איזה לב לא ימס ואיזה עין לא תרד דמעה - המייל היומי מפי כבוד הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט״א

איזה לב לא ימס ואיזה עין לא תרד דמעה.
על העוול הנורא הזועק עד לב השמיים,
אשר פוקד את אבינו רוענו האדמו״ר הגה״צ
רבינו יאשיהו יוסף פינטו והרבנית היקרה הי״ו.

לאחיי ורעיי, האהובים והחביבים, אנא ה׳ תשמרם וכצינה רצון תעטרם.
״וירא אליו ה׳ באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום״ - מובא בראשית רבה בשעה שאמר הקב״ה לאברהם אבינו למול עצמו, הלך ונתייעץ עם שלושה אוהביו, אשר שמם האחד אשכול, ענר וממרא ושאלם האם לשמוע בעצת הקב״ה למול עצמו, בן 100 שנה או לא; ענר אמר לו לא למול את עצמו, משום שסכנה גדולה בגיל 100 שנה לעשות ברית מילה; אשכול אמר לו גם לא למול את עצמו, משום שלאברהם אבינו היו שונאים רבים ודאגתו של אשכול, שישמעו השונאים שאברהם חלש מהברית מילה ויתקבצו כולם להורגו, אבל ממרא אמר לו, האלוקים שעמד איתך והציל אותך מכל הנסיונות הקשים ומכל ההתמודדויות, שהתמודדת בחיים, הוא יעמוד איתך גם עכשיו ותצליח ותינצל גם בעת הזו, ולכן זכה ממרא שפרשה תקרא על שמו ומצוות ברית המילה, מהחשובות ביותר ביהדות, נתנה בנבואה לאברהם אבינו אצל ממרא.
וקשה ביותר להבין מדרש זה, אברהם אבינו, אשר היה עבד נאמן להקב״ה וכל חייו התמסר לדבר ה׳ וגם כאשר היה צריך להיות מובא לכבשן האש, הלך בראש מורם ובשמחה, למסור את עצמו על אמונתו בבורא עולם, האם צריך עצות הוא מאנשים האם לשמוע לקב״ה ולמול עצמו?! ועוד שואל הוא אותם על המצווה מהחשובות ביותר בתורה, שהיא ברית מילה והיא הברית בנינו לבין הקב׳ה?!
אלא, אברהם אבינו מלמד אותנו יסוד גדול, שהוא יסוד לכל חיי היהודי באשר הוא, לכל הדורות, כמה שהניסיון גדול וקשה, כך השכר כפול ומכופל. אדם יראה לעיינים והקב׳ה יראה ללבב.
שלושת ידידיו של אברהם אבינו, ענר, אשכול וממרא, היו אנשים גדולים, אנשי דעה, אנשי מעמד ומובחרים מעם ודעתם היתה חשובה לאברהם וגם דבריהם היו דברי טעם; אברהם זקן, בן 100 שנים, יכול היה למות מהברית, לאברהם יש אויבים רבים,אם ישמעו זאת יקומו להורגו, דברים אלו היו דברים כבדי משקל אצל אברהם אבינו, אך האמונה בהקב׳׳ה והדבקות בדבריו, הקדימו והעצימו את דבר ה׳ על כל דברי היועצים והחכמים למיניהם ומזה עלינו ללמוד ולדעת, שככל שהניסיון כבד, השכר והמעלה גדולים ביותר.

הנה עוברים אנו זמנים של דבקות בהקב״ה ומכל מכותיך ארפא, ובטוחים אנו שימים וזמנים אלו יחקקו בספר לזכרון עולם ותכתב זאת לדור אחרון. כהיום הזה, לפני 7 שנים, הכנסנו את בנינו היקר מאיר אליהו בבריתו של אברהם אבינו ומיום זה, 7 שנים של נסיונות קשים ומרים, בבוקר היינו בוכים מי יתן לילה ובלילה בוכים מי יתן יום. אחרי שנים רבות של תפילות ובכיות לזכות לזרע של קימא ,וזכינו וחסד ה׳ עלינו, ובטוחים אנו שכל הצער והשפיכות דמים שעברנו, דברים נשגבים הם מהבנתינו ומתפללים לקב״ה שלא תצא תקלה תחת ידנו בודאי, לתקן באנו ולא לקלקל ומבקשים אנו מאחיי ורעיי, להעתיר בעדי ובעד ביתי, לבריאות איתנה כי ביסורים קשים אנו, ייסורי הגוף והנפש, כחודשיים ימים, רובם ככולם, היינו, אנו והרבנית שתחי׳ מבית רפואה לבית רפואה והגענו עד שערי מוות ויזעקו אל ה׳ בצר להם ומתחננים אנו להקב״ה, להטיב את לב הממונים על השררה בארץ הקודש, כי השנאה, הרדיפה והאכזריות, מעבירה אותם על דעתם ועל דעת כל חוקי המשפט, הצדק והיושר וההגיון, אשר היה מקובל בכל חברה המתיימרת להיות חברה הגונה ושוחרת יושר וצדק. התאכזרו אלינו אכזריות קשה ביותר. נניח לעת הזאת, אשר עשו עימנו בכל הדברים המשפטיים, אך בחיי אדם עסקינן
מוסרים אנו הודעה לשמים והודעה לארץ ובעיקר לכם, אחיי ורעיי, אשר מסרתם נפש והלכתם אחרי הקהילה הקדושה שובה ישראל, ממש כדברי הנביא לך לך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, בימים אפלים, בימים אשר חבורת השררה השתלכה בנו והסיטה את כל בית ישראל; הסיפורים מנותקים מהמציאות, שאם חס ושלום יקרה אסון בביתי ובמשפחתי, דעו שמסרתי נפש עד שארית כוחתי, לשמור על הכללים, לא לחרוג ולא לקלקל את המידות ולהשחית את הנפש כפי שהם נהגו, מודיעים אנו שהרבנית בסכנת חיים כל רגע ובריאותנו חלושה ביותר וקצת רגש ורחמים, היה אפשר שנעבור את ההקרנות הקשות פה אצל הרופאים המומחים, צעירים אנו בגיל והמחלה אלימה וחזקה, אך לא נשבור ונקלקל את האמון אשר השופטת ברון, אצילת הרוח, נתנה במצב ואף שהיינו יכולים להישאר פה באמריקה, בביטחה ובנחת ימים רבים, עד אשר ויקום מלך חדש, אשר דבריו מונהגים על היושר והאמת וצדק צדק ירדוף .
השתדלו אחיי ורעיי, להעתירבתפילה ובתחנונים, המצב חמור וקשה בביתי שהקב״ה לא יביא תקלה על ידנו ושחס ושלום, לא נבכה ונצטער בכי גדול, יש לי שלושה ילדים בבית, אשר לא זכו שעה אחת לחום ולקורת רוח מאמא ואבא. רק רדיפה רודפת רדיפה, שפיכות דמים רודפת שפיכות דמים, שקר רודף שקר; האדם הוא החוקר, חבריו הם התובעים, ידידיו הם המחליטים, וברוח זו אנשי ביתם, הם המוציאים לאור של סיפורי ההבל, השקר והאכזריות. מעולם, אף בעל דבר מטעמינו לא התדיין, לא דיבר, לא מצא אוזן קשבת, לומר מילה אחת מתוך הדברים לפני מישהו שאמון על הצדק והיושר עם ישראל, רחמנים בני רחמנים, אך אנו לא זכינו שיקויים בנו פסוק זה על ידי אנשי השררה ומבקשים אנו לעורר רחמים בפני בעל הרחמים, שימתק עלינו את הדינים ושלא נגיע למצב החמור והגרוע ביותר, שממנו אנו חוששים. נשתדל אנו היום, לפני שיוצאים לארץ הקודש לומר מילות חיזוק ליילדי היקרים ביום שמחתם ונתפלל לקב״ה שנזכה לשוב לראותם בקרוב, אני והרבנית שתחי׳. השתדלו אחיי ורעיי, להרבות בתפילות ותחינות בפני בורא עולם ולהרבות במעשים טובים, להצלחת משפחתי וכל מצווה ומעשה טוב ולימוד תורה, יועילו להצלחת משפחתי וידוע מעשה על החתם סופר, שבאחד הימים עשה ומסר שיעור תורה ובאמצע השיעור, נכנסו פרנסי העיר,בשבר וזעקה ובפיהם שבר וזעקה, שאנשי השררה גזרו גזרה קשה על העיר וגזרה זו, היא בגדר שבר וכליון לקהילה החתם סופר שמע את דבריהם והמשיך למסור את השיעור. פרנסי העיר עמדו בצער ובחוסר הבנה, איך רבם הקדוש, החתם סופר, לא עוצר ורץ מהר לעשות השתדלות בפני אנשי השררה, לשנות את הגזרה ושוב, עצרו את החתם סופר ושאלו אותו מדוע רבנו הקדוש לא רץ לעשות השתדלות? עמד החתם סופר ואמר להם, השתדלות שלי זה כוח התורה הקדושה וכוח המצוות.

נשתדל בכל כוחנו להרבות במצוות ובמעשים טובים, אך לספר את אשר קרה עם קהילתנו בשער בת רבים, שהודנו על שוחד ר׳ל בלי לראות מסמך אחד, אחרי שדיווחנו לרשויות במקום מגוריי באמריקה ודיווחנו לנציג אנשי השררה באמריקה וכן, רבים וטובים ידעו זאת וכן, אמרנו למקבל, בהזדמנויות רבות דווח לממונים עליך על כל אשר בנינו וכאשר בעל עניין, הוא החוקר וחבריו, הם התובעים ובלי לראות מאומה ופיקוח נפש, דוחה את כל התורה כולה ומצפים אנו לרחמי שמים ״נפלה נא ביד ה׳ כי רבים רחמיו״
ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה,
מצפה לרחמי שמים ולישועה ולרפואה בקרוב,
אמת מן הארץ תצמח.
חשוב להפיץ את ההודעה

קטגוריה:

תגיות: