האודישנים לאקס פקטור יתקיימו בתשעה באב" זעקו הכותרות באחד מאתרי החדשות הדתיים, שומו שמיים ממש הזוי... מעניין איך יכול להיות שמקדש הרייטינג והריאליטי לא שובת ביום חורבן בית המקדש... האם באמת משהו חשב שהם יתחשבו ביום הצום והאבל? אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק...

אני בטוח שמפיקי התכנית כמו כל מפיקי הריאלטי ועובדיהם הזוטרים שעובדים מצאת החמה ועד מכירת הנשמה כל זמן הצילומים, לא באמת היו מודעים לתאריך ולמשמעותו. אך תארו לעצמכם מקרה היפותטי לחלוטין: יום הזכרון לחיילי צה"ל, כמה דוסים צעירים הולכים לתומם לגן סאקר ועושים שם על האש... האם גם אז היו מסתפקים בתגובתם "זה לא משהו שהוא בכוונה תחילה אבל נבדוק את זה, אנחנו שמחים שאתם מעירים את תשומת ליבנו, נבדוק מה אנחנו יכולים לעשות בעניין"...

הצורך החילוני האובססיבי לכיבוד האבל של הזולת, מתחיל ומסתיים בזה שהאבל של הזולת הוא האבל החילוני ישראלי - על מות חיילי המדינה הישראלית, על מות יהודים בשואה. למרות שקשה לי עם הדרך שזה החילונים בוחרים לציין את האבל - קרי מנהגי אבלות נוצרים מאירופה כמו צפירה ועמידה במקום, אני מבין את העניין ומכבד אותו. אך מדוע כשזה נוגע לחילוני,  אם מדובר באבל בעל "צביון דתי" כתשעה באב אז התשובה היא -  "נבדוק מה אנחנו יכולים לעשות בעניין"... בינתיים, נערוך אירוע חגיגי בנוקיה, בליווי שירה וזמרה להקה במת ענק צבעונית ומחיאות כפיים רועמות... יותר נו פקטור מאשר אקס פקטור.

תשעה באב הוא יום אבל לאומי, על פי חוקי המדינה הישראלית. אך משום מה הוא נתפס כיום אבל פרטי של הדוסים. אבל זהו אבל גם שלכם אחיי החילונים, זה היום בו הפכנו מעם חופשי השולט בארצו ביד רמה לעם בגלות.

אני יודע שחלקכם עכשיו מנתר על כיסאותיכם... המילה גלותי הפכה למילת גנאי, ואני די בטוח שברגעים אלו ממש כותב ההיסטוריון זאנד, מכחיש עצמו ידוע, ספר שכותרתו תהיה משהו כמו "מתי ואיך הומצאה הגלות היהודית". גלות, נתפסת כמילת גנאי, שכן היא מתארת כביכול אדם שלא מבין שהגלות תמה, והנה נגאלנו...

חלקכם יכריז "אבל מה אתה רוצה? חזרנו לארץ ישראל, נגמרה הגלות, שיהפכו את תשעה באב ליום חג"  ויש כאלה שמחמירים אף יותר וקובעים "נגאלנו" או לפחות חווינו חצי גאולה דוגמת דבריה ההזויים של הסופרת ה"חרדית" יוכי ברנדס שפסקה לעצמה לצום רק חצי יום... מילא שתיאורי החברה החרדית בספריה הזויים ורחוקים מהאמת, אבל חצי צום? מה הלאה חצי יום הכיפורים? כי אלוקים עבר לדטה בייס ממוחשב ולכן לוקח לו פחות זמן לדון בכל הנשמות, חצי סוכות, כי בני ישראל הוציאו אישור לפרגולה ובכלל, למה לעצור פה? מה עם חצי הריון כי זה יותר נוח ליולדת המודרנית, ואולי אפילו חצי אייס-קפה בארומה?

עבורי, אנחנו עדיין בגלות ובחורבן. אנחנו חיים בארצנו בפחד, איננו יכולים לבנות בירושלים מבלי "אישור" אמריקאי. אל אקצה, עדיין מתנוסס על מקום מקדשינו, ונערי הוואקף משחקים עליו כדורגל כשמתחתיו פועלים הטרקטורים ללא הרף לטחון את השרידים הרבים והיקרים שיש במקום המקודש מכל, הקושרים את העם היהודי אליו...

מצד שני היהדות אף פעם לא קידשה מקומות כמו שהיא קידשה את הרעיון של המקום, ולכן דווקא כאן חשוב שהאבל על תשעה באב, ימשיך להדהד בחברה היהודית ובמדינה היהודית, כדי להזכיר לנו שהגלות - לנו הייתה. להזכיר לנו שהצער הזה על חורבננו הוא זה שבונה את שמחת עתידנו וכפי האמרה המיוחסת לנפוליאון לאחר שראה את היהודים מתאבלים בתשעה באב "רק עם שזוכר כל כך טוב את עברו יכול להיות לו תקווה אמתית בעתיד".

לצערי, אנחנו לא מצליחים לחיות כאן מתוך אהבת חינם מתוך כבוד אמתי האחד לשני הכל סובב סביב כוח... "אנחנו נגייס אתכם", "אנחנו נתנער מהאחריות על נישואין ונותיר אתכם מבלי סמכות רבנית בנושא" וכו'... אולי רק בשביל זה צריך איזה יום אחד לעצור את כל הצרמוניה של הריאליטי והמירוץ ההזוי אל כס הרבנות הראשית שאיבדה את כל כבודה בשבועות האחרונים וקולות המלחמה של המפלגות הדתיות והחרדיות ופשוט לצעוק די... אנחנו רוצים להיזכר לרגע אחד, מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים, מקום שבתקוה, יוביל לגאולה אמתית.

קטגוריה:

תגיות: , ,