לקראת י"א ניסן תש"ל החלו החסידים להלחין ניגונים על פסוק אחד או יותר מפרקו של הרבי והמשיכו בכך מידי שנה בשנה. מאז, בעולם הנגינה והשירה החב"די של הדור האחרון, שמור מקום מיוחד לניגונים אלה אשר נקבעו לנכסי צאן ברזל בניגוני חב"ד. וראוי לציין כי בשנים הבאות, הניגון של פסוקי הפרק, מדי שנה בשנה, היה הניגון שהושר ראשון בהתוועדויות של הרבי בשבתות.

הלחנת הניגונים על פרקי הרבי, החלה ביוזמה של כמה מתלמידי התמימים שחבשו את ספסלי בית המדרש ב-770. כאמור, הדבר התחיל לקראת י"א ניסן תש"ל, יום הולדתו השישים ושמונה של הרבי. כמה מהתמימים התאימו את המנגינה המפורסמת של הפסקא "דיינו" בהגדה של פסח לפסוקים "כי אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה", שבסיום פרק ס"ט בתהילים.

כשתלמידי הישיבה נסעו לפני חג הפסח לקבל את פני חבריהם מתלמידי ה"קבוצה" החדשה בנמל-התעופה, הם ניגנו זאת לראשונה.

הרבי הרבה לעודד את שירת הניגון החדש, ופעמים רבות במשך שנת תש"ל אף עודד את השירה במהלך ההתוועדות. מספר פעמים הרבי אף התחיל לנגן את השיר הזה בעצמו.

גם בשנים הבאות הרבי ניגן את הניגון הזה פעמים רבות, כשלעתים היה מקשר זאת עם שיחות הקודש בענייני שלימות הארץ ונגד מסירת ה'שטחים'.

ניגון ישן - מילים חדשות

על הפעם הראשונה בה שרו את הניגון "כי אלוקים יושיע ציון" בפני הרבי, סיפר הרה"ח ר' שלום חסקינד:
ביום הראשון של חג השבועות תש"ל הוזמנתי לסעודת החג על שולחנו של הרבי, בדירת הרבי הריי"צ בקומה השנייה של 770.
אנ"ש שהוזמנו לסעודה החליטו לשיר את השיר שחובר לראשונה לקראת י"א ניסן, "כי אלוקים יושיע ציון". היו שתהו כיצד הרבי יגיב על כך, ולבסוף סוכם ש'בין הדגים לבשר', הרה"ח ר' יצחק חורגין יתחיל לנגן את הניגון.
אני ישבתי בקצה השולחן, בצד שבו ישב גיסו של הרבי, הרש"ג (הרבי ישב מול הרש"ג, משמאל לכסאו של הרבי הריי"צ שעמד בראש השולחן). ברגע המוסכם, הסתכלתי על ר' יצחק חורגין, אך הוא השיב לי במבט שממנו הבנתי שהוא שכח לפתע כיצד מתחיל השיר. החלטתי להתחיל בעצמי את הניגון. הרבי הסתכל עלי והיה ניכר עליו שהוא שבע רצון.
הרבי שאל אותי: "מי חיבר את הניגון?" ועניתי: הבחורים, והרבי ניענע בראשו הק' לאות של קורת-רוח.
הרב חיים גוטניק, שנכח בסעודה, העיר: "הרי הניגון הוא ישן - הניגון של דיינו" והרבי השיב: "אבל המילים חדשות".
למחרת הלכו אנ"ש והתמימים ל'תהלוכה' כמדי שנה בחג השבועות. כשחזרו מה'תהלוכה', נעמדו ליד דלת חדרו הק' של הרבי ושרו את הניגון "כי אלוקים יושיע ציון" בקול רם. באותה שעה יצא הרבי מחדרו ועודד את השירה בידו הק' - דבר שבשנים ההן היה בגדר חידוש.

גם בהתוועדות יום ב' דחג השבועות שרו את הניגון "כי אלוקים" והרבי עודד בחוזקה את השירה. במהלך 'כוס של ברכה' במוצאי חג השבועות, היו אנשים שבמקום אמירת "לחיים" הרבי אמר להם בניגון "וזרע עבדיו ינחלוה"...

וכך מתוארת שירת הניגון בפני הרבי בחג השבועות בספר "המלך במסיבו":
הרבי: מי חיבר לזה ניגון?
הר"ר חיים ברוך הלברשטאם: הבחורים.
הרבי: מכאן?
הר"ר הלברשטאם: כן.
הרבי: מילים נכונות מאוד.
הרב חיים גוטניק, שנכח בסעודה, פנה לרבי ואמר: כיון שניגון זה היו מנגנים מקודם על פיוט "דיינו" - הנני לבקש ב"עת רצון" זה שיהיה כבר "דיינו" כל הצרות!
הרבי הגיב: אמן, כן יהי רצון!

קטגוריה:

תגיות: , , , , , ,