הרב ישעיהו ויין במאמר דעה נחרץ מעיתון הפלס:

נגידת בנק ישראל, הגב' קרנית פלוג, חשפה אתמול את אחד "הסודות הגדולים" השמורים ביותר במערכת הפוליטית הישראלית. היא גילתה לאזרחי ישראל, החפצים כל כך להבין בשל מי הסער הגדול הזה, ובעטיו של איזה מגזר לא גדל כאן כסף על העצים לכל דורש, מי אשם במצב. ובכן, "הגידול במגזר החרדי" גורם ללא פחות מ"האטה בצמיחה במשק". כלומר, עד כה, כשהציבור החרדי היה עדיין מיעוט שולי ובלתי נחשב, פרחה כלכלת ישראל ושגשגה, וכל תושב יכול היה להרשות לעצמו לקנות כל מה שלבו חפץ ללא כל דאגה, אולם כעת, כשהציבור החרדי החל להתפתח ולגדול, מתחילים לראות סימני האטה, והמשק הישראלי פשוט מתחיל לאבד מערכו. אכן, אין מה לומר, מילים כדורבנות.

ראשית, למי שהדברים הללו מזכירים פרשה מסוימת בחומש שמות, קשה מאוד להוכיח, כי אין כל קשר בין הטענה המפורסמת ההיא שיצאה מארמון המלוכה המצרי כנגד הגידול המבורך שחל בעם ישראל באותה עת לבין דבריה של הגב' פלוג בעניין סימני הגדילה של הציבור החרדי. אולם, מדבריה משמע, כי הנגידה המדוברת הגיעה מאיזה עולם מרוחק ואיננה מתמצאת בנעשה כאן. לשם כך נצטט כמה עובדות שבוודאי לא ממש ינעמו למי שבחרה להטיל את רפש הכישלון שלה ושל קודמיה בציבור החרדי דווקא.

ובכן, לא מכבר פורסם דו"ח מעניין במיוחד של המשרד לביטחון פנים, ממנו עולה, כי המשק הישראלי משלם ביוקר על הפשיעה החמורה הגואה ברחבי הארץ. מפילוח עלויות של טיפול המדינה באותה פשיעה איומה ונוראה עולה, כי ב-2011 סך ההוצאות של המשק על מקרי הפשיעה בישראל עמד על 14.4 מיליארד שקלים!!! בעבור ניהול הנזקים הנגרמים כתוצאה מפשיעה.

הדו"ח נכנס לפרטי פרטים של סך העלויות הרבות כתוצאה מאותם מעשים נוראיים הנעשים מדי מספר דקות ברחבי המדינה ה"חוגגת" שישה עשורים ועוד חמש וחצי שנים, ומספר לנו, כי ב-2011 הגיע הנזק הכלכלי הממוצע למקרה פשיעה לשיא חדש של 11,226 שקלים לכל מקרה, עובדה המוכיחה, כי מדובר בעלייה של 1.1% ביחס לשנה שקדמה לה. כשההוצאה הגדולה ביותר באה לידי ביטוי בעבירות רכוש ומרמה, הרבה יותר ממה שהיה עד כה בישראל.

מחברי הדו"ח מגלים עוד, כי העבירות שהסבו את הנזק הכלכלי הכבד ביותר היו עבירות הרכוש והמרמה, שביחד היוו כ-50% מההוצאה. הנזק הכלכלי הממוצע מעבירת רכוש עמד על כ-9,800 שקלים, ואילו מעבירת מרמה כ-6,700 שקלים בממוצע. הדו"ח קובע עוד, כי כל תיק עבירה פלילית עולה למדינה 39,000 שקלים. עבור ניהול תיק אלימות מוציאה המדינה 27,500 שקלים בממוצע. על כל מקרה רצח ח"ו ישלם המשק 2.3 מיליון שקלים בממוצע.

כפי שהנכם מתארים בוודאי לעצמכם, הדו"ח הזה, כמו יתר קודמיו וקודמי קודמיו. המצביעים על כישלון טוטאלי של כל המערכות במדינת ישראל, נגנז, והדפים עליהם הוא נכתב הפכו למשהו ששוויו איבד כל ערך עוד טרם פורסמו ברבים.

אין לנו כמובן כל ציפייה שיקום אי מי מהאחראים על אותה מערכת קלוקלת ויודה בפה מלא, כי הרעיון להקים כאן עם ככל העמים מנותק ומנוכר מכל זיק של יהדות דרדר אותם לאבדון הנורא. איננו מאמינים, כי יש במי מהם אומץ הלב להודות, כי הם אשמים ביצירתה של אותה ביצה עכורה, אליה נקלעו רוב רובם של בני הנוער במדינת ישראל. ברור ופשוט לנו, כי הודאה, ואפילו במקצת, קשה היא מאוד. אך כיצד מעזה אותה נגידה למצוא את האשמים בחיסרון הכסף בציבור החרדי דווקא ולדרוש מאתנו להתאים את עצמנו לאטמוספירה המדאיגה השוררת במגזר ממנה היא באה, כשמלבד הפחד ואובדן הביטחון האישי, נגרם גם אובדן עצום של משאבי קופת המדינה?!

לו היינו נדרשים על ידי הגב' פלוג להשיב מי גורם לאובדן הכסף הישראלי, היינו מציעים בעדינות, כי במקום לפנות לתכניות לאומיות למניעת פשע, אלימות ושאר זוהמות פרי יצירתה של התרבות המערבית הקלוקלת והחינוך המנוער מכל תוכן של בתי הספר במדינת ישראל, ולהשקיע מאות מליוני שקלים למזער את נזקי הסופה האלימה הפושה ברחובות ובמרכזי הערים, כדאי להיכנס אל אותן כיתות צפופות שטופות השמש בקיץ ורטובות מגשם בחורף וללמוד משהו על אותו חינוך, שיסודו בהררי קודש, המוכיח, כי לא העוני והמחסור הם אלו הגורמים לדרדורה של הכלכלה הישראלית, ולא בעקבותיהם באה ההאטה שממנה פוחדים כל כך בבנק ישראל.
 

קטגוריה: דעות

תגיות: ישעיהו ויין, פלוג