להאמין, בביטחון שליו ומאושר,
ש"לא טוב היות האדם לבדו"
ש"ויביאה אל האדם"
ש"על כן יעזוב..."

לדעת שזוהי המצווה, הראשונה בתורה!
ומצווה היא גם חובה אלוקית שעושים בשמחה,
וגם לא כ"כ תלויה בשיקול דעתנו המצומצמת.

לזכור שלא "נזרקים" לעולם כדי להיות לבד.
שזו "העבודה" של בורא עולם והוא עושה זאת בשמחה ובאהבה.
לזכור שזה הרצון שלו! שזה ישועתו לא פחות. שזו טובתו האין סופית.

לחשוב שלא יתכן אחרת. ושלא תמיד מתייעצים איתנו מה הכי טוב לנו ומתי.
שמי אנחנו בכלל שלא נזכה השנה בזוגיות מאושרת?!
שהביטחון השליו והכוונה לשם שמים חשובים יותר מכל השתדלות.
ופועלים נסים ונפלאות, נישואין וזוגיות! השנה! בשמחות!

קטגוריה: יהדות, סגולות