ל
בעיני אנשים מסוימים הדת נתפסת כרוחניות צרופה, שכל חיבור שלה עם גשמיות, ובוודאי עם כסף, הוא בבחינת חילול הקודש

החיבור של ערכי קודש עם כסף צורם למקצת האנשים. למה שמירת מצוות צריכה להיות כרוכה בתשלום? מזוזות, תפילין, ספר תורה וכדומה עולים כסף. בבית הכנסת עושים 'מי שבירך' לעולה לתורה ומצפים לתרומה. יש הרואים בזה מִסחור של הדת.

כדאי לנסות להבין מנין נובעת ההנחה שענייני תורה ומצוות צריכים להיות חינמיים. וכי מזוזות יצמחו על עצים והאם תפילין מהודרות יצנחו מן השמיים? ובית הכנסת, איך יכסה את הוצאותיו אם המתפללים לא יתרמו מכספם? תשמישי הקדושה ושירותי דת עולים כסף, ומישהו חייב בסופו של דבר לשלם תמורתם.

אין מזוזות על העצים

המזוזה הקבועה על פתח ביתכם נכתבה בידי סופר סת"ם, אות אחר אות. כתיבת המזוזה דרשה ממנו עבודה של כמה שעות, לצד עלות הקלף, הדיו ושאר האבזרים. וכי הוא אמור לעבוד ללא תשלום? ויצרן טליתות, איך ישלם לעובדיו אם לא יקבל תשלום תמורת תוצרתו?

ובעצם, אם צורכי הדת צריכים להינתן חינם, מדוע צורכי הקיום הבסיסיים לא יסופקו ללא תשלום? למה לא נקבל לחם, חלב, בגד ודירה חינם אין כסף? אבל הכול מבינים שאפילו לחם עולה כסף, משום שמישהו גידל את החיטה ומישהו טחן אותה ומישהו אפה את הלחם והביאו למכולת, וגם בעל המכולת צריך להשתכר למחייתו.

כשמנסים לרדת לשורשי ההנחה שענייני קודש אינם אמורים לעלות כסף, מגיעים למסקנה, שאצל אנשים מסוימים הדת נתפסת כרוחניות צרופה, שכל חיבור שלה עם גשמיות הוא בבחינת חילול הקודש. קדושה, בעיניהם, היא דבר רוחני טהור, שאין לו שום קשר לדברים גשמיים וחומריים, ובוודאי לא ייתכן לחבר בינה ובין 'גועל נפש' כמו כסף.

הנחה זו בטעות יסודה. התורה לא ניתנה למלאכים, שחייהם מתנהלים בעולמות רוחניים טהורים. היא ניתנה לבני-אדם דווקא, כדי שאלה יקַדְשו באמצעותה את חייהם היום-יומיים. קיום התורה מחייב קשר עם המציאות. אתה חייב חפצים גשמיים כדי לקיים מצוות. אתה זקוק למצה בפסח ולאתרוג ולולב בסוכות. בלי אותם חפצים גשמיים אינך יכול לקיים את המצוות.

ביטוי להערכה

הגישה הנכונה הפוכה לגמרי. יהודים יראי שמיים רבים יסרבו לקבל חפצי קודש בחינם, ויתעקשו לשלם עליהם. כי התשלום הוא ביטוי לחשיבות הדבר ולמאמץ שאדם מוכן להשקיע כדי לקיים את המצווה. מי שמוכן לשלם כפליים תמורת מזוזה יפה ומהודרת, מבטא בכך את ערכה של המצווה בעיניו. מי שמחפש אתרוג מהודר ויפה דווקא, אף שמחירו גבוה יותר, מגלה את אהבתו למצווה ואת נכונותו להקריב מעצמו כדי לקיימה בתכלית השלמות.

אכן, יש להימנע מלהפיק רווחים מוגזמים מחפצי קודש. זה בסדר גמור לבקש מחיר סביר והגון, אבל אין מקום להפקעת מחירים ולגביית תשלומים מיותרים. בהחלט מותר לצפות גם מהעוסקים בתשמישי קדושה ובשירותי דת, שגישתם לא תהיה מסחרית בלבד, אף שפרנסתם על כך, אלא שיבטאו בדרך התנהלותם את העובדה שהם עוסקים בענייני קדושה.

קטגוריה: אקטואליה, חדשות, יהדות