ערב שבת פרשת בהעלותך תשע"ח

והנה אנחנו זוכים שוב לכתוב לכם ב"כל האמת" את עמדתנו השבועית, השלישית במספרה.

השבוע הייתי רוצה להתייחס לעמדתו של "האזרח הפשוט". במדינה שבה אנחנו נמצאים יש תחושה שלנבחרי הציבור היושבים במשרדים המפוארים נוח לומר שהם עושים את רצון האזרחים הפשוטים, לציבור נוח לשפוט את אותם נבחרי ציבור ולהלין על כך שהם לא סופרים אותם.
כששני הצדדים מדברים כנראה שכל אחד מהם אומר את התחושה שלו, בעשר השנים האחרונות יצא לי להסתובב ולהכיר גם את הצד האחד וגם את הצד השני.
שליש כיום מנבחרי הציבור באמת פועלים מתוך שליחות חלקית לציבור, השליש השני פועל בעיקר בשביל הכסא והכבוד, והשליש השלישי פועל למען הציבור אך ורק אם יש לו מה להפסיד במידה ולא יעשה זאת.
חשבון פשוט מעלה את הנקודות הבאות. למעלה משני שלישים בציבוריות הישראלית מופעלים בעיקר מכוח הלחץ שעוטף אותם, הלחץ שעוטף אותם כיום נדמה לפחות שבחלקו פועל משיקולים של קבוצות כוח, בעלי אינטרסים ואילי הון שלפעמים מעזים בחוצפה להשתמש באופן ציני ובזוי באוכלוסיות מוחלשות. וכשמנופי הלחץ (שאומרים לדאוג לאזרח) מופעלים ע"י אנשים עם אינטרסים אז האזרח הפשוט מוצא את עצמו מתוסכל ומיואש.
ישנה לאחרונה מגמה ממש קטנה של פוליטיקאים ונבחרי ציבור שמבינים שהמשוואה הזאת צריכה להשתנות - ההבנה שהגיע הזמן לפחות בתחילת התהליך לתקווה לאזרח שתתחיל בחלוקה שווה ואף בעתיד מעבר לכך לטובת האזרחים והתושבים היושבים בליבה של האומה - אך לא יודעים כיצד להגיע לעמדת "האזרח הפשוט".
לא איש פשוט אני, אך גם לא עשיר גדול, לרוב אני לא מסתובב בשכונות עוני ולרוב אני גם לא מבקר במגדלי יוקרה. ומהנתיב האמצעי שבו אני נמצא, נכון לעכשיו, הדרך לדעתי לתחילת השינוי צריכה להגיע מעבודת שטח אמיתית ושקטה של נבחרי הציבור. צאו לכם לפחות פעמיים בחודש לרחוב, פשוט צאו להסתובב בשכונות, לבד, עם עצמכם, לא רק בשעות היום. אתם יכולים להגיע עם כובע או צעיף או כל דבר שיעזור לכם באמת להבין את השטח והאזרחים. גשו לבתי תמחוי, גשו לספסלי בתי רפואה, גשו לדוכני הקניות השקטים, גשו לתחנות האוטבוס, גשו לבתי הכנסת, גשו לשכונות, גשו למקומות של בני נוער וסטודנטים, גשו לדוכני משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. להיכן שתלכו תפגשו אנשים, תשמעו מהם על המקום שממנו הם הגיעו, תשמעו מהם על המצוקות, תלינו ביחד איתם על המצב האבסורדי, תמתינו איתם בתורות תבינו את המצוקות שלהם, גם אם בפעמים הראשונות לא תבינו למה זה חשוב ולא תבינו מה הם עוד יכולים לחדש לכם הרווח הטוב ביותר שתרוויחו הוא לעצמכם וזה התובנות שאתם תקבלו לעשיה אמיתית שתעזור לכם לחשוב בעיקר אך ורק על אותם אנשים שאין להם את היכולת להשפיע ולהגיע אליכם ישירות.
ואם אתם ממש מתעצלים תלמדו מאנשי חסד, כל עיון קטן בעלונים מקומיים יכול להכיר לכם גמ"חים שונים, חלקם של אותם בעלי גמ"חים נותנים את זמנם הפרטי רק בסיוע לזולת, אם לאנשים פרטיים שעובדים ועמלים לפרנסתם יש זמן להכיר במצוקות הקיימות בחברה הישראלית אז לכם ודאי שיש זמן, לפחות להקשיב.

שנדע ונשמע ונתבשר ונבשר רק בשורות טובות וחדשות טובות, שנכיר את הטוב, שנזכה לראות אנשים ללא עבדות. ורק שפע של אור לכולכם. שבת שלום. הנה לכם שיר לשבת.

קטגוריה: אקטואליה, דעות, החצר האחורית