ביקרתי היום אצל משפחת פרנקל בנוף איילון ואצל משפחת יפרח באלעד.
באתי לחזק ויצאתי מחוזק, ראיתי שהמשפחות הללו מצד אחד שרויות בחוסר ודאות ובחוסר אונים מוחלט, הם משוועים לכל שביב מידע על גורל יקיריהם, אבל מן הצד השני אי אפשר להאמין באיזה חוסן נפשי אדיר ניחנו המשפחות הללו.
מצאתי אנשים מלאים אמונה ותקוה, אנשים שברגעים הכי קשים כמו הרגעים הללו לא איבדו את התקוה וממשיכים להתפלל.
למשפחות הללו אני יכול רק לומר, עם ישראל כולו מחבק אתכם, אנחנו איתכם!!
לא נפסיק להתפלל, לא נפסיק לקוות!!
קטגוריה: דעות
