אמרו חכמים בתלמוד שאת העושר שהביא יוסף למצרים הוא אסף בשלוש אוצרות ואת שלשתן הוא הטמין במטרה שיתגלו בהמשך ההיסטוריה: "שלוש מטמוניות הטמין יוסף במצרים: אחת נתגלה לקורח, אחת נתגלה לאנטונינוס בן אסוירוס, ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבא".

המטמונים שטמן יוסף לדורות הבאים הן הניסיונות שהתנסה בהן בימי חייו והתובנות העולות מהן.

ליוסף מתאים להטמין. יוסף נקרא צדיק, והפסוק אומר "אור זרוע לצדיק". האור אצלו הוא כמו זרע הטמון באדמה שעתיד להצמיח אילנות של אורה לדורות הבאים. חוויות מעין אלו שעברו על יוסף יעברו גם על ישראל כעם. יהיו נקודות בהיסטוריה של עם ישראל שהן יצופו כמעין שידור חוזר. וכמו שאמרו חכמים כל מה שאירע ליוסף אירע לציון. (יוסף בגימטרייה ציון).

התובנה הראשונה שנלמדה מיוסף ואחיו היא שהמלכות מגיעה לאדם ברצון ה' ואין לערער עליה. הנה אחי יוסף בשמעם את חלומו אמרו לו: הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ. ובסוף דבר השתחוו לו והכירו במלכותו. דבר זה נתגלה על ידי קורח שביקש לערער על מלכותו של משה וכהונתו של אהרן ובסוף הודה ואמר: משה אמת ותורתו אמת.

התובנה השנייה שנלמדה מייחסי יוסף ופרעה היא שהבדלי דת ואמונה לא מוכרחים לגרור אחריהם שנאה. הנה לנו יוסף העברי ופרעה המצרי שהיו שונים באמונתם וזהותם הדתית חברתית, זה עברי וזה מצרי. גם הקשר שלהם אינו מקובל בחברה כלל. המצרים לא היו אוכלים עם העברים בשולחן אחד מתוך תיעוב ומיאוס לאמונתם. ובכל זאת יוסף ופרעה עבדו יחדו למען כלכלת מצרים והעולם. לתובנה זו היו שותפים אנטונינוס הקיסר הרומאי ורבי יהודה נשיא ישראל שקיימו קשרי ידידות אמתיים כפי שנזכר בתלמוד. גם עתה, עם ישראל נדרש ללכת בדרכו של יוסף. לאהוב את כל העמים לדרוש את שלומם ולרצות להיטיב להם. רק מתוך כך נהיה מסוגלים לקיים את ייעודנו לתקן עולם במלכות שדי.

התובנה השלישית אהבת אחים תהיה קיימת לעד. יוסף הנרדף והשנוא משיב אהבה לאחיו שמכרוהו, ומגדיל לעשות לביטחונם רווחתם וכלכלתם. יוסף הצדיק מיישם את מידת האהבה לכל השרויה בנשמות הצדיקים. אנו נדרשים למצוא את המטמון השלישי. מידת האהבה בכלל ואהבת רעים בפרט היא משימה נכבדה ביותר בזמננו. אנו מובטחים שביטויי שנאה חיצוניים המתפרצים מפעם לפעם עתידים לחלוף. דבר זה יתגלה לעתיד לבוא אך מה טוב אם נביא את העתיד לבוא, אם נשתדל למצוא את המטמון המואר הזה.

זוהי עוצמתו של יוסף ועצמיותו. לגדלות כמו שלו אנו נדרשים, לקחת את דרכו וליישם אותה בחיינו. כמו שציוה לאחיו: וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי (=עוצמותי) מִזֶּה אִתְּכֶם.
יש צדיקים גדולים שהשגתם היא מעבר להשגת בני דורם ורק הדורות הבאים יבינו את דבריהם. כך פירש הרב קוק שיש חכמים שלגודל עמקות מחשבתם בני דורם לא מעריכים אותם כל כך מפני שאינם מבינים את דבריהם. ולפעמים מחמת קנאה או מתוך הרגל מעוור עיניים לא משגיחים בדבריהם. אך התקווה היא שבדורות שיבואו אחריהם אחר שתסור הקנאה, יעשו דברי חכמים אלו פירות. (עין איה ברכות חלק א עמוד 83).
נראה שכך קרה עם יוסף. אחיו חלקו על דבריו ובטלום, לכך יוסף הטמין דבריו במטמוניות והניח להם שיתגלו במהלך היסטוריה בתוך בני ישראל. אז יעשו דבריו פירות.

קטגוריה:

תגיות: