שבת הגדול"

שבת זו נקראת "שבת הגדול" וכמה טעמים נאמרו בזה :

א. הטור מביא בסימן תל' את הטעם, מפני שבשבת זו ארע הנס הגדול של: "משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח" (שמות יב, כא), שהרי חג פסח באותה שנה שיצאו ממצרים היה ביום חמישי, ועשירי בניסן חל בשבת וכל אחד מישראל לקח באותו יום שה לפסחו, והיה בזה נס גדול, כי המצרים ראו שישראל נוטלים את אלוהיהם לשחיטה ולא יכלו לומר להם דבר.
ב. המהרש"ל מביא טעם נוסף על שם הנאמר בהפטרה של שבת זו (מלאכי ג, כג): "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".
ג. בספר 'ראשי בשמים' באר: הרי שבת זו היא זכר ל"משכו וקחו לכם צאן". ואמרו חז"ל: "משכו" ידיכם מעבודה זרה, "וקחו לכם צאן" להקריב. מי היה הראשון שנלחם בעבודה זרה? אברהם אבינו ששבר את פסילי אביו. וחז"ל (מסכת סופרים כא, ט) הרי כינו את אברהם אבינו "האדם הגדול בענקים", לכן לשבת זו שבה משכו ידיהם מעבודה זרה והלכו בדרכיו של אברהם אבינו, "האדם הגדול בענקים", קוראים "שבת הגדול".
ד. ה'שפת אמת' כתב לבאר, שעד לזמן יציאת מצרים השבת הייתה רק "זכר למעשה בראשית", אבל מיציאת מצרים ואילך נוספה לשבת עוד מטרה, והיא להזכיר את ניסי מצרים, ולכן היא כעת גם "זכר ליציאת מצרים". נמצא, שמעתה גדולה יותר מצוותה של שבת, והינו "שבת הגדול"...

ה.טעם נוסף, כשהיו ישראל במצרים ביקש משה מפרעה יום אחד של מנוחה עבורם, ובחר ביום השבת. ובכל מוצאי שבת היו יוצאים ממנוחה ועונג ליגיעה ועינוי. ואילו בשבת זו לא חזרו להשתעבד, לכן היא נקראת שבת הגדול.
ו.טעם נוסף שהרי כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת" (ויקרא כ"ג) הכוונה למוצאי יום טוב הראשון של פסח, שמתחילים בו ימי ספירת העומר, שכן יום טוב ראשון של פסח נקרא 'שבת'. הצדוקים מכחישים מסורת זו ואומרים ממחרת השבת - שבת ממש. כדי להוציא מלבם של הצדוקים קראו לשבת שלפני פסח בשם: 'שבת הגדול', לומר שמיד אחריה באה עוד שבת, והיא יום טוב ראשון של פסח, שאחריו מתחילה מצוות הספירה.

ז. טעם נוסף: שכידוע קידוש של יום שבת בבוקר נקרא: "קידושא רבא" שפירושו: "הקידוש הגדול". ומדוע נתנו לו חז"ל את השם הזה? הרי הקידוש של ערב שבת ארוך יותר?! הטעם הוא: שחז"ל לא רצו שיזלזלו בקידוש של יום שבת ולכן בלשון "סגי נהור" קראו לזה "הקידוש הגדול". כך גם הטעם לגביי השבת הזו: "שבת הגדול" דאגו חז"ל שמא יבואו האנשים לזלזל בשבת זו: ימעיטו במטעמים, יפחיתו במספר החלות ובתבשילי החמץ. כיוון שעוד מעט נכנס החג ומבקשים "לחסל" את החמץ וכדי שלא יבואו לידי זלזול בשבת זו קראו חז"ל בלשון "סגי נהור" לשבת זו "שבת-הגדול".

ח. בספר "שבולי הלקט" (סימן רה) מובא שהרב מאריך לדרוש בשבת זו, ודומה לאנשים כיום ארוך וגדול, כשם שנקרא יום כיפור "צומא רבא" (הצום הגדול). ולפי טעמו מתורץ למה קוראים לזה שבת "הגדול" ולא "הגדולה" שהרי שבת זה לשון נקבה, ומכיון שהגדול מתייחס לרב ולא לשבת, מובן.

ט. "האבודרהם" הסביר כי בשבת זו קיבלו ישראל את המצווה הראשונה שלהם, ונהיו כקטן הנכנס לגיל בר מצווה ונקרא "גדול".

י. או יש שכתבו מפני ש"הגדול"(דהיינו הרב) דורש בבית הכנסת בהלכות הפסח לכן השבת נקראת על שמו.

יא. הגאון רבי שלמה קלוגר ז"ל כתב ששבת זו נקראת כך כדי להדגיש את מעלתה של השבת על פני יום טוב של פסח הקרוב, הנקרא גם כן שבת, על פי מה שנכתב בתורה "ממחרת השבת" לגבי ספירת העומר .

יב. "החתם סופר" מביא טעם שביום זה משכו ישראל ידיהם מעבודה זרה, ומכיון שחטא עבודה זרה נקרא "גדול" כמבואר במסכת ערכין (טו).

יג. יש אומרים שמכיוון שמנהג אשכנז היה להתכונן לקריאת ההגדה של ליל הסדר ולומר בשבת את ההגדה מעבדים היינו עד לכפר על כל עוונותינו, נקראה השבת "שבת הגדה" שם שנשתבש במרוצת הדורות לשם שבת הגדול )כמו שהביא הראבי"ה ( - מסכת פסחים סימן תכ"ה) נהגו התינוקות להקדים ולקרות האגדה ביום שבת הגדול . וכענין זה כתוב בסדר רב עמרם. ונראין הדברים שכדי להסדיר בפיהם ויבינו בפסח וישאלו
שבת הגדול שלום
אמיר

קטגוריה: , ,