ספירת הדעת היא הספירה השלישית מבין עשר הספירות, היא הספירה האחרונה מבין שלושת הספירות שמתקשרות לשכל, לפניה נמצאות ספירת החכמה וספירת הבינה.
ספירת החכמה מציגה את הברקת הרעיון כדבר שלם ומאוחד, ללא התייחסות לפרטים החבויים בתוכו, ספירת הבינה מציגה את מרכיביו הפנימיים של הרעיון, כאשר שלמותו כדבר אחד מורגש בה פחות, תפקידה של ספירת הדעת הוא השילוב של אחדות הרעיון ושלמותו יחד עם מרכיביו הפנימיים, כך הרעיון שהתקבל בשכל יוכל לבוא לידי מימוש בעולם הריגשי, בשבע הספירות שבלב (המידות), כדבר ריגשי המבטא את נביעת השכל.
הדעת היא קו האמצע שכולל את השילוב שבין החכמה שבקו הימין, והבינה שבקו השמאל. הביטוי של הדעת במקומה הרוחני המופשט, כפי שהוא בא לידי ביטוי בנפש האדם, הוא כוח הדעת והוא שמשפיע על הרגשות והמעשים שנולדים מהם. הבנת הרעיון כדבר שלם, תוך כדי ההתבוננות בפרטים שמרכיבים אותו, היא היכולת לדעת את הפעולות שהוא יכול וצריך לפעול, כשיבוא לידי ביטוי במידות שבלב (חסד, גבורה, תפארת וכו׳..).
ספירת הדעת אינה מוסיפה על ההשכלה שהתקבלה, היא חוזרת על הפרטים שהתבררו בתהליך ההתבוננות, תוך כדי העמקה והנעתם לפעולה, מתוך תחושת החיבור שלהם אל שלמות הרעיון שאותו הם מרכיבים. הדעת היא כצינור שדרכו השכל מתקשר עם הלב, על מנת שתשוקות הלב ינותבו אל דרך שהוחלטה ממקום שכלי וכך האדם ינתב את הנפש הבהמית לשרת ולהניע את הנפש האלוקית. מטרתה של ספירת הדעת היא לאמת את מסקנות השכל אל החוויה האישית של האדם.
קו הימין, שמתחיל מהברקת החכמה, מתקשר אל הזכר, בעוד קו השמאל, שמתחיל בבינה, מתקשר אל הנקבה. קו הימין ממשיך אל החסד שבמידות הלב וממנה צומחת האהבה וענפיה, קו השמאל ממשיך בגבורה שבמידות הלב וממנה צומחת היראה וענפיה. הדעת היא תחילתו של קו האמצע, שאת המשמעות למילה דעת אנו מבינים מהפסוק - ״והאדם ידע את חוה אשתו״, משמע שהזכר והנקבה התקשרו והתחברו. הדעת פועלת את החיבור שבין הזכר והנקבה גם בחיבור שבין החכמה והבינה בשכל, וגם בחיבור של השכל והרגש עד ללידת המידות שבלב. קו האמצע שמתחיל מספירת הדעת הוא קו שבו באה לידי ביטוי הגאולה, על ידי כך ש״נקבה תסובב גבר״, משמע שלאחר הנביעה שמתחילה בקו הימין, מתבררים הפרטים החסרים שבקו שמאל (נקבה), וכך בירור הפרטים מביא את הנביעה שהתחילה בקו הימין לכדי גילוי כל מה שהיה חבוי ונסתר בה. קו האמצע שמתחיל בדעת ממשיך אל התפארת שבמידות הלב, היא מידת הרחמים והיא מעלת יעקב שנקרא ישראל. הדעת מאפשרת התקשרות והתחברות לדבר המושכל תוך כדי התבוננות מעמיקה, לאורך ולרוחב, עד שהאדם מקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק ללא הסחות דעת.
הדעת היא מה שמאפשר להשגה השכלית להיות מתורגמת לרגשות, על ידי זה שהיא מאפשרת את השפעת המוחין על המידות. הדעת היא המפתח למידות שבלב וזה נעשה על ידי החלוקה הפנימית של הדעת לשתיים - דעת של חסד ודעת של גבורה, כך מתכללים בה קו הימין וקו השמאל, כפי שהם נובעים ממקורם במוחין וכפי שיבואו לידי ביטוי במידות שבלב.
כפי שנמצאת בדעת החלוקה לימין ולשמאל (חסד וגבורה), כך קיימת בה גם חלוקה של למעלה ולמטה, דעת עליון ודעת תחתון. דעת עליון זה החיבור שבדעת ממקורו בחכמה והבינה ודעת תחתון זה התקשרות החכמה והבינה אל המידות שבלב, לכן הדעת היא כממוצע מחבר בין העולם השכלי והעולם הריגשי, על המורכבות שיש בהתקשרות בניהם כימין ושמאל, למעלה ולמטה.
קטגוריה: חסידות
2 תגובות על “ספירת הדעת / שי דיבו כהן”
למעשה יש שתי שיטות, כשסופרים את הכתר אז לא סופרים את הדעת, ואם לא סופרים את הכתר אז סופרים את הדעת. כדי לתרגם את המושגים הרוחניים להבנה והלכה למעשה בחיים, השיטה שבה הדעת נספרת קלה יותר להבנה ויישום ולכן בחרתי דווקא בשיטה הזו. על אף שמה שכתבת נכון גם כן.. הכתר הוא מורכב הרבה יותר וכדי לרדת לעניינו דרושה הבנה והעמקה בתורת החסידות מאחר ופנימיות הכתר היא למעלה מכל הספירות וכשהספירות נמנות בפנימיותן אז הכתר לא נמנה ואת מקומו תופסת הדעת כפי שמבואר במאמר.
הביטוי שמופיע בקבלה הוא - "במקום שהכתר נמנה אין הדעת נמנית". בכל מקרה תודה על ההדגשה והחידוד של הדברים 🙂
ישנם 10 ספירות
כתר
חכמה
בינה
חסד
גבורה
תפארת
נצח
הוד
יסוד
מלכות
דעת היא לא בדיוק ספירה -אלה חיבור בין מוח ימין לשמאל- כמו שכתבת הקו העמצאי -
אבל היא לא כלוללה בתוך העשר
כי עשר הן לא תשע ולא אחת עשרה!
כל מה שכתבת נכון
אבל לא מבחינת הספירה גם בעץ החיים הדעת מסומנת בקו מקו קו ולא כאישות משל עצמה
לכן יש עניין של דעת מתוקנת
כלומר !כלומר אם האדם תיקן את עניין הברית ןלא השחית זרע לשווא --אז תיקן את עניין הדעת ויש חיבור בין ימין לשמאל ,אז יש התגשמות עליונים בתחתונים!