פרשת - "תזריע - מצורע" - איזה מסר לומדים משערות ראשו של האדם❓

באחד הימים הגיע בעל עגלה לפני ה"חפץ חיים" זי"ע ובכה לפניו: "הסוס שהיה מנהיג את עגלתי נפל ומת, ובזה איבדתי את מקור פרנסתי ופרנסת אנשי ביתי, מה אעשה כבוד הרב?"
 
השיבו ה"חפץ חיים": "אכן, לך נאה לבכות, אך לא בגלל שסוסך מת, אלא כי הינך חושב שהסוס הוא זה שפירנס אותך עד היום - ובמות המפרנס אכן ראוי לבכות. אך אם תשמע לי, תאמין שכל פרנסתך היא מידי הקב"ה בכבודו ובעצמו. אז תבין, כי מה לך אם הסוס חי או מת, הלא הוא רק אמצעי ואין לו כל השפעה על מצב פרנסתך..."

"וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר" (ויקרא יד', ט')

מדוע נצרך המוצרע לגלח את שערו? מה התועלת בכך לכפרתו?

מספרת הגמרא (נידה נב:) על שיחה בין הקב"ה לאיוב, ובמהלך הדברים אמר הקב"ה לאיוב: "הרבה נימין (שערות) בראתי בראשו של אדם ולכל נימא ונימא בראתי לה גומא בפני עצמה שלא יהיו שתים יונקות מגומא אחת שאלמלא שתים יונקות מגומא אחת מכחיש מאור עיניו של אדם"

כל שערה יונקת מגומה אחת, ואין שתי שערות יונקות מגומא אחת.

אומרת הגמרא (ערכין טז.) "נגעים באים לאדם בעבור שדיבר לשון הרע".

ועל זה אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי בן זמרא: "כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר" - כופר בקב"ה.

מדוע הדבר כה חמור? לפי שמה שגרם לאדם לדבר על חברו זהו בגלל חוסר אמונה בקב"ה.

אדם מדבר על חברו בחושבו שזה רוצה להזיק לו, או להפסיד את ממונו, שהוא זה ש"גונב" לו את פרנסתו, שהוא זה שגרם שלא יתקבל לעבודה פלונית ועוד...

אולם אם היה מכיר ויודע שאין כל בריה יכולה להזיקו או להפסיד את כספו, לפי שהכל מהשם יתברך, אזי לא היה מפחד ומיצר, לא היה מדבר כלל על חברו, ובכך יוצר ריחוק בינו לבין אחרים.

לכן מצווה הקב"ה לגלח את ראשו של המצורע, לפי שאדם שלא מסופר, שערותיו נראות שוכבות זו על גב זו , וכאילו אחת תופסת את מקומה של חברתה. אולם בשעה שמגלחים את השערות מתגלה שכל שערה ושערה יונקת חיותה מגומא נפרדת בראש האדם.

ומזה ילמד המצורע שלכל אחד ואחד יש שורש יניקה בנפרד לפרנסתו ולשאר צרכיו, ואין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו במלוא נימא.

ומכאן נלמד ונתחזק אף אנו, כי לא ה"סוס" או כל שליח אחר מפרנס אותנו, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. ואם מת "שליח" אחד, מיד ישלח הקב"ה, שליח חדש.

ואין כל אדם יכול לקפח פרנסתך, כי הפרנסה שלך מגיעה רק מבורא עולם, וכל שעליך לעשות השתדלות, ובורא עולם יעשה את השאר וישלח לך פרנסה לפי המגיע לך, בשפע גדול... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)

יום טוב, שבת שלום ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!     

קטגוריה: אקטואליה, חדשות, יהדות