יש נשיא למדינה שלנו מר רובי ריבלין שנבחר להיות הנשיא העשירי של מדינת ישראל - רובי ריבלין בן 75 ונצר לתלמידי הגר"א יליד ירושלים ואיש ירושלים מאז נולד, איש תנועת ביתר עורך ודין חבר כנסת ויושב ראש הכנסת לשעבר, רובי ריבלין נבחר היום לנשיא
יו"ר הכנסת הכריז לפני במליאה, על תוצאות ההצבעה בסיבוב הראשון, אותן העבירה ועדת הקלפי בראשות ח"כ יצחק כהן: דליה איציק- 28 דליה דורנר –13 ראובן ריבלין – 44 מאיר שיטרית - 31 דן שכטמן – 1. 119 חברי כנסת הצביעו, שני פתקים נפסלו מכיוון שנתגלו פתקים כפולים של אותו המועמד במעטפה וח"כ מאיר פורוש נעדר מההצבעה
יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין נעל את ישיבת המליאה המיוחדת להצבעה בסיבוב השני, בה בחרו חברי הכנסת מבין שני המועמדים ראובן (רובי) ריבלין ומאיר שטרית . זאת לאחר שאף מועמד לא זכה ב-61 קולות בסיבוב הראשון
וכאמור בסיבוב השני ראובן ריבלין קיבל 63 קולות מול המתמודד השני מאיר שיטרית שקיבל 53 קולות - ונבחר חנשיא נאחל לו בהצלחה
בחרנו להביא לידיעת הציבור את עברו של ריבלין מתוך וקיפדיה
ריבלין נולד בירושלים למזרחן פרופסור יוסף יואל ריבלין, ולרחל "ריי" ריבלין, שניהם בני משפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א, ונישאו זה לזה בנישואים שניים
למד בתיכון בית הכרם. בשנת 1957 התגייס לצה"ל ושירת במודיעין קרבי. ב-1958 סיים קורס קצינים, שירת כקצין מודיעין בגייסות השריון וקמ"ן אילת. בשירות המילואים שירת כעוזר קמ"ן חטיבה 16, קמ"ן אוגדה 720 וקמ"ן אוגדה 382, והגיע לדרגת רב-סרן למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
ריבלין כיהן כחבר מועצת המנהלים של אל על בין השנים 1981-1986, וכן כיו"ר המוסד לבטיחות ולגיהות בין השנים 1985-1988. ריבלין שימש יועץ משפטי לאגודת הספורט של בית"ר ירושלים יו"ר האגודה ומנהל קבוצת הכדורגל.
ריבלין גר בירושלים בשכונת יפה נוף, נשוי לנחמה ואב לארבעה. הוא צמחוני מטעמי מצפון מצעירותו
ריבלין כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים בין השנים 1978-1983. הוא המשיך בפעילות פוליטית, ושימש יו"ר סניף תנועת החרות בירושלים ב-1986, ויו"ר ארגון הליכוד בשנים 1988-1993.
ב-1988 שקל ריבלין להתמודד על ראשות עיריית ירושלים, כאשר כיהן כסגנו של טדי קולק. הוא התמודד בבחירות הפנימיות בסניף הליכוד בירושלים על ראשות הרשימה, והיו שהעריכו שהיו לו סיכויים טובים לנצח את קולק בבחירות לראשות העיר. חבר הכנסת אהוד אולמרט זיהה סיכויים אלה, החליט לתמוך ביריבו של ריבלין, שמואל פרסבורגר, ואף קרא לאנשיו בסניף לבחור בו ולא בריבלין. פרסבורגר ניצח בבחירות הפנימיות והפסיד לקולק בבחירות על ראשות העיר. חמש שנים לאחר מכן, בבחירות שהתקיימו ב-1993 נבחר אולמרט למועמד הליכוד לראשות העיר והחליט שלא לשבץ את ריבלין ברשימה למועצת העיר, זאת למרות היותו של ריבלין דמות מפתח בסניף ולמרות הציפיות שישבץ אותו במקום השני.
בכנסת ובממשלה[
נבחר לראשונה לכנסת ה-12 ב-1988, בה שימש יושב ראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, והיה חבר בוועדת הכנסת, ועדת החוץ והביטחון ובועדת חוקה, חוק ומשפט.
נבחר בשנית לכנסת ב-1996, בשלהי הכנסת ה-14. בה שימש בין היתר כחבר בוועדה מיוחדת לעניין לקחי אסון גשר המכביה, בוועדה לבחירת שופטים, בוועדה משותפת לתקציב הביטחון, בוועדת החינוך והתרבות ובוועדה משותפת לעניין הכרזה על שעת חירום.
בכנסת ה-15 שימש ריבלין גם כיושב ראש סיעת הליכוד וכנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. כן היה חבר בכנסת זו בשתי ועדות חקירה פרלמנטריות: ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין המצוקה הכספית המתמשכת של הרשויות המקומיות ובועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט. בנוסף, החל לשמש בכנסת זו גם כסגן יושב ראש הכנסת.
כשהורכבה ממשלת הליכוד ב-2001, הוא נאלץ לוותר על תיק המשפטים כיוון שהתנהלה נגדו חקירה. התיק נסגר מאוחר יותר מפאת חוסר אשמה. ריבלין נאלץ להסתפק בתפקיד שר התקשורת, והמקרה הותיר בו, לדבריו, משקע לא מבוטל כלפי מערכות האכיפה.
ב-19 בפברואר 2003, י"ז באדר א' ה'תשס"ג נבחר לכהן כיושב ראש הכנסת ה-16. בתפקידו זה הוא התעמת עם השופט אהרן ברק על רקע גישת האקטיביזם השיפוטי שהוביל כנשיא בית המשפט העליון[6]. ריבלין התנגד לתוכנית ההתנתקות, אך הוא לא הצטרף ל"מורדי הליכוד" וקרא בכל הזדמנות לכל הצדדים המעורבים לשמור על איפוק, לציית לחוק ולמנוע קרע בעם. התבטאויותיו כנגד ראש הממשלה אריאל שרון גרמו לקרע בין האישים.
בכנסת ה-17 היה חבר בוועדות הכספים, העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדה לזכויות הילד, בשדולה למען ירושלים ובשדולה למען הדרוזים והצ'רקסים. זאת, פרט לכהונתו כיושב ראש של שתי ועדות משנה: ועדת המשנה בעניין עובדי אינטל וועדת המשנה בעניין שנת שמיטה. היה חבר בוועדת משנה בעניין מיגון יישובי עוטף עזה ומיגון מוסדות החינוך שבהם ובוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.
באפריל 2007 הכריז ריבלין באופן רשמי כי בכוונתו להתמודד על תפקיד נשיא מדינת ישראל לאחר סיום כהונתו של משה קצב[7]. בסיבוב הראשון של ההצבעה לנשיאות בכנסת, שהתקיימה ביום 13 ביוני 2007, הגיע למקום השני (37 קולות לעומת 58 קולות לשמעון פרס). ריבלין החליט לפרוש, הכריז בהתרגשות "יחי נשיא המדינה, תחי מדינת ישראל" וקרא לחברי הכנסת לתמוך בשמעון פרס פה אחד.
בשנת 2012 קיבל את אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון.
ב-30 במרץ 2009 נבחר לכהן בפעם השנייה כיושב ראש הכנסת ה-18. בכנסת זו שימש גם יושב ראש ועדת הפירושים. בתקופת כהונתו זו נודע בזכות יחסיו החמים עם חברי הכנסת הערבים, על אף דעותיו המדיניות.
במסגרת הרשימה המאוחדת, הליכוד ישראל ביתנו, שובץ ריבלין במקום ה-11 לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה. בכנסת זו מכהן ריבלין כחבר בוועדות הכספים ובועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כמו כן חבר בוועדה המשותפת לקידום התחרות בענף המזון ומשמש כיו"ר שדולת ירושלים וכחבר בשדולה לחיזוק הקשר עם העם היהודי. במהלך כהונתו בכנסת התשע עשרה, שימש יושב ראש משלחת הכנסת ל-OECD.
במאי 2014 הצהיר רשמית על מועמדותו לנשיאות המדינה וב-27 בחודש זה הגיש באופן רשמי את מועמדותו בבחירות לנשיאות המדינה, כשהחתים את מספר חברי הכנסת הגדול ביותר מבין המועמדים, וכשהוא זוכה לתמיכת שר הכלכלה נפתלי בנט וראש הממשלה בנימין נתניהו. יחי נשיא המדינה ויהי רצון משיעשה למען היהדות
קטגוריה: אקטואליה
