דרכי המוזיקלית התחלתי ברחובותיה, בממילא. הייתי מה שמכונה 'זמר רחוב'. רציתי להתחיל 'מלמטה', להתחבר לאנשים. עמדתי במקום כלשהו, עם גיטרה, ופשוט התחלתי לשיר. עצר אדם אחד ואחריו עוד אחד, ופתאום עמדו מולי עשרות. שרנו ושמחנו יחד.

זמן לנשמה. התבוננתי בבני-האדם. הם היו בתוך מרוץ היום-יום. מקצתם היו לבושים בקפידה. והם עצרו, התבוננו בי והתחברו לשירה. זה ריגש אותי. יום אחד עבר שם מישהו והחמיא לי על שירתי. זה היה מנהל אמנים, והוא לקח אותי לחסותו.

תפילה. בחודש אלול האחרון ערכתי מופעי סליחות עם מאות סטודנטים, המשתתפים בפעילות שלוחי חב"ד באוניברסיטאות. בתוך העוצמה האדירה של השירה והתפילה אמרתי להם: אני באתי מהרחוב. התפללתי להגיע לרגע הזה, וזה פשוט קרה. תתפללו, תאמינו, וגם לכם זה יקרה.

אבא רם. יש לי המון הכרת תודה לאבא שגידל אותי, הרב רם גורן, מוזיקאי בזכות עצמו, שכבר בהיותי בן שמונה קלט שאני מתחבר מאוד למוזיקה ושלח אותי ללמוד נגינה בקלרנית. הוא גם קנה לי קלרנית, שבו הייתי מנגן מדי פעם בהתוועדויות חסידיות. הוא חיבר אותי למוזיקה ולניגונים.

ניצחון. פרסמתי עד היום ארבעה שירים. האחרון, 'עד הניצחון', נכתב וצולם בתוך עזה, שבה לחמתי קרוב לחצי שנה. מילות הפזמון הן: 'עד הניצחון ניפול נקום, אני איתך / עד שכל השקט ייגמר / אני לא זז מפה / אף פעם לא תרגיש לבד. / ולא יירא ליבי / ננחת, נעוף / נמצא עוד רגע / בתוך הטירוף הזה / עוד תחזינה עינינו'. השיר נכתב על חבר שנשבר וקשה לו, ואני מעודד אותו – עד הניצחון אני איתך! רצינו להעביר מסר שבתוך כל החושך הגדול – פתאום יפציע האור הגדול ונראה את הגאולה.

עזה. כל הצילומים לקליפ צולמו במצלמה שהייתה מחוברת לגופי, שתיעדה את הלחימה שלנו סביב השעון. התיעוד הזה, מבפנים, נותן המחשה טבעית ומוחשית למילים, ובעיקר משדר מסר של ניצחון על הרוע.

עומרי בימי הלחימה ברצועת עזה

ניגונים של שמחה. יצירה נוספת שנולדה מתוך המלחמה נושאת את הכותרת 'ניגונים של שמחה'. כתבתי את המילים עם אלמוג טבקה ומאור ספיר. זה קרה אחרי שהייה ארוכה בשטחי הכינוס, לפני הכניסה לרצועת עזה. כל מה שהלוחמים רצו זה להתעודד ולשמוח, ומשם גם צמחה המנגינה הנפלאה, שהלוחמים פיזמו בלי הפוגה.

בעבור העם. בשל הלחימה בעזה נאלצתי לבטל עשרות הופעות שתוכננו לי, אך הידיעה שאתה נלחם בעבור עם ישראל שווה הכול. לילה אחד ישבתי עם לוחם מיחידת אגוז, והשמעתי לו את השיר 'עד הניצחון'. מול הריסות עזה שרנו יחד והתעודדנו. זה היה רגע מרגש במיוחד.

כוח השירה. לשירה המון כוח לגעת בלבבות. הופעתי באירוע תפילה וזיכרון ללוחם יעקב-שלמה קרסנינסקי הי"ד, מסתערב שנפל בשמחת תורה. אחרי ההופעה ניגשה אליי אימו ואמרה לי שהייתה בכמה אירועי זיכרון לבנה, אבל שירתי מאוד נגעה לליבה. מאז אני בא לבית המשפחה ברמות מדי חודש, לשיעור תורה עם החברים המסתערבים, ואנחנו שרים יחד. ברגעים כאלה אני אומר תודה לה' שנתן לי את השליחות לשמח את עם ישראל.

גיוס לאחדות. כל השיח הרעיל על חוק הגיוס לא חודר ללוחמים, כי כשיש משימה גדולה מול העיניים – להיות יחד ולהילחם בעבור עם ישראל – אין לאיש זמן לפילוג. אתה יכול לראות משמאלך לוחם חרדי, מימינך מי שמגדיר את עצמו 'אתאיסט', וכולם לוחמים יחד. הדבר החשוב ביותר ללוחמים הוא אחדות העם.

קטגוריה: אקטואליה