יש לי 'חולשה' לאנשים שמסוגלים לדבר סרה, לדאבוני, מתוך זלזול הנובע מבורות וטיפשות, על לומדי התורה, ועל תרומתם. וכמובן, גם על הרבנים תמיד פיהם מלא 'תשבחות' בלשון סגי נהור.
אממה, ברגעי קושי, משבר, או מצוקה חלילה, רובם כתוצאה מדרך העקלתון שבחרו לעצמם, דווקא אותם אנשים, אצים רצים לקבל ברכה ועצה מהרבנים ומלומדי התורה. אני כמובן אסייע מיד בלי חשבון. אבל זה בלתי נתפס בשכל! אלא מאי?! זה לא חדש!
הכרתם את עשיו? שלא תדעו מצרות. הוא, גבר גבר שציד בפיו, הוא שבז לאביו יצחק ה'מיושן', זה, שבמחילה מכבודו, כביכול ניתן 'לערבב' אותו עם שאלות הזויות ופתטיות, כמו: כיצד מעשרים את המלח?! צדיק שלי. וכמה בז ליעקב ה'פרזיט' וה'פראייר' שהיה איש תם יושב אהלים, לא רואה עולם, לומד תורה ורק תורה. (ואם כבר נכנס למטבח לבשל, כבר חז''ל קבעו שאין מצב שהוא נכנס סתם כי בא לו לבשל! הוא פשוט היה מוכרח, עקב פטירת אברהם, להכין מאכל אבלים. ומה בישל?! לא מי יודע מה; עדשים. ותו לא). שעה שעשיו מבלה, עושה חיים, עושה מה בראש שלו. מחסל כל מי שלא בא לו טוב בעין, וגם צד חיות טורפות להנאתו. (גרינפיס?! עוד לא היתה חיה כזו).
כמה היה מגחך על יצחק ויעקב, על אמונתם באל. על בחירתם בחיי זוך וטוהר משמימים, מגבילים, לכאורה?! אוהו... כמה שהוא צחק. נו. והייתם מאמינים שהוא, דווקא הוא, יילחם עד טיפת הדם האחרונה כדי לקבל ברכה מיצחק?! הייתם מדמיינים שהוא, דוקא הוא, המגודל והבריון, שרצח וגנב ואנס בלי למצמץ, יבכה ויצעק כמו תינוק, ועוד יבקש להרוג את יעקב על לקיחת הברכות?! מה קרה עשיו? הרי כל חייך צפצפת על יצחק ויעקב ועל אורח חייהם. לגלגת להם. נהיית פרימיטיבי?! אחיי ורעיי! הביטו וראו! כמה מרחק תהומי ישנו בין האמת
הפנימית, זו שבוערת בלב כל אדם, כולל אצל עשיו הרשע, לבין מעשיו בפועל. דה פקטו.
אדם נמדד במעשים, אין די באידיאלים ורעיונות!! אחרת, אם המשוגע הזה לא היה שלנו- גם אנו היינו צוחקים, או בוכים! (המוקדם מביניהם)...
תגיות: זכות לומדי תורה, לומדי תורה
