בס"ד

אלייך אשת כותל יקרה!

שמועה שמעתי, כי גם השבוע - בראש החודש שמסמל את תחילתו של חודש הרחמים והסליחות, הגעת להתפלל בכותל כמנהגך. עטופה בטלית ומאולתרת בתפילין, עמדת נרגשת מול האבנים העתיקות ולחשת את מילות התחינה המטוקבקות, עינייך פזלו לצדדים משוועות לתקתוק מהיר של צלם עיתונות מנוסה. הגעתן, כדי להפגין נוכחות, ליידע את הציבור בישראל בקיומכם ולשאת תפילה להצלחת הדיון הבא בבג"ץ. פצחתן בשירה ארכאית והרגשתן שאתם מבטאים את רחשי הלב של ההיסטוריה, משק הכנפיים מעליכם רק הגביר את ההשראה בגדלות הצעד. העמידה הבלתי מתפשרת על העקרונות (סליחה, תזכירו לי מה זה?) של התנועה הרפורמית. היכולת ההרואית לעמוד בנחישות כנגד אותם מיעוטים החושבים שהכותל של סבתא שלהם, כמו השמירה על הנסורת העוברת מאם לבת באופן תמידי עוררה בי הערכה.
השבוע הייתי שם, מצויד במשרוקית ממיטב תוצרת כחול לבן. להביע את סלידתי מן הפגיעה בערכי הרוח שרק קומץ נשים שאין להם דבר עם דת ומסורת מנסות לחולל...
כשאתן פצחתן בשירה, אני שרקתי בעוז. כשאתן התפללתן שחרית, אני מחיתי בקול. רק כדי להזכיר לכן שאת המורשת שלנו לא קראנו בויקיפדיה, איננו מתעטפים בצעיפים ססגוניים ש'אמורים להזכיר' העתק דהוי למקור, אנו לא מתפללים בסידורים בהרכבה עצמית מכיוון שתורת ישראל אינה מורכבת מאוסף תזות הזוי ומעורר רחמים. אנו נאמנים למקור, לתורה אלוקית שניתנה משמיים ומחייבת את כולנו...
בראש חודש חשוון הבעל"ט כשאתן תעמדו בטקס המגוחך, שמבטא עבורכן את השיתוף בתפילה בן כל ה'זרמים' שביהדות. תזכרו, אנחנו שם. מחכים לכם בקוצר רוח, בידנו המשרוקיות שיזכירו לכם את המכנה המשותף בין תפילה המחוברת על ידי נשים בנות זמננו, לבין חוברת צביעה מקושקשת של פעוט במעון. בין ה'תפילה' כפי שאתן קוראות לה, לבין אוסף שריקות שמזכיר אוהדי כדורגל פאנטים. רק כדי שייפול לכן האסימון שיזכיר כי את 'תורת ישראל' לא קונים במכולת, הכותל אינו מועדון חברתי שכל 'זרם' יעשה בו כל העולה על רוחו. ולא כל גחמה, גם אם היא מלווה בגיבוי פמיניסטי ותקשורתי תזכה לבצע בו את אירועי הבית. אני מניח שאותכן הרי זה וודאי לא מעניין, אתן הרי רוצות להתפלל...
בבקשה גבירותיי, תתפללו. רק כשאהיה שם ואשרוק לכן בכל כוחי – דענה, השריקה שלי אינה מבטאת רק את הבוז והסלידה כלפי העיוות שאתן מבצעות במסורת רוחנית העוברת אלפי שנים, אלא יתירה מזאת. את השריקה שמכריזה את הקריאה הישראלית, 'אני מצפצף עלייך!'.
אנו אנשי המסורת, האוחזים בערכי הרוח ובתורת אלוקים נצחית. רוצים להסביר זאת במשפט אחד: היינו כאן ונישאר כאן. במשך אלפי שנים שימש הכותל כאבן שואבת לתפילותיהם של עמך ישראל, התופעה שנקראת 'נשות הכותל' תחלוף באבדן הלייקים והציוצים ותישאר על דפי הפייסבוק והטוויטר, את פסקי הדין המשפטיים יקראו באתר שהיה פעם חזון שנקרא 'נשות הכותל' שהרי שום 'זרם' ביהדות לא החזיק מעמד בחלוף הזמן...
וגם אם ניסית לעורר פרובוקציה, להתגרות ברגשות הפועמים בי כיהודי מאמין על חילול מקום המקדש. תזכרי.. אני מצפצף עלייך!

קטגוריה: דעות

תגיות: נשות הכותל