הניגון השלישי שהרבי לימד
השעה היתה אחרי חמש לפנות בוקר בשמחת תורה תשט"ז (1955). רוב החסידים שהו באותו זמן בביתם כשהם נחים מהשמחה והריקודים של ההקפות שנערכו בלילה הקודם. בבית הכנסת שב-770 נכחה קבוצה קטנה של בחורי ישיבה שעדיין לא סיימה את עריכת ההקפות.

לפתע נפתחה הדלת והרבי צעד לבית הכנסת. הוא רקד עם הנוכחים והשתתף בהקפות שערכו. לאחר מכן הוא נעמד על ספסל ובידו בקבוק 'משקה' (וודקה לאמירת 'לחיים') ממנו חילק לכל אחד מן הנוכחים שהבטיח להוסיף בשנה הקרובה בלימוד החסידות.

ואז החל הרבי ללמד את הנוכחים ניגון חסידי הלקוח מתפילת ליל יום כיפור:

"דרכך אלוקינו להאריך אפך לרעים ולטובים והיא תהילתך; למענך, אלוקינו, עשה ולא לנו. ראה עמידתנו, דלים וריקים."

קטגוריה:

תגיות: , , , , , ,