הוא היה עורך דין מזן חדש, שעיקר מומחיותו בקשרים עם החזקים, במניפולציות תקשורתיות, בניהול קמפיינים אלימים, בהגשת תביעות ענק ובעצירת תחקירים על שחיתויות פוליטיות של שועים ורוזנים. עכשיו אלדד יניב חושף הכל ומכה על חטא.

לאלו מבין הקוראים שמתקשים להיזכר במי מדובר נזכיר, כי אלדד יניב היה עד לפני מספר שנים אחד האנשים החזקים ביותר במדינת ישראל. הוא היה יועצו ואיש סודו של אהוד ברק בעת שכיהן בתפקיד ראש הממשלה ולאחר מכן כשר הביטחון. הוא הריץ את אריאל שרון לתפקיד ראש הממשלה, ובמהלך השנים היה דמות מפתח במשרדי ממשלה רבים. כיום, כפי הנראה, חש יניב, כי הגיע הזמן לספר את האמת וניאות לחשוף כיצד באמת מתנהלת מדינת ישראל.

הסיפור שלו כפי שהובא באריכות בכלי התקשורת בכמה וכמה הזדמנויות מספר בעצם את סיפורה של מדינת ישראל כולה. כיצד היא מתנהלת באמת. איך נסגרות העסקאות הכי מרכזיות וחשובות על גבם של האזרחים התמימים המאמינים, כי בהנהגת המדינה יושבים אנשים שטובת האזרחים לנגד עיניהם.

ובכן, בתשנ"ה הוא הצטרף כמתמחה למשרד עורכי הדין של עו"ד דב וייסגלס, ותוך זמן קצר הפך לחביבו האולטימטיבי של הפרקליט המקושר. שם, במשרד ברחוב לילינבלום בתל אביב, הוא פגש לראשונה שורה של דמויות מפתח במסדרונות השלטון הישראלי, למשל את הלקוח מספר 1: אריאל שרון.

"נחשפתי אז פעם ראשונה, כמו במכונת MRI, למנגנוני הכוח במדינת ישראל, איך מדינת ישראל פועלת", מספר יניב. "חבורה של אנשים, שאף אחד לא מינה אותם ואף אחד לא בחר אותם, מנהלים את מדינת ישראל. עורכי דין, יועצי תקשורת, לוביסטים, אנשי עסקים, פוליטיקאים, הכל בערבוביה אחת... חבורה מאוד מאוד מאוד מצומצמת של אנשים, שהיא כל הזמן נמצאת בפינה אחרת של החדר, בתפקיד אחר, מנהלת פה את הכל, שולטת פה על כל אוצרות הטבע. על הכוח, על הכסף, על ההשפעה, על השליטה, והיא בעצם מנהלת את המדינה. הקרבה לחבורה הזו היא מכרה זהב".

לאחר מכן פתח יניב את משרד עורכי הדין הקטן שלו ברחוב אחד העם בתל אביב. בתוך שנים ספורות הוא כבר ניתר למבנה מרהיב בן שלוש קומות ברחוב מונטיפיורי בתל אביב, מקושט ביצירות אמנות מקוריות. הוא השקיע בתפאורה אנרגיות רבות והחזיק רשימת לקוחות נוצצת מההון והשלטון: בני שטיינמץ, האחים עופר, מיכאל צ'רנוי ודוד אפל לצד אהוד ברק, אביגדור ליברמן, פואד בן אליעזר, אברהם הירשזון, שלום שמחון, דליה איציק ורבים אחרים. במקביל שימש יניב כיועץ המשפטי של מפלגת העבודה, תפקיד אותו קיבל בעידן בן אליעזר, שאותו ייצג יניב בחינם בקרב המשפטי היצרי שניטש בין העסקן הכי ותיק באזור ובין אברהם בורג על ראשות מפלגת העבודה בשלהי 2001.

בראיון שנערך עמו לא מכבר נשאל יניב איך התנהל הקשר שלו לפוליטיקאים וכיצד הוא השפיע על הגדלת הקליינטורה.
לדבריו, "חבר מביא חבר. וחברים שלי היו פוליטיקאים. וכשאתה חבר של פוליטיקאים, אז אתה גם חבר של אנשי העסקים שנמצאים ליד הפוליטיקאים, ואם אתה חבר של אנשי עסקים והדוברים שלהם והיועצים המשפטיים שלהם ועורכי הדין שלהם, אז אתה חלק מהסיפור הגדול הזה. ביום אחד אתה רואה בעיה של לקוח, ובערב אתה רואה את הפוליטיקאי שיכול לפתור את הבעיה הזאת, והוא פותר את הבעיה הזאת, כי לא מעניין אותו מה הבעיות של האזרחים, מעניין אותו לפתור את הבעיה של החבר שלו. ואם אני החבר שלו, אז הוא פותר את הבעיה של החבר שלו, שזה אני".

"עורכי דין לא גובים כסף מפוליטיקאים. ואם הם גובים, אז זה למראית עין. לדברי יניב, זאת עובדה. ומי שאומר שזו לא עובדה, שיתמודד עם מצפונו. יש פה אוליגרכיה, ואם אתה רוצה להיכנס לחצר של האוליגרכיה, אתה מספק את הסחורה בחינם".

לא נאריך בציטוטים הכואבים שיצאו מפיו של יניב. במסגרת שורות אלו לא נוכל לפרט את כל התלאות שעוברים האזרחים בשל התנהלותם היהירה וחסרת החמלה של קומץ פוליטיקאים ואנשי שררה, כפי שהיטיב לפרט אלדד יניב. הציבור החרדי ידע מראשית הדרך, כי "מרשעים יצא רשע", ובהוראת רבותיו נמנע מכל חיבור לאלו שביקשו וחפצו לנתקנו ממקור חיותנו - התורה הקד'.

השאלה שבכל זאת חייבת להישאל היא כלפי אלו שהקימו דור על בסיס אמונה עיוורת ב'ראשיה ויועציה', האם גם עתה, לאחר שהאמת הכואבת נחשפת, תמשיכו להאמין באותו עגל הזהב מבית מדרשו של הוזה המדינה שעמל להופכנו ל'ככל הגויים בית ישראל'?! האם גם עתה ימשיכו הללו לחנך את צאצאיהם להאמין באותם חדלי אישים, אשר טובת עצמם וכספם בלבד עומדת לנגד עיניהם?! בימים אלו שהתקשורת מחפשת להעצים את אחת מן הדמויות שמזכיר יניב בסיפוריו ולהופכה לדמות כמעט-מיסטית הראויה לחיקוי, נראה כי טוב יהיה להזכיר גם את הצדדים הללו, לבל יטעה איש מבין הפתיים ויחשוב כי מדובר במושא להערצה.

מאמר המערכת באדיבות "הפלס"

קטגוריה: דעות

תגיות: אלדד יניב