ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין ששת המידות שבלב, והיא הרביעית מבין עשר הספירות כולן. כפי שביארנו במאמרים הקודמים, האור האלוקי נתפס ראשית בספירת החכמה, שמייצגת את הבזק הרעיון כמכלול מאוחד, לאחר מכן עובר לבינה, שמגלה את הפרטים שמצויים ברעיון, תוך כדי התייחסות למה שדורש בירור בתוכו, שם מורגש אורו של הרעיון כמכלול אחד באופן פחות יותר, לאחר מכן מתקבלת ספירת הדעת, היא שילוב תחושת האחדות, כפי שהתקבלה בחכמה, מתוך הבנת הפרטים שמרכיבים אותה, כפי שהתגלה בבינה, וכך הדעת היא הצינור שדרכו ההשגה השכלית מתורגמת לעולם הרגשי ויכולה לבוא לידי ביטוי במעשה.
העולם הריגשי מונע על ידי ששת המידות שבלב - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. מתחת לכל אלו נמצאת ספירת המלכות, שכוללת את כל מה שהתבאר בספירות שקדמו לה ומתוך שפלות וביטול יש ביכולתה להאיר את ההשגה החדשה שתתקבל בספירה הראשונה, ספירת החכמה, וכך שוב חכמה זו תרד ותתבאר ביתר הספירות, עד שתבוא לידי מעשה בפועל.
ספירת החסד מתקשרת באופן ישיר אל ספירת החכמה, שכן היא ההמשך שלה בקו הימין, שממנו נולדת האהבה וענפיה. פנימיותה של ספירת החסד היא האהבה, שבא לידי ביטוי בה הרצון להשפיע ללא התייחסות לגורם החיצוני שמקבל ולכליו להכיל את השפע שניתן בו. מאחר וספירת החסד היא הראשונה מבין המידות שבלב, היא גם היסוד לכולן ובכל אחת מהן היא כלולה.
בגוף האדם ספירת החסד מתקשרת ליד ימין (״דרועא ימינא״) וספירת הגבורה מתקשרת ליד שמאל (״דרועא שמאלא״), תפקידה של יד ימין הוא לחבק ולהשפיע ותפקידה של יד שמאל הוא לדחות ולהרחיק. כפי שספירת החסד היא האהבה וענפיה, שבאים לידי ביטוי בקו הימין, כך ספירת הגבורה היא היראה וענפיה, שבים לידי ביטוי בקו שמאל. ספירת התפארת היא קו האמצע והיא הממוצע המחבר שבין החסד והגבורה ועל כן היא מתקשרת לגוף (״גופא״).
קו הימין מתקשר לזכר וקו השמאל מתקשר לנקבה, כפי שבחסד הוא אהבה ובגבורה הוא יראה, כך בתפארת הוא מידת הרחמים, שתפקידה להצמיח התעוררות אצל המקבל, ממש כפי שנעשה ברחם האישה, שראשית מתקבל בו הזרע מהגבר והוא בגדר רעיון ומחשבה בלבד, לאחר מכן מתבצע תהליך גילוי הפרטים שבבינה, היא המקור לגבורה, ואז השילוב בין השניים יוצר את הדעת, שממנה נמשכת ספירת הרחמים, כשהיא משלבת את ההשפעה מבלי להתחשב במקבל (חסד) ואת הקבלה על פי כליו של המקבל ודחיה של מה מהשפע שאינו בכליו (גבורה), השילוב בין השניים יוצר את התפארת, היא הצמיחה במקבל עצמו.
שלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב, מייצגים את שלושת הספירות - חסד, גבורה ותפארת. עניינו של אברהם אבינו היה מידת החסד, כפי שידוע לנו, שהיה מקבל את העוברים ושבים באוהלו ומארח אותם על מנת לפרסם את האמונה בא-ל אחד, וזאת ללא התחשבות במצבם של האורחים ואמונתם או עניינם בהבנת הדבר.
קטגוריה: חסידות