>אמר רבי שמעון בר יוחאי: שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים וכו'.. אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא. שנאמר (יחזקאל מ"א- כ"ב). וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'
והנה פרושים רבים נאמרו בדברי רשב"י אלו. ואולי נראה לחזק עצמנו בדרך אשר בה ישכון אור לנו ולכל עם ישראל ונשתדל לחזק העולם בדבר חשוב זה. והנה ידוע שבכל דבר יש ניצוצות של קדושה וגם נשמות עם ישראל מתגלגלים בדומם ובצומח וכל שכן בבעלי חיים. וכאשר יהודי אוכל אוכל לשם שמים גורם להתעלות של נשמות אלו.
וזה אחד מם הסיבות שהביאו בבית המקדש קורבנות, משום שיש בהם גילגול של נשמות שצריכות תיקון ועל ידי ההקרבה של הקרבן היו מתקנים את נפשם. ולכן אין מקריבים דגים משום שבדגים מתגלגלים רק נשמות של צדיקים שלא צריכים תיקון גדול, רק דבר קטן ביותר ולכן דגים לא צריכים שחיטה.< וכך ביאר רבנו הבעל שם טוב על הפסוק בתהילים (ק"ז- ה'): "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף", שסיבה שהקב"ה ברא את האדם רעב וצמא להעלות את נפשם של המגולגלים.ויובן דברי הישמח משה על הגמרא במסכת פסחים מ"ט - י': עם הארץ אסור באכילת בשר ומדוע? משום שאינו מעלה את נשמת המגולגלים בבשר.< ולכן ידע האדם שכל דבר אשר אוכל יקפיד בברכות ואם יכול בתוך כל אכילה יאמר אפילו דבר קטן של דברי תורה, להעלות נשמות מגולגלות וגם כשיעשה מעשה טוב בגופו יאמר בפיו שמכוח מה שאכל יהיה תיקון לנשמות אשר היו מגולגלות במה שאכל וכך טובה גדולה עושה לעצמו ועושה לעולם כולו. ומי שזוכה לרומם נשמות עשוקות אשר סובלות, כמה זכויות יש לו וכמה מליצי יושר יש לו. ועל פי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת בבא מציעא פ"ה: עגל אחד עמד להישחט מיד רץ והתחבא מתחת הבגד של רבי הקדוש, אמר לו רבי הקדוש, לך לשחיטה כי לכך נוצרתה. ואפשר לבאר הגמרא הזאת. העגל היה מגולגל בו נשמה ואותה נשמה ראתה שעומדת להישחט ולהאכל על ידי אדם לא בעל מעלות רמות ולכן ברח העגל לרבי ורצה שרבי ישחט ויאכל אותו וירומם אותו למעלות רמות. רבי ענה לו: לא, משום שרבי עניו היה ולא החזיק מעצמו מאומה ואמר לו: אני אין לי מה להועיל לך, זה שאתה נשחט לכך נוצרת, זה לבד יעמוד איתך ויהיה התיקון שלך.