תגובה אחת על “לרגל הכרת ארצות הברית בירושלים כבירתנו הנצחית ברכות לנשיא ארצות הברית”

1. דוד הגיב:

   07/12/2017 בשעה 19:58:34

   בשיעורו השבועי של מרן, התייחס לביקורו של ראש הממשלה נתניהו שחידש גזירת גיוס השמד והזימה ביחד עם גפני ליצמן וכו' וכאלו בהסכמת גדולי מועצת התורה, בשמחת השבע ברכות לבנו של סגן שר החינוך מאיר פרוש, ותקף אותו על כך שנתן כבוד לראש הכופרים והמינים והזמינו לשבע ברכות שלו.

   להלן הדברים המלאים:

   הזדעזעתי לשמוע על סגן שר בממשלת השמד מראשי האגודה שהשיא את בנו לפני כשבוע, ש"התכבד" להזמין לשמחת השבע ברכות אצלו את ראש הכופרים והמשכלים ראש הממשלה בנימין נתניהו שר"י, וכשבא האפיקורס הרשע המחלל שבת התחילו לשורר לו בניגונים ובכלי זמר "לבנימין אמר ידיד ד'" – וכיוצ"ב בשאר דברים של חנופה.

   לא יאומן כי יסופר שמתכבדים בהשתתפות רשע מחלל שבת אוכל שקצים ורמשים, מומר לכל התורה כולה שעובר על החמורות שבחמורות שבתורה, ועוד מכנים אותו בתואר "ידיד הקב"ה" – ומבזים בכך את הקב"ה שהוא ידיד כביכול עם רשע כזה, ומה עוד שהרבנים שנכחו שם שתקו, ועוד לא שמענו קול מחאה לכבוד הקב"ה, והוא ביזיון התורה וחילול ד'.

   ובאמת עצם הדבר להזמין רשע ואפיקורס וסוחר בדת להשתתף בשמחה כדי 'להתכבד' בכך, זהו טשטוש הדעת שכביכול זהו 'כבוד' שראש הממשלה משתתף בשמחתו, אך באמת זהו ביזיון גדול ולא כבוד.

   ושמענו על עוד ועוד חרדים שמשפילים עצמם להתכבד בו, וגם לאחרונה הגיעה אשתו לבר מצווה ושלחו הבחור בר מצווה אצלה "להתכבד" אצלה, ועוד עובדות כאלו, אוי לאותה בושה, וצריך כל אחד להשתתף בצער השכינה על חילול כבוד ד', ושמעתי פעם מגדול אחד זצ"ל שכל מי שאין ליבו כואב על חילול ד', הרי זה סימן שנשמתו פגומה ח"ו.

   ובגמ' בסוטה (מ"א ע"ב) איתא שעם ישראל נתחייבו כלייה על שהחניפו לו לאגריפס, ובתוס' שם (ד"ה כל) מבואר שלא הותר להחניף לרשע אלא במקום סכנה והיינו במקום סכנת נפשות ולא למטרות אחרות, וביותר נראה שגם במקום סכנת נפשות אפשר שלא הותר אלא להחניף לרשע, אבל לא הותר לחרף ולגדף ולומר על רשע שהוא ידיד ד' – שזהו דברי חירוף וגידוף ממש לומר שהרשע והקב"ה ידידים יחדיו ח"ו, וכאן לא רק שהחניפו לרשע אלא גם חירפו וגידפו שהקב"ה כביכול ידיד עם הרשע.

   לצערינו בזמנינו אבדו הגבולות ומכבירים ומגדילים בדברי שבח וחנופה לרשעים בלא שום פחד, ואמנם בכל הדורות היו מתחנפים לפריצים ולשליטים גויים כדי להינצל מידם, אבל ח"ו לא התחנפו לישראל מומר שלא לצורך הצלה, ועל אחת וכמה שלא עלה על הדעת להתחנף לשונא דת הנושא את דגל הכפירה בקב"ה ובתורתו, שהחנופה לרשע הרי היא כהסכמה לפעולותיו, ואף מטשטשת את גבולות ההפרדה בינינו לבין הרשעים, ולדעת הסמ"ג והרא"ם עוברים בזה בלאו ד"לא תחניפו", וכבר אמר ה"חפץ חיים" הק', "אם אין בידינו ללחום כנגד הרשעים, מי התיר לנו להחניף להם? ועל זה הקב"ה יתבע אותנו לדין"!

   ודע שפסוק זה "לבנימין אמר ידיד ד' ישכון לבטח עליו" הרי משבח את בנימין שבית המקדש נבנה בחלקו, ובמדרש מבואר שטעם הדבר שזכה בנימין שייבנה בית המקדש בחלקו, הוא משום שלא השתחווה לעשיו, [כי לא נולד אז עדיין], ועתה בעוה"ר משתמשים בפסוק "לבנימין ידיד ד'" – שזכה לחלקו משום שלא התחנף לרשע, ובפסוק זה גופא מחניפים לרשע, רח"ל.

   ועוד מהדהד באוזני קול השמחה כששמענו בישיבה על מותו של הרשע הרפורמי מאמריקה סטיבן וייז ימ"ש (אשר תמך בפעילות הכפייה נגד ילדים דתיים, ופעל אצל הממשלה באמריקה לא להכניס פלטים מאירופה), שאחד מבני הישיבה הגה"צ רבי משה שוואב זצ"ל לבש בגדי שבת והקריא בקול את דברי הרמב"ם בהלכות אבל (פ"א ה"י) שכתב וז"ל "האפיקורוסין והמומרים והמוסרין כל אלו אין מתאבלין עליהן, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שהרי אבדו שונאיו של הקדוש ברוך הוא, ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך ד' אשנא", וכל בני הישיבה פרצו בריקוד ושוררו בניגון ובשמחה את הפסוק "באבוד רשעים רינה", ומו"ר הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל נהנה ושמח מאוד לראות איך בני הישיבה שמחים על מיתתו של רשע, והיום בעוה"ר מחניפים ושמחים יחד עם הרשע ומתכבדים בהשתתפותו, ה"י.

   וליבי כואב מאוד על חילול כבוד ד' שנעשה בפרהסיה ועובר בשתיקה, ומו"ר הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל היה אומר שבשעה שיש חילול ד', מצפים בשמים ושואלים האם נשמע קול מחאה, וכאשר שומעים קול מחאה ממתיקים בזה את הדינים, והקב"ה רושם את המוחים בספר זיכרון לפניו ליראי ד' ולחושבי שמו.

   הגב