שר החינוך מעודד לימוד התרבות הערבית ומחנך את התלמידים היהודים לסובלנות הבוקר אמר שר החינוך
תלמידות ותלמידים יקרים,
היום מתחילה שנה חדשה, דף חדש שכולו הזדמנויות עבור כל אחת ואחד מכם. הקיץ האחרון לימד אותנו שיש בנו כוחות גדולים ואיתם נצא היום לדרך, ביחד.
השנה נתחיל ליישם את התכנית הלאומית ללמידה משמעותית מכיתה א' ועד י"ב, תכנית אשר תוביל ותתאים את הלמידה לאתגרי המאה ה-21. את שיעורי ההיסטוריה, התנ"ך או המדעים והמתמטיקה תקדישו לא רק לרכישת ידע אלא גם לפיתוח חשיבה, להעמקה, לדיון ודיאלוג פורה. למידה שתניע את כולנו להיות אנשים טובים, אזרחים סולידאריים. השנה זו תהיה השנה הראשונה בה נחל בתכנית עשיה קהילתית מקיפה. כל תלמיד יתרום לטובת החברה, לעשיית טוב.
על כולנו עבר קיץ קשה, אני מבקש לשלוח חיבוק חם לתלמידי הדרום ולאחל לכולנו שנה של שקט ושלווה. את השבועיים הראשונים של שנת הלימודים נקדיש לעיסוק בקיץ על מכלול אירועיו. נעלה על נס סולידאריות ואהבת אחים, ונלחם יחד בגזענות ובביטויה.
אני מאמין בכם. יודע שיש בכם כוחות גדולים. אני מאמין שכשמקל השליחות של מדינת ישראל יועבר אליכם, תוכיחו עד כמה אתם טובים, אוהבי אדם, מוסריים, אנושיים ומחויבים לזהות הקהילתית והלאומית שלכם. נהגו בכבוד בחבריכם ובמוריכם, קבלו את האחר, הקפידו על שפה נקיה, על אהבה לזולת.
גננות ומורים יקרים,
תודה לכם. תודה על שהנכם: מחויבים, עושים הכל להצלחת החינוך בישראל, זה לא מובן מאליו. תודה לכם. אתם גיבורי התרבות ומעצבי העתיד שלנו. רבים מכם מהווים מקור להשראה, מניחים את היסודות לעתיד.
הורים יקרים,
יחד נעשה הכול להבטיח צמיחה ופריחה של הילדים שלנו.
שנה טובה לכולכם.
מספיק, די לגזענות. במיוחד בימים האלה, כשהרגשות צפים והתחושות מתעצמות ומטלטלות, עלינו להרים את הראש מעליהן ולזכור מי אנחנו ואיזו חברה אנחנו רוצים להיות. אסור לנו לנקוט בכל ביטוי גזעני, משמאל או מימין כלפי יהודי או ערבי.
הבוקר נפגשתי עם מורים ומנהלים, יהודים וערבים והתחושות אך גברו והתחדדו; אסור לנו לסתום את פיו של מי שדעותיו שונות משלנו, חופש הביטוי הוא הבסיס לחירות האנושית והלאומית. כל אחד רשאי להביע את דעתו ובלבד שלא יקרא או ירמוז לנקוט באלימות כל שהיא.
מדינת ישראל מתמודדת מיום הקמתה עם איומים מבחוץ. המציאות המורכבת בתקופה האחרונה מציפה שלל של רגשות. ברובן רגשות של אהבה, שותפות ואחריות, אך לצערי היא מציפה גם רגשות של שנאה, שהופכת גם לשנאה פנימית בתוך החברה הישראלית.
לצד הסולידריות המרגשת, החיבורים הפנימיים המפעימים, ההתגייסות הרבה למען תושבי הדרום וחיילי צה"ל, נתקלנו בתקופה האחרונה גם בתופעות קשות של גזענות, אלימות ושנאה כלפי קהילות ואוכלוסיות בחברה הישראלית. קריאות דוגמת "מוות לערבים" הן תועבה הגובלת בשפיכות דמים.
השנאה והגזענות מכלות את הטוב, מזיקות לערכי היסוד שלנו, חותרות תחת עקרונות מגילת העצמאות ומעוותות את תפיסתה המוסרית של היהדות, של הציונות ושל הישראליות.
מערכת החינוך הישראלית תעסוק בסוגיות אלה בשבועיים הראשונים של שנת הלימודים. היא מחויבת לעסוק בכל הסוגיות שהחברה הישראלית עסוקה בהם בחודשים האחרונים. היא צריכה להוביל את הכמיהה לטוב, את הצורך לבער גזענות, לקדם שיח דמוקרטי ומכבד ולחנך ילדים ונוער שלא לשבת על הגדר. ילדים ונוער צריכים להוסיף טוב ולהיאבק ברע.
תושבי הדרום מלמדים אותנו בתקופה האחרונה חוזק ואחדות מהם. גם בימים הטרופים האלה חוסנם ואחדותם נשמרת. אנו כמותם לא נתפצל כחברה - לא בעתות משבר ולא בימי שגרה. לא במעשים ולא במילים.
צעיר היהודי שעבר את מערכת החינוך הישראלית יוצא ממנה מבולבל באשר לזהותו היהודית. אין הוא מבין שהיא תמצית הווייתו
בני-אדם נוטים לפעמים לחפש את המטבע תחת הפנס במקום לחפשו במקום שאבד בו. כזאת היא ההפגנה מול אולם השמחות בראשון-לציון. לא שם אבדה הזהות היהודית ולא משם יצמח התיקון. את המחאה האמיתית צריך לקיים מול משרד החינוך בירושלים, כי זו התוצאה של חינוך שאינו מעמיד בראש מעייניו את ערכי היסוד החיוניים לקיומו של עמנו.
רק השבוע התבשרנו על עוד יוזמה של שר החינוך ל'מאבק בגזענות'. זו מצטרפת לסדרה של יוזמות ותכניות לימודים העוסקות באותו נושא. תמצאו שם הרבה את המילים 'סובלנות', 'קבלת האחר', 'שוויון', 'דמוקרטיה' וכדומה, אבל אל חשש, אין הכוונה ליצור קירוב לבבות כלפי מתנחלים, למשל, או חרדים. מאחורי כל המילים היפות מסתתרת מגמה שיטתית להסרת המחיצות בין יהודים ובין לא-יהודים.
הרב מנחם ברוד פרסם בעלון חב"ד דעתו על החינוך לסובלנות
מגמות שקופות
בימים אלה ממש הגישה 'האגודה לזכויות האזרח' לשר החינוך מסמך עקרונות ל'תכנית כוללת בנושא החינוך למאבק בגזענות'. המגמה השקופה מופיעה שחור על גבי לבן: "הצורך בחשיפה לערבים ולנרטיבים הערביים במערכת החינוך. הצורך בפיתוח חינוך לזהות ערבית בחינוך הערבי". כלומר, את הילדים היהודים יש לחשוף ל'ערבים ולנרטיבים הערביים', ואילו לילדים הערבים יש להעניק 'חינוך לזהות ערבית'.
זו למעשה דמותו של החינוך במדינת ישראל. את הזהות היהודית מטשטשים ללא הרף בחסות הדמוקרטיה והסובלנות, ואילו בחינוך הערבי מטפחים לאומנות ערבית ותודעה כי היהודים הם כובשים בארץ ישראל. כל זה נעשֶה על-ידי משרד החינוך, בהמרצת גורמים הממומנים בכסף זר, כפי שנחשף מכבר.
הצעיר היהודי שעבר את מערכת החינוך הישראלית יוצא ממנה מבולבל באשר לזהותו היהודית. אין הוא מבין שהיא תמצית הווייתו, וששאיפתו המרכזית צריכה להיות – להמשיך את הרציפות היהודית ולהקים בית יהודי. כמה פעמים הוא שמע בבית הספר את המילה 'יהודי' לעומת המילה 'אדם'? ובכן, אם העיקר הוא להיות 'אדם' ואם 'כולנו בני-אדם', למה לא להינשא למי שאינו יהודי?
אכן, חשוב לחנך לסובלנות, לשיח תרבותי, לכבוד כלפי כל אדם באשר הוא, לשלילת שנאה – אבל הבסיס בחינוכם של ילדים יהודים הוא העמקת הזהות היהודית. צעיר יהודי חייב לדעת ולהרגיש כי זהותו היהודית היא הדבר היקר לו ביותר. עליו להיות גאה בה ולרצות להנחילה לילדיו. אם זו תהיה תודעתו, ברור שהוא ישאף להקים בית יהודי ולא יעלה על דעתו לקשור את חייו עם מי שאינו יהודי.
יש תשובה
הלוואי שמקצת האנרגיות שהתפרצו השבוע במחאה על סיפור נקודתי של התבוללות יופנו להפעלת לחץ על משרד החינוך להעמיק את החינוך היהודי ולטפח את הזהות היהודית. בתוך כך אפשר לעשות רבות למתן ערכי יהדות לילדים ולנוער מחוץ למערכת החינוך, אם בפעילויות העשרה אחרי שעות הלימודים, אם באמצעות ספרות, מוזיקה, תרבות ותקשורת.
בזירה הזאת צריך להתבצע התיקון האמיתי. ימי חודש אלול הבאים לקראתנו הם הזמן הראוי להנחיל לדור הצעיר את משמעות הימים האלה, ימי ההכנה לראש השנה וליום הכיפורים. ערכים יהודיים וטיפוח זהות יהודית הם התשובה
באדיבות חבד ועמוד הפסייבוק של שר החינוך
