פרשת השבוע, פרשת כי-תשא, מבארת בפנינו כיצד משה רבינו, נשיא הדור, נושא את עם ישראל ומרומם אותו בתשובה אל הקב״ה, לפי הציווי האלוקי, שמורכב משלושה שלבים. הפרשה נפתחת בפסוק - ״וידבר ה׳ אל משה לאמור: כי תישא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה׳״, בפסוק זה מדובר על מחצית השקל שנתן כל אחד מישראל לבניית המשכן, אך בהמשך הפרשה כל שמדובר זה על חטא עגל הזהב, שהיא הנקודה הנמוכה ביותר אליה הגיעו בני ישראל. עולה השאלה, כיצד מחצית השקל קשורה לעגל הזהב ? וכיצד המקום הנמוך ביותר, חטא עגל הזהב, מתקשר להתרוממות ונשיאת ראש ?

ראשית נזכיר שמתוך תרומתם של בני ישראל למשכן, מחצית השקל היה החלק השווה שאותו כולם נידרשו לשלם, ללא הבדל במעמדם ועושרם, כך שגם לעני וגם לעשיר יהיה חלק שווה במשכן. מחצית השקל מבטאת את העובדה שכל בני ישראל שווים בעיני הקב״ה ומצד שורש נשמתם לכולם יש חלק שווה בו. מבואר במדרש (תנחומא פרשתנו י-יא) שנתינת מחצית השקל באה לכפר בעיקר על חטא העגל, לכן ישנו קשר שנדרש להבין בין החלק הגבוהה ביותר, הוא אחדות ישראל והעובדה שהם שווים מצד שורש נשמתם, ובין החלק הנמוך ביותר, הוא חטא העגל.
ידוע לנו ש״אין מוקדם ומאוחר בתורה״ אך מאחר והתורה מדוייקת בכל רובד אפשרי, עד לעומק אינסופי וסודות רבים שחבויים בה, לכן בסדר שבו הדברים מוצגים בפרשות, ישנו רמז נוסף שיעזור להבנת הדברים. בשלב הראשון מתואר מתן תורה, לאחר מכן הציווי על המשכן ולאחר מכן מסופר בפרשתנו על הלוחות הראשונים שמשה שבר בגלל חטא העגל וקבלת הלוחות השניים שהיו מעשי ידיו של משה. מאחר ו״אין מוקדם ומאוחר בתורה״ אפשר להבין כיצד ייתכן שהוראות בניית המשכן ומתן מחצית השקל מתוארות לפני שבני ישראל בכלל חטאו בחטא העגל, אך למעשה חבוי פה סוד גדול שמרמז על עבודת התשובה.
בהתעוררות לאורו של הקב״ה ישנם שני סוגים, האחד - התעוררותא דלעילא (התעוררות מלמעלה), והשני - התעוררותא דלתתא (התעוררות מלמטה). ההתעוררות מלמעלה יכולה להיעשות מצד הקב״ה, שמחליט לעורר אדם גם אם אינו שומר תורה ומצוות כלל, אך מאחר ולאור זה אין כלים של תורה ומצוות, שבהם הוא יכול לשכון, מטרתה של ההתעוררות מלמעלה היא על מנת לעורר את ההתעוררות מלמטה, שהיא קבלת עול תורה ומצוות ובניית כלים מתוקנים במחשבה, דיבור ומעשה, על מנת שהאור האלוקי יוכל לשכון בהם, כאשר בניית הכלים מצד עצמם, נטייתם הטבעית היא למשוך אליהם את האור העליון. אם כך, ניתן להבחין בשלושה שלבים שמאפיינים את נשיאת הראש וההתרוממות בדרך התשובה אל הקב״ה - 1. התעוררות מלמעלה 2. התעוררות מלמטה 3. חיבור האור שבא מלמעלה בתוך הכלי שנעשה למטה. שלושת השלבים האלו הם - 1. לוחות הברית הראשונים שניתנו למשה מהקב״ה 2. שבירת הלוחות הראשונים למראה חטא העגל 3. לוחות הברית השניים שנעשו ע״י משה ויש להם מעלה גדולה על הלוחות הראשונים.
אם כך, מה הוא הסוד שמרמז על עבודת התשובה, בהופעת ההוראות לבניית המשכן, לפני חטא העגל ? הרי המשכן ומתן מחצית השקל באים לכפר על חטא העגל, כיצד הכפרה שעתידה לבוא מאוחר יותר מוזכרת עוד לפני החטא ?
למעשה הפרשה מבארת בפנינו את הפסוק ״נורא עלילה על בני אדם״ (תהילים סו ה), כך שחטא העגל הוא בעצם עלילה על האדם, שחטא כי כך החליט הקב״ה וזאת על מנת שממקום החטא יוכל לחזור בתשובה ולהתעלות לשורשו, השורש שבו כל בני ישראל שווים בעיני ה׳. כמו הקב״ה שהוא למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, כך גם היהודי שיורד מדרך הישר מובל בדרך זו על מנת שתתאפשר לו התשובה והרי שמצד הנשמה אין ביהודי כל שייכות לחטא כלל. הירידה שחווה היהודי היא בעצם לא ממש ירידה! זו עליה ממקום תחתון אל מקומו העליון ושייכותו בקב״ה, שהרי המשכן שבו קודש הקודשים ובו שורה השכינה, הוא כנגד חטא העגל, שהוא המקום התחתון והנמוך ביותר שאליו הגיעו בני ישראל.
ההוראה החשובה שניתן ללמוד מהפרשה, היא שאין לנו מה לחשוש מהחטא כשהוא פוקד את המחשבה! זוהי רק עלילה שבאה להזכיר לנו את המקום התחתון שקיים בנו, וזה הרי כנגד המקום העליון שקיים אף הוא בנו. העבודה שמוטלת עלינו היא ההתגברות על המחשבה בחטא, על ידי שנמנע את התפשטותו של החטא מלבוש הנפש הפנימי במחשבה, ללבושי הנפש החיצוניים - דיבור ומעשה, זאת על ידי שנכין לעצמנו הוראות לבניית המשכן שיכפר, עוד לפני שהחטא יוצא אל הפועל, והרי שהמחשבה היא תחילתה של העבירה וסוף מעשה במחשבה תחילה.
כמו היהודי בעבודת התשובה, כך גם הקב״ה היושב במרומים, שברא את העולם התחתון והגשמי על מנת שיוכל להתגלות בו, דווקא מצד הבחירה החופשית שיבחר בו המקום התחתון, ולאחר שבחר בו תוכל לבוא הגאולה, היא חיבור העליון והתחתון, באופן של אורות היושבים בכלים, יחד עם משיח צדקנו שיגלה נפלאות מפנימיות התורה, עד שכל המקומות התחתונים ימצאו את שייכותם ומקומם בשורש העליון ויבחרו בשיבה אל הקב״ה מצד עצמם דווקא.

תמונה: שילוח מוצרי הנצחה

קטגוריה: