**דרשה לשבת שירה – “והאמינו בה’ ובמשה עבדו – אז ישיר משה ובני ישראל”**
פרשת **בשלח** מתארת רגע שיא בתולדות עם ישראל – יציאת מצרים מגיעה לשיאה בקריעת ים סוף. עם ישראל עומד מול הים, המים נפתחים, וכל אחד ואחת עוברים ביבשה בתוך הים. כשהם רואים את המצרים טובעים ואת הישועה השלמה – פורצת השירה: *“אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה’.”*
### מעלת השירה – לא רק שיר, אלא אמונה
חז"ל מלמדים ששירה איננה רק ביטוי לאושר אלא הכרזה של אמונה. בשעה ששר האדם לה’, הוא מודה ומאמין שהכול מאיתו – גם הקשיים וגם הישועה.
סיפר פעם הבעש"ט הקדוש, שפגש יהודי עני שהיה שר בשמחה עצומה תוך כדי עבודה קשה. שאלו הבעש"ט: “איך אתה שמח כל כך?” השיב לו: “אם אני מאמין שכל מה שבא מה’ הוא טוב, איך לא אשיר?”
אמר לו הבעל שם טוב: “דע לך — שירה כזאת שוברת חומות של דין.”
### שירת הים – כל אחד מהישראלונים שר משלו
חז"ל אומרים שכל אחד ואחת מישראל אמרו שירה, אפילו הנשים עם מרים הנביאה והתינוקות בבטן אימם. מדוע? כי כל אחד הרגיש שהנס היה **בשבילו**. כשאדם מרגיש שהטוב האלוקי נוגע בו אישית – הלב נפתח לשיר.
מספרים על הרב אריה לוין, “רבה של האסירים,” שפעם הלך עם תלמיד בדרך והם שמעו ציפור מצייצת. אמר הרב אריה: “תשמע איך גם הציפור הזאת שרה לבוראה. מי שמקשיב לבריאה, מגלה שהיא כולה שירה לה’.”
השירה איננה רק בפה – היא בלב, במבט, בגישה אל החיים.
### למה שבת זו נקראת "שבת שירה"?
כי יש בה כוח לקרוא לכל אחד מאיתנו לשוב ולשיר גם אנו — לא רק על ניסים גדולים, אלא על הניסים הקטנים של כל יום.
חז"ל אמרו: “כל הנשמה תהלל יה.” מדייקים המפרשים: *על כל נשימה ונשימה!* עצם הנשימה – היא שירה.
### סיפור לסיום – הכוח המרפא של שיר
מסופר על ר’ שלמה קרליבך שפגש חייל פצוע מבני ישראל. החייל היה שבור בנפשו. ר’ שלמה התחיל לשיר לידו ניגון של אמונה ואהבה. אחרי כמה דקות החייל פתח את עיניו, ודמעה ירדה על לחיו. אמר: “שיר אחד שלך עשה לי מה שמילים לא הצליחו.”
כך היא השירה – מרפאה לבבות, מחברת את האדם לשורשו, ומזכירה לו את אהבת ה’.
***
**מסר לשולחן השבת:**
כולנו שרנו אז, בים סוף. השאלה היא – האם אנו שרים גם היום? שבת שירה מזמינה אותנו להחזיר את השירה לחיים – בשבח, בהודיה, באמונה שגם מחשכה תיוולד מנגינה חדשה.
*
קטגוריה: אקטואליה, חדשות, יהדות
