לצפיה בוידאו: https://youtu.be/ywPTbhvbUVs
"לפני עשרות שנים" סיפר הרבי, "חיו בהרי הקווקז שבטים פראיים למחצה שהיו חופשיים כציפור דרור. במשך זמן רב ניסה הצאר הרוסי לכבוש הרים אלו אך ללא הצלחה. בסופו של דבר הגו הרוסים רעיון: הם הציעו לשבטים הקווקזיים ברית שלום, והבטיחו לראש השבטים -- שמו היה שאמיל -- דברים שונים.
"כששאמיל התפתה וירד מן ההר הם שבו אותו ושלחוהו לגלות בעומק רוסיה.
"שם, בגלות, חיבר שאמיל ניגון געגועים. חלקו הראשון של הניגון מתאר את החירות ותחושת הדרור שהייתה מנת חלקו על ההרים הגבוהים; בסופו הוא מביע תקווה כי עוד ישוב היום והוא יהיה אדם חופשי.
"ניגון זה הוא משל לנשמה.
"לפני ירידת הנשמה לעולם היא הייתה ברמה רוחנית גבוהה עד מאוד, וירידתה לעולם הזה, עולם פיזי וחומרי המגביל אותה על כל צעד ושעל, כואבת לה עד מאוד. כשהיא נזכרת ברגעים הנשגבים אותם בילתה למעלה היא מתגעגעת לימי קדם; אך בסופו של דבר היא בטוחה כי היא תגשים את המטרה לשמה נשלחה לעולם, תרומם גם את הגוף ואת חומריות העולם ואף תתעלה לדרגה גבוהה יותר.
ניגון זה לימד הרבי בשמחת תורה תשי"ט (1958) לפנות בוקר.
הנה קישור לערך של שאמיל בויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9C
קטגוריה: מוזיקה
תגיות: ווקאלי חב"ד, ניגוני התוועדות עם הרבי, שיר ווקאלי, שיר ווקאלי דתי, שירים ווקאלים, שירים לימי בין המצרים, שירים לימי ספירת העומר
