בשמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשכ"ג (1962) לימד הרבי ניגון המורכב ממילים בעברית, יידיש ואוקראינית. מקורו של ניגון זה הוא בשיר-רועים אוקראיני, אך החסידים ששמעו את השיר עיבדו אותו והפכו אותו לקריאה מרגשת לחשבון נפש עצמי.

הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי").

"סטאוו יא פיטו אווו פיאטניצו (סובאטו), אווו פיאטניצו (סובאטו). פראפאוו יא, יא פראפאוו סוואיו טעליצו (ראבאטו). טרעבא טרעבא זנאטי יאק גוליאטי, טרעבא טרעבא זנאטייאק ברעכאטי. אוי חשבון צדק אטדאוואטי, פערעד פאנאם כאזיאינאם אטוועטשאטי. א מי פיעם, דא פיעם דא מי גולאיעם. און מיר טרינקען יין אזוי ווי מים און מיר זאגן אלע צוזאמען לחיים ואתה תשמע מן השמים".

הנה מילות השיר בתרגום לעברית:
"עמדתי לשתות ביום שישי, ובשתייה הפסדתי את עגלתי; יש צורך לדעת כיצד לבלות, ויש צורך לדעת כיצד לשוחח; אוי! חשבון צדק נצטרך לתת ויהיה עלינו להצטדק בפני הפריץ. הבה איפוא נשתה ונשתה וגם נבלה. יין נשתה כמים, יחד נאמר לחיים, ואתה תשמע מן השמיים."

"הגענו ליום שמחת תורה" הסביר הרבי את המשמעות הפנימית של השיר, "וכל אחד עורך חשבון צדק פנימי בנפשו. כבר חלפו להם ימי חודש אלול, ימי הסליחות, ראש השנה, יום הכיפורים וחג הסוכות ועדיין לא תיקנו את מעשינו הדורשים תיקון!

"חשבון זה מעורר את החסיד לתשובה האמיתית, והוא 'משקה' את עגלתו -- את גופו כך שלא יפריע לו בעבודת הבורא. בכך החסיד משתחרר מהגבלות הגוף והחומר ועובד את האלוקים בכל ליבו."

קטגוריה:

תגיות: , , , , , ,