נושא הגזענות והאפליה עלה היום שוב לכותרות, ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) רצתה לתרום דם בדוכן של מד"א בכנסת, אך לטענתה, זכתה לסירוב בשל היותה יוצאת אתיופיה. "אם תתרמי, הדם יוקפא - הוא לא לשימוש", אמר לה ,לדבריה, מתנדב מד"א.
כזכור פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה (כונתה בקיצור פרשת הדם) נוגעת למדיניות שירותי הדם של מגן דוד אדום משנת 1984. על-פי המדיניות, שלא הובאה לידיעת משרד הבריאות והוסתרה מן התורמים, הושמדו כמעט כל מנות הדם שנאספו מעולים מאתיופיה ומצאצאיהם. השמדת מנות הדם נחשפה ב-24 בינואר 1996 בעיתון מעריב ועוררה סערה בישראל, המדיניות באופן גורף כלפי קבוצה אתנית שלמה עורר גל של הפגנות סוערות במיוחד של בני העדה. הביקורת קשה הביאה להקמת ועדת בירור ציבורית בראשות הנשיא לשעבר יצחק נבון.
בשנת 1984 הוחלט לערוך בדיקת מלריה לכל חולה מקרב יוצאי אתיופיה המגיע לבית חולים, לאור מקרי המלריה והצהבת הנגיפית מסוג B שהתגלו בקרב עולים במבצע משה. הוראה זו הופצה לכל מנהלי בתי החולים ב-8 בינואר 1984, בחוזר מטעם ד"ר משה משיח, מנהל שירותי האשפוז במשרד הבריאות. בהמשך אותו מכתב נאמר: "באשר להתרמת דם מעולים חדשים מאתיופיה נמסר לנו כי בדיקות סרולוגיות אשר בוצעו במספר קבוצות של עולים כנ"ל, אשר הגיעו ארצה בשנים האחרונות, מצביעות על נוכחות של נגיפי HBs Ag באחוז גבוה (8-12%). במצב זה יש לרשום בעת התרמת דם מעולים מאתיופיה בטופס המלווה את פעולת ההתרמה את מקור הדם, היינו יש לציין "עולה מאתיופיה". הואילו להביא זאת לידיעת בנק הדם במוסדכם...".
מכתב זה פורש כלשונו על ידי מנהלי בתי החולים והוראותיו יושמו בבנקי הדם של בתי החולים. לעומת זאת, בשירותי הדם של מגן דוד אדום הסיקו מן המכתב כי הציון "עולה מאתיופיה" על תרומת הדם משמעו שאין לעשות שימוש במנה זו. לפירוש זה הייתה השפעה מכרעת על איסוף המנות, היות שבנקי הדם שבבתי החולים הגדולים מתרימים רק כעשירית ממנות הדם הנאספות בישראל והיתרה מותרמת על ידי שירותי הדם של מד"א. כתוצאה מכך, בין השנים 1984-1996 הושמדו כמעט כל תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, ללא ידיעת משרד הבריאות ומבלי ליידע את התורמים. נעשה שימוש רק במספר מצומצם של תרומות דם מיוצאי אתיופיה, שהשתייכו לסוגי דם נדירים המבוקשים במיוחד.
בעדותו מיום 11 במרץ 1996 טען ד"ר משיח שכל כוונת מכתבו הייתה להזהיר את מי שמטפל בדם להישמר בעת הטיפול בדם - קודם שנקבע בבדיקה האם הדם נגוע בנגיפים המחוללים צהבת וכפי שהבינו שאר הגופים במדינה. ד"ר משיח הוסיף ואמר: "... המסמך הזה בהחלט כתוב בו רק מה שכתוב בו ולא מה שמישהו היה רוצה שיהיה כתוב בו. לא כתוב בו וזה לא במקרה, שמסמנים את הדם כדי לשפוך אותו. אפילו לא כתוב בו שמסמנים את הדם כדי לא להשתמש בו..."
כמה ימים לאחר חשיפת המדיניות ב-28 בינואר 1996, הפגינו כעשרת אלפים מבני העדה מול משרד ראש הממשלה, תחת הסיסמה "דמנו כדמכם". המשטרה, שנערכה בכוח קטן להפגנה שקטה, הופתעה מגילויי המחאה. המפגינים הסתערו על השוטרים במקלות, אבנים ואפילו בברזלים. בתגובה המשטרה השתמשה בזרנוקי מים, רימוני הלם, גז מדמיע וכדורי גומי. בהפגנה נפצעו כ-20 מפגינים ו-41 שוטרים, וניזוקו כ-600 מכוניות של עובדי משרד ראש הממשלה, לממש את הטענה של "דמנו כדמכם".... המפגינים לא חסו על דמם של השוטרים, והפגנה זו זכורה כאחת ההפגנות הסוערות במדינה.
בשורה של מחקרים הוכח כי אין בסיס לחשש מיוחד מתרומות דם שמקורן בעולים מאתיופיה, ושיש אוכלוסיות מועדות יותר בארץ. למרות זאת נוהלי מגן דוד אדום (מד"א) מגדירים שורה של מגבלות על תרומת דם, שמגדירים למעשה את הפרשה כשרירה וקיימת, ובעקבות מדיניות זו התרחשה הסאגה הגדולה היום (ד) בכנסת.
לדבריה של ח"כ תמנו שטאה היא אף פנתה לאחראית מטעם מד"א במקום, ונאמר לה שבהנחיית משרד הבריאות לא לוקחים תרומת דם מעולי אתיופיה, גם אם הם חיים בארץ כבר 30 שנה, וחבל על תרומתה כי דמה יוקפא ולא יעשה בו כל שימוש.
שרים וח"כים רבים מתחו ביקורת על אפליה זו ועל מדיניותה של מד"א, יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שרק הבוקר שב עם ח"כ שטה וח"כים נוספים מטקס האשכבה לנלסון מנדלה ביוהנסבורג, שוחח עם ח"כ פנינה תמנו שטה והביע באוזניה זעזוע ומורת רוח מהתקרית החמורה, כלשונו. אדלשטיין הורה להפסיק לאלתר את התרמת הדם בכנסת ולאפשר בעתיד את ימי ההתרמה רק לאחר בדיקת האירוע.
שרת הבריאות שנזקקה להתייחס לנושא, אמרה כי זמן רב מתקיימים במשרדה דיונים במטרה לבטל את המדיניות הזו. "זה אבסורד בלתי נסבל שבשנת 2013 במדינת ישראל בני העדה האתיופית, שהגיעו לפני למעלה מ- 25 שנה לארץ עדיין לא יכולים לתרום דם".
ח"כ אלי ישי אמר בתגובה לדברים: "הגזענות והאפלייה במדינת ישראל של 2013 חיות ונושמות בדומה לשנות החמישים. חובה עלינו למנוע מדור העתיד את התופעות ולעשות כל שניתן כי יכירו אותם אך ורק מספרי ההיסטוריה. אני קורא למערכת החינוך להקדיש פרק זמן בבתי הספר ללימוד הנושא והדרכים להילחם בהם. הגיעה העת שתופעות אלו יהיו חלק מהעבר של המדינה"
זהו סימפטום לבעיה גדולה יותר", ציין יו"ר האופוזיציה בוז'י הרצוג, "גזענות פושה בכל חלקה טובה בחברה הישראלית בתרומות דם, בכניסה למועדונים, במוסדות חינוך ובעוד ועוד מקומות. גזענות היא נגע רע מכוער הנובע מרשעות, טיפשות ובורות"..
מנגד נשמעו קולות שטענו כי על מי שתורם דם יש הגבלות רבות, העיתונאי יצחק טסלר, עורך YNET, כתב בדף הפייסבוק שלו: "אם תיכנסו לאתר בנק הדם תגלו שהם לא מוכנים לקבל תרומות מאירלנדים, אנגלים ופורטוגלים (או ממי שגרו שם אחרי 1980). בארץ לא מקבלים תרומות ממי שגרו יותר משנה בדרום מזרח אסיה או באיים הקריביים. למה? כדי שמי שקיבלו את מנת הדם לא ימותו מאיידס או ממחלה קשה אחרת, שאותה לא תמיד ניתן לזהות במהלך הבדיקות, כפי שקבעו גופים כמו ה-FDA והרשויות האירופאיות. ח"כ פנינה תמנו שטה מעדיפה כמובן שתמותו ממנת דם מזוהמת והעיקר שיישמר השוויון".
בתמונה ח"כ פנינה תמנו שטה בביקור באיחוד האירופי, מתוך דף הפייסבוק שלה
קטגוריה: אקטואליה
