בכינוס חרום בהשתתפות רבני ומרביצי התורה בקהילות יוצאי תימן השתתפו למעלה מ-70 רבני קהילות וראשי ישיבות, אשר עוררו וזעקו על הצורך לחזק את בני הישיבות ואת ההורים להילחם בכל הכוח נגד גזירת הגיוס, במאבק נחוש למען עולם התורה ושמירת טהרתו, כמו גם לחזק את הבית פנימה – את בני התורה ובחורי הישיבות - נגד רוחות השמד הנושבות בחוצות.
הכינוס, שהתקיים במוצאי שבת קודש בעיר בני ברק, נפתח בדבריו של הרב הגאון רבי עזריה בסיס שליט"א, רב העיר ראש העין, שאמר, כי "כאשר רוצים למנוע תורה והם פועלים כדי להוציא מהישיבות והכוללים, זוהי צרה מאין כמותה. כתוב במדרש תנחומא, שבימי אחז הייתה צרה שאין כמוה. הוא אמר אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה ואם אין רועה – העולם הפקר. הוא נעל בתי כנסיות ובתי מדרשות בפקודת המלכות, כדי שלא יהיו תלמידים. מה אמר לו ישעיהו? - אני והילדים יהיו למופת, אל תחשוב שאתה יכול לעצור את התורה. תלמידים כבנים והתורה לא תיפסק, ואני והתלמידים נמשיך ללמוד. כולנו ניאבק יחדיו עם כלל ישראל, כי פה אין ענין של חילוקי מנהגים או חילוקי דעות. אם רוצים לסגור את היכלי הישיבות והיכלי התורה, כאשר תכליתם שייצאו לעבודה במקום שיהיו מורי הוראה ותלמידי חכמים - אז בנפשנו הדבר. כוחנו בתפילתנו, ואנחנו מתפללים, שהקב"ה יתן בלבם שיבינו מעלת התורה".
הג"ר מנחם שמואלי שליט"א, ראש ישיבת "עטרת יואל", אמר בדבריו, כי "החילונים חוששים מהתרבות החרדים באוכלוסיה ולכן הם מנסים להוריד אותם ברמה הרוחנית, שלא יהיו חרדים לדבר השם. מי שלא נמצא בישיבה ולא נושא בעול להחזיק את העולם, הוא בעצם 'הפרזיט', הוא לא נושא בעול עם לומדי התורה, שעליהם עומד העולם. ידוע מה שאמרו, כי התורה היא עצם החיים, ולא רק חמצן למחיה. אנחנו צריכים להשריש את היסוד הזה, שהתורה היא מה שמקיימת את העולם ואת עם ישראל, ואז אנחנו מתחזקים להמשיך לשבת באוהלה של תורה כדי להמשיך להחזיק את העולם".
הג"ר אהרון חדד שליט"א, ראש ישיבת "שערי תבונה", פתח ואמר: "אני מרגיש שזו שעת שמד. אנחנו ממש מרגישים את זה, ועלינו לעמוד בנחישות, כי זאת גזירת שמד. יש כאן נקודה ברורה וחשובה, הרי הם מתחילים להטיל אימה על ההורים והבחורים שיגייסו אותם. מה זה איום בכלא? - אז נלך לכלא! ברגע שיראו שאין לנו מורא ופחד ללכת לכלא, ואנו מחוזקים וחסונים, הם לא יעזו! היום עושים כאן את מה שעשתה 'גזרת הקנטוניסטים', נטפלים לחלשים מהפריפריה. אני מכיר ישיבה בירושלים לבחורים אלה, שלקחו משם 5 בחורים, אחד מהם היה בחור שההורים שלו קשורים ומכירים, אז הפעילו קשרים והוציאו אותו תוך כמה ימים, והארבעה הנוספים אף אחד לא עזר להם והם נשברו והלכו לצבא, ואני מעיד לכם, שתוך חודשיים הם הורידו את הכיפות בצבא! כי הולכים על החלשים. ולכן אני אומר לא להיבהל, ואין שום בעיה ללכת קבוצות קבוצות לכלא, ואני אומר לכם, שאם כולנו נלך לכלא עם כל הבחורים, הם יזרקו אותנו משם. ויה"ר שהקב"ה יבטל את הגזרות של היוונים והמתייוונים למיניהם".
הג"ר אבנר עפג'ין שליט"א, ראש ישיבת "בית הלוי", אמר בדבריו: "עם ישראל חי וקיים בזכות התורה. השירה הזאת, שירת התלמוד, אסורה שתיפסק. המדינה מאיימת לעצור את התקציבים לישיבות, ולכן אנחנו הולכים להקים כוללים בלי לבקש ממון מהמדינה. מי צריך אותם? בע"ה יקומו עוד ישיבות קטנות וגדולות בקרוב ממש, ועוד כוללים, לפחות עם אלף אברכים בבני ברק ואלף בירושלים. חייבים לעמוד בפרץ, אבל עיקר העיקרים זה ההתחזקות שלנו, כי הם רוצים לפצח את האגוז, ללכת למקומות חלשים בפריפריה. אומר לי אבא של אחד התלמידים - אני לא רוצה שיהיה לבן שלי 'כתם פלילי' אם לא ילך לצבא... אבל אנחנו שיודעים את הסיכון הרוחני בזה, חייבים לעמוד בפרץ ולהחדיר להורים לא פחות מהתלמידים, את הסכנה הרוחנית שהם מעמידים בפניהם. את התלמידים אנחנו מחזקים בישיבות, ולכן עלינו כל אחד ואחד לחזק גם את ההורים, כי הם המשפיעים לבנים".
הג"ר פנחס קורח שליט"א, רב מוסדות "שערי הלכה", ציין את מטרת הכינוס "אז נדברו יראי ד' איש לרעהו". לכינוס מה זו עושה? מטרה ראשונה ויקשב ד' וישמע. אנחנו נמצאים במצב לא פשוט, אנחנו נסחפים עד שנמצא את עצמנו במצב שקשה לחזור חזרה. הם עושים "הבה נתחכמה לו". כל המזימות שזוממים על עולם התורה והישיבות זה כמו פרעה הרשע, שפחד פן ירבה ופן יפרוץ. אותה מחשבה נמצאת בראשם של קובעי המדיניות נגד עולם התורה. הם חוששים שעוד 20 שנה החרדים יהיו רוב ויקחו את המדינה, אז מה עושים? גוזרים גזרות, "שוויון בנטל". מה זה שוויון בנטל? יש פה מגמה אחת: להרוס את עולם התורה ואת קיומו של עם ישראל. "וישימו עליו שרי מיסים", היינו שהכריזו על גיוס כללי, לבנות ערי מסכנות, ואומרים חז"ל שפרעה היה הראשון שהלך לבנות, ואם פרעה הולך - אתם לא תבואו עימו?... הרי זה שוויון בנטל... יש כאן 'אשר קרך בדרך', זה גורם רפיון בציבור. מקררים את ההורים, את הבחורים, ואת העם, ועל זה אנחנו צריכים להתחזק. כמו שאומר חובת הלבבות עלינו לדעת מי האויב שלנו, ומה הוא רוצה. אנחנו צריכים להיות חזקים ומגובשים כדי לעמוד בפרץ. תמיד ההורים חשבו, ששולחים את הבחור לישיבה וזהו, מכאן והלאה ראש הישיבה יטפל, אבל זה לא ככה. היום צריך לבדוק ולפקוח עיניים, כי זה לא פשוט, וצריך להמשיך לעודד ולחמם את היראת שמים כשרוח זרה וקרה מנשבת בחוץ.
לאחר מכן אמר המנחה כי הוא מכבד את רב העיר, הגאון רבי שלמה קורח שליט"א, לשאת דברים. הגר"ש קורח תיאר את מה שמתרחש בצבא ואמר: "יש לי עדויות ברורות על מה שקורה בצבא, הם הקימו שח"ר, הייתה קבוצה שלמה שהתגייסה אליהם לפני שלוש שנים, כולם היו בצעירותם בני ישיבות ממשפחות טובות, והיום כל אותה קבוצה מחללים שבת, בלי שיפעילו עליהם לחץ, אלא רק האווירה שיצרו שם היא שברה אותם. לכן זה לא כה פשוט, ואסור לנו להתפשר כלל בנושאים הללו. בזמן שאני הייתי צעיר, היה לנו ארגון בני ישיבות עם עלון 'המסילה', שכבר אז כתבתי, שצריך להתרחק מקרובי משפחה שיכולים להשפיע על הבחור, כשהם לא רואים את הסיכון ומקררים את הבחורים באומרם 'וכי מה יקרה לו אם ילך לצבא?' צריכים לעשות כנס גם להורים, להסביר לאלו מהפריפריה שלא מבינים את הסכנות, לא רק לרבנים. אצלנו עדיין אין גוף אחד שידבר מול גורמי השלטון, ולכן המארגנים צריכים להקים קבוצה, שהיא תטפל בזה בפעילות ומשאבים, ותדאג לדברים הללו למען הכלל".
בסיום המעמד הוקראו החלטות הכינוס, בהן נכתב: "בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. עת צרה היא ליעקב, התאספנו כאן רבני קהילות הקודש דיהדות תימן בארץ ישראל בתקופה קשה זו, כאשר קמו בעלי ברית הזוממים להצר את צעדי לומדי התורה הקדו' ולהפסיק את קול התורה המתנגן בהיכלי הישיבות ובבתי המדרשות, אשר הם כל קיומנו ומבלעדי התורה אין העולם מתקיים, כמו שנאמר 'אם לא בריתי יומם ולילה – חוקות שמים וארץ לא שמתי'. על כן אנו מחויבים לראות תקופה זו כמלחמה ממש, לזעוק ולקרוע שערי שמים ולהעתיר מדי יום בתפילה לביטול הגזרה. כמו כן אנו קוראים לכל בני קהילתנו לחזק את בני הישיבות ולהתריע על גודל הסכנה הנוראה של גזירת גיוס בני הישיבות, לבל יפלו ברוחם ח"ו. אלא ירבו ויעסקו בתורה הקדושה בעמל ביגיעה ובהתמדה, ויקויים בנו 'וכאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ'".
***
במעמד השתתפו ראשי הישיבות והגאונים: רבי עזריה בסיס, רבי שלמה קורח, רבי פנחס קורח, רבי יפת טיירי. רבי אהרון רונאל – רב ומו"צ קהילת שבזי, רבי אושרי יואב – רבה של קרית מטלון, רבי אחרק שאול – ראש כולל פ"ת, רבי שמעון בן שלמה – ראש מוסדות תורה ושלום, רבי אהרון ברזילי – ראש ישיבת משכן שמעון, רבי יהוידע גדסי – ראש מוסדות תנא דבי אליהו, רבי שלמה גלעדי – ר"כ אור יעקב, רבי ינון גמליאל – ר"כ רכסים, רבי חיים דרור – רבו של מרכז בעלי מלאכה, רבי הלל הלוי – אב"ד באלעד ורו"כ שאר ישוב, רבי אבירן הלוי – אב"ד ת"א, רבי הלל נחום – ר"כ בבני ברק, רבי משה והב - רב מחלבות שטראוס, רבי חיים זאיד – רב שכונת פרדס כץ, רבי נתנאל זכריהו – ר"כ ורב קהילת עדן, רבי אהרון חדד – ראש ישיבת שערי תבונה, רבי שלום חדד – ר"מ, רבי אברהם חלה – רב ומו"צ "יורה דעה", רבי שלמה ידעי – ר"כ "שלום ורעות", רבי אבינועם יהב – רב ומו"צ בביתר, רבי עובדיה יונה – חבר בד"צ העדה החרדית הספרדית, רבי שלום יצחק הלוי – ראש מוסדות בית הלוי י-ם, רבי שמואל כהן – רב הישוב "תפוח", רבי ששון כהן – ר"כ ורבה של כפר אברהם, רבי יובל מוגהז – רב ומו"צ רמת השרון, רבי מאיר מוגרבי – ראש ישיבת "כנסת ישראל" אשדוד, רבי יצחק מועלם – ר"כ ומו"צ בביתר, רבי מזרחי שלמה - רב שכונת אבן גבירול ברחובות, רבי אהרון מחפוד – ראש ישיבת "תורה ושלום", רבי איתמר מחפוד – ר"כ ביבנה, רבי ציון מלאכי – ר"כ ברמת השרון, רבי עזריאל מנצור – ראש ישיבת שובי נפשי, רבי אריה נדב - רבה של רמת עמידר, רבי אליהו סיאני – ר"מ, רבי רחמים סייג – רב שכונת דון יוסף בב"ב, רבי יורם סירי – ר"כ ומו"צ בקרית ספר, רבי חיים עדני – רבה של אליכין, רבי שלום עובריני – ר"כ בית יוסף בב"ב, רבי מנשה עוזרי – ר"י קרית ספר, רבי ברוך עוקשי – ר"כ ומו"צ באלעד, רבי יצחק ענקי – ר"כ בעמנואל, רבי אבנר עפג'ין – ראש ישיבת בית הלוי ראש העין, רבי יוסף צברי – מו"צ ק"ק באלעד, רבי שלום צדוק – רבה של בני עייש, רבי שלמה צדוק – רב שיכון ג' ב"ב, רבי שילה צדוק – רבה של קרית אתא, רבי חיים צדוק – ר"כ בפ"ת, רבי רחמים צעידי – ר"מ ישיבת שארית יוסף, רבי יחיאל קרני – ר"כ קרן דוד, רבי ישעיהו ריזקאן – רב קהילה בב"ב, רבי רענן צפניה – ר"כ ומו"צ ק"ס, רבי שלום זכריה – ראש מוסדות אוצר החיים, רבי מנחם שמואלי - ראש ישיבת עטרת יואל, רבי חנניה שפירא – רב מוא"ז מטה יהודה, רבי אריה שרעבי – ר"כ בת"א, רבי משה תנעמי – רבה של רכסים וראש מוסדות אור חדש. ועוד רבנים נוספים.
יהודה שכטר הפלס
קטגוריה: אקטואליה
תגובה אחת על “התימנים נגד גיוס בחורי ישיבה רבני תימן: נוביל למאבק ללא פשרות נגד הגיוס”
מספרים, שכאשר נהג האדמו”ר ה’בית ישראל’ זצ"ל לצאת לטיולו היומי ברחובות שכונת גאולה, פגש לעתים בבחורי ישיבת ‘חברון’, המטופחים והמבושמים, ונהג למחות בקול רם ולהגיב כלפיהם: “פוי, שטינקט ווי א מיידל” (אתה מסריח כמו בחורה).
הסיפור מלמד אותנו על האדמו”ר זצוק"ל שאחרי שעבר את טראומת השואה, בה איבד כל משפחתו, ואעפ"כ החל יום יום לקדש מלחמות ומחאות למען ה"קדושה" בישראל, ולמען לימוד תורה כל הזמן, מלפני שחרית כשעה 4 בבוקר עד בערך 10 בלילה, מלחמות ומחאות היו למען התרחקות קיצונית ממיניות/ציונות וכ"ש מחרדקי"ם וגיוס המסיונרי של היום.
וידוע שכל ימיו האדמו"ר זצ"ל הטיף בתחום זה לחסידיו, שהלכו והתרבו בשנות השישים והשבעים וכו' ועכשיו רואים בחוש שגיוס בבני ישיבה פשוט הצינור לרשעים לשמד וזימה על בחורי חמד. חוץ מזה רואים בחוש שהדור הזה נתדרדר ברוחניות וכמעט שאין פוצה פה ומצפצף, ובשמים יש ע"ז חרון אף גדול ר"ל, כמעט שאין היום “יהודים אמיתיים” רק קומץ קטן שהם המקדשים שם שמים.
“ברור כשמש” שכל אותם הפשרות שהמנהיגים והנציגים החרדים-המסיונרים -מזרע “עמלק” עושים עם הממשלה הוא רק בכדי שיוכלו לקבל כספים טמאים ותקציבים שונים, ואם לא היו לוקחים כסף מהמדינה בוודאי שלא היו גוזרים גזירות כאילו נגד הציבור החרדי” גדול המחטיאו יותר מן ההורגו.