תמלול:

"כן. כואב. כואב.
הרגע אני בא, יוצא מניחום אבלים של איש יקר – אריה אליאס, זכרונו לברכה.

אריה אליאס, היה מסוג השחקנים שזו הייתה פשוט חוויה – גם להפקה, שהעסיקה אותו כשחקן; וגם לשחקנים, שהוא היה פרטנר נפלא בשבילם.

לא הרבה אנשים יודעים שאריה אליאס היה גוש של אנרגיה מהלכת.
כשהוא היה נכנס לסט, פתאום כולם מחייכים. כולם מדברים אחד לשני בטון חיובי, שזה דבר מאוד מאוד חשוב.
ובאמת, אני לא אשכח את הקטע הזה, שמאחר ואנחנו היינו שותפים לשלושה סרטים – ב"צ'רלי וחצי", "חגיגה בסנוקר", ואף אחד לא יודע, שהסיפור, התפקיד הקטן ב"אבא גנוב 2", שבה הוא האיש שמשכיר לי את דירתו, הוא בכלל לא תוכנן, אבל מאחר ואני כמפיק הסרט באתי ואמרתי אני צריך גוש של אנרגיה בסרט, הביאו אותו, והוא עשה תפקיד קטן ונחמד, ובסצנה הסופית, שאני נכנס על קביים, לחתונה שלי, והוא מסתכל עליי עם העיניים הקטנות האלה, והקהל גואה בבכי, זה בלי שום ספק היה בזכותו.

אריה אליאס – איש שהתעשייה הפסידה באמת אדם יקר.
אני מאוד מקווה שאלה שבמרומים, מחברינו שנמצאים שם, קיבלו שחקן חיזוק; ואנחנו, הפסדנו שחקן חיזוק.

יהי זכרו ברוך!"

צילום, עריכה ותמלול: שמעון קופפרמן

קטגוריה: אקטואליה, דעות

תגיות: אריה אליאס, הספד, יהודה ברקן