דרשה לפרשת בא – "לצאת מהחושך אל האור"

בפרשת *בא* אנו פוגשים את רגע השיא ביציאת מצרים. אחרי שלוש המכות האחרונות — ארבה, חושך ומכת בכורות — עם ישראל מקבל את הציווי הראשון כעם: לקיים את קרבן הפסח ולסמן את התחלת החירות.

אבל יש בפרשה הזו מסר עמוק הרבה מעבר לדרמה ההיסטורית. זו לא רק יציאה גיאוגרפית ממצרים, אלא יציאה פנימית מהחושך של ההרגלים, הפחדים והשעבודים — אל האור של חירות אמיתית, של אמונה ושל זהות.

***

### "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם"

חז"ל מדגישים שבזמן שמצרים שרויים בחושך, *“ולכל בני ישראל היה אור”*. החושך והאור אינם רק פיזיים. הם דימוי למציאות רוחנית. גם כשבחוץ שוררת אפלה, יש לאדם יכולת להדליק אור קטן בפנים — אור של תקווה, של משמעות, של אמונה.

#### סיפור מעורר השראה:
מספרים על רב אחד בגטו ורשה, שבליל שבת, כשהיה אסור להדליק נרות, הדליק ניצוץ קטן בעזרת גפרור ואמר: “ריבונו של עולם, זהו האור שלי בתוך החושך”. שנים אחר כך, ניצולים סיפרו שהרגע הזה היה בשבילם יותר מכל סימן – שהאור היהודי לא יכבה לעולם.
כך גם בפרשתנו — בתוך החושך של מצרים, נולד אור האמונה והחירות.

***

### "בעבור תספר באזני בנך..."

עוד ציווי משמעותי בפרשה הוא סיפור יציאת מצרים **“בעבור תספר באזני בנך”** — הוראה לדורות לספר, לזכור, ולהעביר את המסר הלאה.
זה לא רק סיפור על מה שהיה, אלא על מה שקורה בכל דור. בכל שנה, בכל משפחה, כל אחד מאיתנו יוצא שוב ממצרים הקטנה שלו — מהמקום שבו הוא מרגיש תקוע.

#### סיפור נוסף:
ילד שאל פעם את סבו: “סבא, באמת היית במצרים?”
הסב חייך ואמר: “כן, בכל פעם שאני מצליח לצאת מהפחד, מהכעס, מהייאוש — אני יוצא שוב ממצרים.”
הילד הביט בו בתמיהה, ואז חייך – כי הבין שגם היום יש יציאת מצרים, רק בלב.

***

### סיכום

פרשת *בא* מזכירה לנו שכל דור וכל אדם מוזמן לשמוע את הקריאה האלוקית: *“בא אל פרעה”* — כלומר, בוא פנימה, התמודד עם ה“פרעה” שבתוכך, עם מה שמכביד עליך. רק כך נוכל לצאת באמת לחירות.
וכשאנחנו מדליקים אור בתוך החושך, מספרים לדור הבא את הסיפור ומעבירים את הלפיד – אז אנחנו ממשיכים את הנס של יציאת מצרים בכל יום מחדש.

קטגוריה: אקטואליה, חדשות, יהדות