ראש חודש כסלו יחל ביום חמישי ושישי (החל מיום רביעי בערב) פרת תולדות. הלילות מתארכים ונהיים חשוכים יותר, ואנו חשים, באופן אינטואיטיבי, שהמקום החשוך בתוכנו, המקום חסר התקווה והשברירי כל כך - קרוב אלינו יותר משהיה במהלך הקיץ. מדענים גילו שיש בסיס ביולוגי לתחושה זו. לא תמיד אנו יודעים להעריך את חשיבותו של הקשר עם חלקים אלה בתוכנו. ובכן זה לא במקרה שהאירוע שמאיר את מהותו של כסלו הוא חג החנוכה. היה זה אחד הזמנים האפלים ביותר בתולדותינו. איבדנו את דרכנו, את הידיעה של מה נכון ונצחי. חלק גדול מעמנו הגדיר את עצמו כמִתְיַווֵן, חובב התרבות היוונית. היוונים ידעו לקרוא את המפה טוב יותר מכל עם שקדם להם. הם ראו את ההרים והגאיות, את הגוף והנפש. הם ניחנו בדייקנות שאין לה אח ורע, וציירו מה שעיניהם ראו בעוצמה וביופי.
אך הם לא הכירו את המקום. מוסריות, אהבת אלוקים ורוחניות היו נשגבים מבינתם. יתר על כן, בעיניהם, רעיון הרוחניות היה מאיים, רעיון שסיכן את כל עולמם שהיה מרוכז באדם. הם הוציאו את התורה מחוץ לחוק, משום שהיא לוקחת את הנפש למקומות בלתי ידועים. הם הוציאו את השבת מחוץ לחוק, משום שהיא מזמינה את כל מי ששומר אותה לראות את עצמו כחלק מהבריאה, מה' – ולא כחלק מעולם שסובב סביב בני אדם ושבו מוסריות היא בלתי רלוונטית. הם הוציאו את ברית-המילה מחוץ לחוק, משום שהיא רמזה שהגוף האנושי אינו מושלם כפי שהוא, אלא כלי פגום שלא נותר לנו אלא לתקנו.
בעיצומו של תהליך זה, חווינו לידה מחודשת וגילוי עצמי. ואז קרה הנס.
היוונים חיללו את מנורת שבעת הקנים, סמל רוחני, ממש כמו שאר הסמלים שחיללו במקדש. כשהחשמונאים השתלטו על בית המקדש, אחת הפעולות הראשונות שלהם הייתה ניסיון להדליק את המנורה. מדוע זה היה חשוב להם כל כך? משום שהם לא נלחמו על עצמאות פוליטית. הם נלחמו למען תחייה רוחנית. הדלקת המנורה הייתה תגובתם לחשיכה. פך שמן יחיד שלא חולל, היה כל מה שמצאו החשמונאים. והשמן שהיה אמור להספיק ליום אחד, הספיק לשמונה ימים. על כל אחד מאיתנו להילחם בחשיכה בדרכים משלו. אין איש מאיתנו שזהה לרעהו. כל אחד מאיתנו הוא עולם שלם. בואו וניעזר בתקופה זו כדי לראות את הקשתות שבענן, שנוצרות כתוצאה טבעית מפגישתם של הגשם והשמש. בואו ונדליק בזמן זה את המנורה שנמצאת תמיד בלבנו.

קטגוריה:

תגיות: